אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שבוע לדד ליין: עדיין אין הסכם עם ההסתדרות והמעסיקים למימון ימי הבידוד צילומים: יאיר שגיא, אביגיל עוזי

שבוע לדד ליין: עדיין אין הסכם עם ההסתדרות והמעסיקים למימון ימי הבידוד

באוצר מציעים שהעובדים יממנו את שני הימים הראשונים של הבידוד – והמעסיקים ישלמו על היתר. המעסיקים: "המדינה צריכה לשאת בעלויות ולא המעסיקים והעובדים". על דבר אחד כולם מסכימים: עובד שטס לחו"ל ישלם בעצמו על ימי הבידוד

22.09.2020, 08:08 | עמרי מילמן

שבוע לפני הדד ליין שקבע בית המשפט - ובממשלה עדיין מתקשים לסכם עם ההסתדרות והמעסיקים על מתווה למימון ימי הבידוד. בג"ץ שלח את הממשלה לגבש מודל חלופי למימון ימי הבידוד שלא על חשבון ימי המחלה של העובדים (במימון המעסיקים) כבר בסוף יולי, אך עד כה ההסתדרות והמעסיקים לא הצליחו להגיע למתווה מוסכם. אתמול פנו נציגי האוצר לצדדים במטרה להגיע לסיכום שניתן יהיה להביא לאישור הכנסת לכל המאוחר אחרי יום כיפור. אם לא יעשו כן יידרשו לבקש מבג"ץ ארכה נוספת, ובינתיים המעסיקים הם אלה שמשלמים על ימי הבידוד של העובדים.

קראו עוד בכלכליסט

יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד (מימין) ויו"ר המעסיקים דובי אמיתי. לחלוק בנטל, צילומים: יאיר שגיא, אביגיל עוזי יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד (מימין) ויו"ר המעסיקים דובי אמיתי. לחלוק בנטל | צילומים: יאיר שגיא, אביגיל עוזי יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד (מימין) ויו"ר המעסיקים דובי אמיתי. לחלוק בנטל, צילומים: יאיר שגיא, אביגיל עוזי

המחלוקת העיקרית בשלב זה היא בין המעסיקים לאוצר. תחת ההנחה כי זמן הבידוד הממוצע הוא כשבוע, מציעים באוצר שאת היומיים הראשונים ייקחו העובדים על עצמם, כלומר לא יקבלו עליהם תשלום כפי שקובע החוק בנוגע לחופשת מחלה. בגופים שבהם יש הסכמים נוחים יותר לעובדים, למשל שתשלום על מחלה ניתן מהיום הראשון, יוכל להיות משא ומתן בין העובדים למעסיק. עם זאת מסתמן סיכום שלפיו ההסתדרות לא תאפשר לפתוח בסכסוך עבודה סביב נושא זה. את יתר ימי הבידוד מציעים באוצר לחלק בין המדינה למעסיקים.

חלק מהמעסיקים מוכנים לקבל את ההצעה, אולם אחרים מתנגדים בטענה כי עד כה שולמו על חשבון המעסיקים יותר מ־3 מיליארד שקל על ימי בידוד. לטענתם, הצעת האוצר לחלוק את הנטל רק עכשיו היא מגוחכת, במיוחד לאור העובדה שלא ברור מתי תיבלם המגיפה ולכן דורשים לקחת בחשבון את החודשים שעברו ולהתקזז עליהם.

אולם זו אינה המחלוקת היחידה. שאלה נוספת שנותרה פתוחה היא כיצד יחולק הכף. בעוד שבממשלה הציעו להקים קרן במשרד הכלכלה שם יחולק הכסף על ידי ארגוני המעסיקים, גורמים במגזר הפרטי סבורים כי מנגנוני תשלום דרך העובדים יהיו יעילים ונוחים בהרבה.

בשלב זה, לפי גורמים הלוקחים חלק בדיונים, ההסכמה הגורפת היחידה היא כי עובד שטס לחו"ל ישלם בעצמו על ימי הבידוד ולא המדינה או המעסיק. במקביל, נותרו לא מעט שאלות פתוחות כמו למשל מי יממן את ימי הבד של עובד שיצא לחתונה ובעקבות זאת בא במגע עם חולה מאומת. אמנם מדובר באירוע חוקי (בתנאי שאין סגר ומותר לקיים אירועים תחת מגבלות) אולם הסיכון בו מוגבר. לכן עולה השאלה האם המעסיק צריך לממן על חשבונו את הסיכון שהעובד בוחר לקחת.

סוגייה נוספת היא כיצד להתייחס לעובד שהפר את החוק. מצד אחד אין סיבה שהמדינה או המעסיקים ייקחו על עצמם את מימון ימי הבידוד, מצד שני עולה החשש כי השתת תשלומים גדולים מדי על העובדים תביא לכך שרבים יסתירו את העובדה שעליהם להיכנס לבידוד - מה שרק יחמיר את התפשטות המחלה לאור נוכחות גבוהה יותר של חולים במרחב הציבורי.

אחת השאלות שעולות כעת היא האם כאשר המדינה תשתתף במימון הבידוד יחליט משרד הבריאות על קיצור הבידוד במטרה לחסוך מהעלויות לממשלה.

מנשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי נמסר: "המדינה צריכה לקחת אחריות ולשאת בעלויות ימי הבידוד. לא ייתכן שישיתו את העלויות הללו על גב המעסיקים והעובדים".

יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוצא נגד הסכמת התאחדות התעשיינים למתווה המוצע לימי הבידוד: "השבעים ובעלי הכיסים המלאים לא יקבלו החלטות בעבורנו". לדבריו, התעשייה הקטנה, העצמאים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים הם עיקר הכלכלה של מדינת ישראל וזאת בניגוד לחשיבה שהתעשייה הגדולה היא שמניעה את הכלכלה. "עסקים אלו שאותם אנו מייצגים כורעים תחת הנטל, אין להם מאיפה לשלם את ימי הבידוד. העסקים מדממים, ההזמנות יורדות, הביקושים קטנים וימי הבידוד רק עולים. המדינה צריכה לשאת בכל הנטל. לא נסכים לשלם, גם לא על יום אחד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות