סקר סרולוגי בבני ברק: שיעור בעלי הנוגדנים לקורונה גדול עד פי 3 משיעור החולים המאומתים

מספר התושבים בבני ברק שנמצאו אצלם נוגדני נגיף קורונה באוגוסט היה כפול ממספר החולים המאומתים הרשמי בעיר, כך על פי ממצאי הסקר הסרולוגי שבוצע בעיר בשיתוף פעולה של הלמ"ס, משרד הבריאות, מכון גרטנר ועריית בני ברק. על פי הסקר, שיעור החולים בעיר גדל בהדרגה ועמד על 2% בחודש יוני, 4.1% ביולי ו-5.6% באוגוסט. לעומת זאת, שיעור הנפשות שנמצאו אצלן נוגדני נגיף קורונה היה 6.3% ביוני, 6.4% ביולי ו-13.8% באוגוסט.

עוד עולה מהסקר כי קיים הבדל בולט בין הנשים והגברים לאחר שב-12.1% מהגברים שהשתתפו בסקר נמצאו נוגדנים לנגיף לעומת 6.2% בקרב הנשים. עוד עולה כי בקרב הצעירים אחוז הנפשות שנמצאו אצלן נוגדנים לנגיף היה גבוה יותר מאשר בקרב בני ה-60 ומעלה. כך בין קבוצות הגיל: כ-8.3% בקרב בני 14-7, 13.8% בקרב בני 24-15, לעומת 5.3% בקרב בני 60 ומעלה. במשפחות גדולות המונות לפחות 8 נפשות, אחוז הנפשות שאצלן נמצאו נוגדנים לנגיף גבוה ממשפחות קטנות יותר המונות עד 7 נפשות (11.2% לעומת 7.9%, בהתאמה).

כמו כן, על פי הגדרות הלמ"ס, העיר בני ברק מחולקת לארבעה רבעים. מהסקר עולה כי קיים קשר חיובי בין אחוז החרדים ברובע לבין אחוז הנפשות שאצלן נמצאו נוגדנים לנגיף. ברבעים 4-3, שבהם אחוז החרדים גבוה מ-90%, אחוז הנפשות שנמצאו בגופם נוגדנים לנגיף היה 9.1% ו-13%, בהתאמה, לעומת 6.8% ברובעים 2-1 שבהם היו כ-80% חרדים.

חשוב לציין כי שיעור החולים המאומתים שנמצאו בסקר אינו משקף את שיעור החולים המאומתים הכולל בעיר כפי שהם מדווחים על ידי משרד הבריאות. מאז תחילת המשבר התגלו בבני ברק 24,917 חולים מאומתים כאשר כיום (ב') יש 2,141 חולים פעילים. שיעור החולים המאומתים שנמצא בסקר נגזר מתוך מדגם מייצג של 8,637 בני אדם שהשתתפו בסקר מכלל אוכלוסייה של 146,470 בני אדם. אוכלוסיית הסקר כללה את כל תושבי בני ברק בגילאי 7 ומעלה, ללא אוכלוסיית הגרים במוסדות כגון בתי אבות וישיבות. תוצאות הבדיקה הסרולוגית התקבלו רק עבור 3,723 פרטים שהם כ-43.1% מסך הנדגמים.

על פי עורכי הסקר, לא ניתן להבין מתוך הסקר על מידת הימצאות הנוגדים ולמשך הזמן שהם נמצאו. כדי ללמוד על שינויים ועל מגמות של שיעור ההימצאות נוגדני הנגיף באוכלוסייה, רצוי לחזור על סקר מסוג זה במרווחי זמן קבועים תוך הגבלת משך האיסוף לתקופה מוגדרת ולנתח את התוצאות בסקאלה רציפה ולא דיכוטמית (האם יש נוגדים או לא). כמו כן, נדרשים גודלי מדגם גדולים יותר בכדי לאמוד את הימצאות נוגדני הנגיף בחתכים מפורטים יותר ולבחון נושאים מעניינים נוספים כגון הדבקות תוך-משפחתיות.

הנתונים שעולים מתוך הסקר עולים בקנה אחד לממצאים של הסקר הסרולוגי של משרד הבריאות בשיתוף פעולה עם ארבע קופות החולים שפורסם בשבוע שעבר. על פי הסקר שבחן כ-55 אלף נדבקים ברחבי הארץ 5.5% מהאוכלוסייה בישראל נדבקה בקורונה. המשמעות היא שככל הנראה בישראל נדבקו כחצי מיליון אזרחים, כאשר נכון לעת פרסום הסקר משרד הבריאות דיווח על כ-280 חולים. כמו כן, גם בסקר הארצי אצל גברים היה שיעור ההימצאות גבוה יותר של נוגדנים ביחס לזה שנמצא בנשים (4.9% לעומת 3.1%) וילדים בקבוצת הגיל 10-18 שנים הציגו את שיעור ההימצאות הגבוה ביותר (8.1%)..