בכיר, הפרת את הנחיות הסגר? אל תתנצל

שרים, חברי כנסת, קודקודים במערכת הביטחון ואנשי מודיעין קשוחים - חלקם פשוט לא הצליחו לעמוד בפיתוי שהציבו להם חגי תשרי, והפרו את הנחיות הסגר. בכל זאת, קשה מאוד לוותר פעם אחת על ביקור של ההורים בסוכה או על נסיעה למשפחה בטבריה, רק בגלל אחריות ציבורית כלפי מי שמשלם לך את המשכורת, ואיזו מגיפת קורונה.

מי מהם שגם הפר וגם - או בעיקר - נתפס, ידע בדיוק מה עליו לעשות: להתנצל כמובן. המהדרין אף הרחיקו לכת, ולקחו אחריות. מדובר בתופעה מעצבנת במיוחד, של הלעטת הציבור בערימה של קשקושים מביכים, הסברים קלושים ואמירות נפוחות, שבינן לבין התנצלות ולקיחת אחריות אין דבר. נדמה שכך עובד הניג'וס:

1. אני אדם חשוב

"פעלתי במגבלות הסגר כדי להמשיך בפעילותי הציבורית השוטפת" / השרה גילה גמליאל

"עם חזרתו מנסיעת עבודה בחו"ל בה שהה ביומיים האחרונים, ראש השירות מאשר..." / ראש השב"כ נדב ארגמן

"מאחר שהיא דמות ציבורית משפיעה ומדובר בסרטון הסברה לשירות הציבור" / הגב' שרה נתניהו

יש סיכוי ששכחתם לרגע מי אני ומה אני עושה בחיים; זה לא רלוונטי בכלל, אם כבר זה רק הופך את המעשים שלי לבעייתיים יותר, אבל בסופו של דבר וראשית כל צריך להזכיר ולהבהיר על מי אתם כועסים פה: על אדם חשוב.

2. אני אדם כמוכם

"לאור היותי במקביל אם לבנות קטנות, והרצון שלי לשלב בין השניים" / השרה גילה גמליאל

"ראש השירות מאשר כי בשבת האחרונה ביקרו בבית המשפחה בתו החיילת, לאחר חודש וחצי שלא הייתה בבית" / ראש השב"כ נדב ארגמן

"הגב' נתניהו מנהלת את שגרת עבודתה כפסיכולוגית ילדים בעיקר באמצעות פגישות זום ושיחות טלפון" / הגב' שרה נתניהו

עכשיו שהחזרנו את יראת הכבוד, מגיעה לי גם מעט אמפתיה; אני אומנם חשוב, זה נכון, אבל אני גם איש משפחה - בדיוק כמוכם. הילדים שלי עצובים, ההורים שלי בודדים, אני כל היום יושבת ועובדת בזום. וכן, תאמינו או לא, גם לאנשים חשובים כמוני יש רגשות, ובעיות דומות לשלכם. נא להזדהות.

3. התנצלות בע"מ

"טעיתי בשיקול דעתי והיה מקום לנהוג אחרת. אני מבקשת להתנצל על כך בפני הציבור" / השרה גילה גמליאל

"פעלנו מתוך הבנה מוטעית שההנחיות מאפשרות מפגש בשטח פתוח... לא העלנו בדעתנו שאנו עוברים על ההנחיות. אני מצר על האירוע" / הרמטכ"ל אביב כוכבי

"החברה של בנו המתבגר של בנט הגיעה לבקר אותו בביתם, ללא ידיעתם מראש של בנט ורעייתו. ח"כ בנט מצר על כך" / ח"כ נפתלי בנט

הרמטכ"ל צודק: קשה לעקוב אחר ההנחיות. אומנם זו האוסרת על שהייה של אדם בסוכה של אדם שאינו מתגורר עימו היא די פשוטה להבנה, ייחודית לסוכות ופורסמה שוב ושוב, אבל מדובר באיש עסוק שכנראה התבלבל. לא חשוב. הנקודה פה היא שבשביל להתנצל, צריך פשוט, ובכן, להתנצל: בלי 'טעיתי בשיקול דעתי' – ברור לכל בר דעת שהשרה ישבה עם יועציה הקרובים, קראה שוב ושוב את ההנחיות, שקלה את הבעד ואת הנגד מכל כיוון ולבסוף החליטה לצאת לדרך לכיוון טבריה, אין צורך לציין את זה; בלי 'לא הבנתי את ההנחיות' של אדם שמנהל את המערכת הכי גדולה ומסובכת במדינה; ובלי 'לא ידעתי מה הבן שלי עושה' (נו באמת). אפשר גם סתם לבקש סליחה.

4. אחריות על הנייר

"אני מודיעה שאשלם את הקנס הנדרש" / השרה גילה גמליאל

"ח"כ בנט לוקח אחריות, מצר על כך, שוחח עם בנו ויפעל שזה לא יישנה" / ח"כ נפתלי בנט

"אני לוקח אחריות מלאה" / הרמטכ"ל אביב כוכבי

"לוקח אחריות מלאה" / ראש השב"כ נדב ארגמן

החלק האחרון והמשמעותי ביותר, בו האדם החשוב מציין את המובן מאליו (על מי מוטלת האחריות לפעולות שלכם אם לא עליכם, ריבונו של עולם, על מי? על סבתי שתחייה? על ביל קלינטון?) רק בשביל להזכיר לציבור שבפועל, זה בכלל לא מובן מאליו. כי האמת היא, ש'אשלם את הקנס' של השרה גמליאל = יש גם אפשרות שלא אשלם, ואני בוחרת לעשות זאת מרצוני; והאמת היא, ש'לוקח אחריות וישוחח עם בנו' של ח"כ בנט = אולי אני רומז פה שהבן שלי אשם, אולי לא, בכל מקרה – אני לוקח את זה על עצמי; והאמת היא, שה'לוקח אחריות' של הרמטכ"ל וראש השב"כ, שבא אחרי שורה של הסברים מרתקים על ההורים של אשתו של האחד ועל התינוק עליו משגיחה במהלך השבוע רעייתו של השני... נדמה שהנקודה ברורה.

* הגב' שרה נתניהו לא התנצלה בתגובתה ואף לא לקחה אחריות, ועל כך התודה.