אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ברוח אברהם: היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות צריכים להתבסס על אמון צילום: עמית שעל

דעה

ברוח אברהם: היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות צריכים להתבסס על אמון

מייקל אייזנברג, שותף מנהל בקרן אלף התרשם מהנכונות והמקצועיות של אנשי העסקים באיחוד האמירויות אבל קורא לישראלים לגלות סבלנות ומעל לכל מדגיש את חשיבות האמון ההדדי בין הצדדים

25.10.2020, 09:56 | מייקל אייזנברג
"בשבוע שעבר שבתי מפסגת העסקים הראשונה במסגרת הסכמי אברהם באבו דאבי. נסעתי יחד עם עוד ישראלים ואמריקאים לאיחוד האמירויות, שם זכינו לקבלת פנים חמה מצד התושבים המקומיים. אני מאמין שאני מדבר בשם כל המשתתפים כשאני אומר שמצאנו באיחוד האמירויות שותפים מסבירי פנים, אינטליגנטיים, מתחשבים, בעלי אוריינטציה מסחרית וגם עניין כן בעשיית עסקים משותפים. הקשבתי ולמדתי רבות, וגיליתי שיש לנו נושאים רבים לדון בהם לגבי שיתופי פעולה עתידיים. היה זה צעד ראשון מעודד מאוד.

קראו עוד בכלכליסט

ביליתי את כל יום שלישי בדובאי בפגישות עם משקיעים ויזמים. גם כאן ראיתי התלהבות, סקרנות, וקבוצת מנהיגים ומשקיעים הלהוטים לגלות את שפע ההזדמנויות שמציעה ישראל, שנקרו לפתע בדרכם. אבל אז התחלתי לדאוג.

גיליתי כי ישראלים רבים ניסו ליצור קשר עם השותפים הפוטנציאליים החדשים שלנו בלינקדאין, ואדם אחד בדובאי אף סיפר לי כי הוא כה נבהל ממבול הפניות שקיבל עד שנאלץ לסגור את הלינקדאין שלו. אדם אחר ניסה לגלות האם הישראלים הרבים הפונים אליו היו אכן אמיתיים וכנים או סתם מתחזים. זהו דגל צהוב.

מייקל אייזנברג במהלך ביקור באבו דאבי, קרדיט: יח"צ מייקל אייזנברג במהלך ביקור באבו דאבי | קרדיט: יח"צ מייקל אייזנברג במהלך ביקור באבו דאבי, קרדיט: יח"צ

אחד הדברים החשובים ביותר שלמדתי במהלך ארוחות הצהריים והערב עם עמיתנו מהאמירויות, הוא שכלכלת איחוד האמירויות הנה כלכלה מבוססת אמון. עסקים נבנים ומנוהלים על בסיס אמון, כפי שאכן עסקים צריכים להתנהל. חוזים מהווים תחליף עלוב למדי לאמון הדדי. אמון הדדי נבנה באופן הדרגתי באמצעות פעולות שניתן לצפות מראש וקיום הבטחות. אמון הדדי נבנה על ידי עבודה משותפת לאורך זמן והיכרות מעמיקה עם הצד האחר, מבלי למהר לסגור עסקה. אמון הדדי בעסקים נבנה בכך שתבטיחו כי השותפים שלכם אכן ירוויחו כסף. אמון הדדי נבנה על ידי פיתוח וחיזוק ערכים משותפים ולא רק סגירת עסקאות. לאט, לאט - או כפי שאומרים בערבית שוואייה, שוואייה.

מערכת היחסים שלנו עם איחוד האמירויות החלה ברגל ימין - אך זוהי רק ההתחלה. זכרו כי היינו למעשה מנותקים לחלוטין מבני דודינו במשך עשרות שנים. איננו מכירים אותם לעומק והם אינם מכירים אותנו. בנייה של מערכת יחסים זו מצריכה זמן, התנהגות והתנהלות טובה. החברה באיחוד האמירויות הערביות הנה חברה שומרת חוק ומדינתם בטוחה מאוד אם מקפידים על כל החוקים והכללים.

ידידנו החדשים פתחו בפנינו את ביתם במהלך תקופה מסוכנת זו של מגיפת הקורונה, ויצאו מגדרם כדי שביקורנו יוכתר בהצלחה. אני מקווה ומאמין שאנו נגמול להם טובה תחת טובה. אני בהחלט מצפה לקבל את פניהם של חבריי החדשים בירושלים ובתל אביב. הם להוטים מאוד לבוא לבקר. (לא אציין את שמותיהם כדי שאף אחד לא יתחיל להפציץ אותם בהודעות בלינקדאין).

למרות שהסכמים אלו נקראים הסכמי אברהם, אני חושב שפרשת השבוע הנוכחית, פרשת נוח, מספקת לנו תזכורת חשובה. פרשה זו מספרת כיצד חברה משגשגת הידרדרה לשפל מוסרי וערכי במהלך תקופתו של נוח בגלל חמס. "חמס", מסביר התלמוד הירושלמי, אינו פשע אלים, אלא ערעור האמון ההדדי, לדוגמה כאשר מישהו קונה קטניות בשוק ולוקח לעצמו עוד כמה גרמים כשאיש אינו רואה. זהו דפוס של התנהגות חסרת מצפון בעסקים וחוסר ערכים המערער את האמון, הורס חברות, ועוצר את ההתפתחות הקריטית של מסחר וקשרי מסחר. במאמר מוסגר אוסיף לכל מי שחולם לבקר שם שאין לעגל פינות, לגנוב פינוק קטן או לעבור על החוקים המקומיים או התרבות המקומית: מעבירות של סמים קלים, קניית אלכוהל שלא ברישיון דרך הונאות עיסקיות. האכיפה שם קשה. שבירת האמון האישי והמדיני בינינו לבין בני דודנו חמורה שבעתיים.

אם כולנו בני אברהם, עלינו להקדיש את הזמן הדרוש לבניית אמון הדדי, ולהבטיח שהעסקאות הראשונות עם בני דודינו מהאמירויות יהיו מוצלחות - בעיקר מוצלחות עבורם. אברהם היה ידוע בכך שהציב את ערכיו לפני כל עסק מצליח, והשאיר כסף על השולחן למען שותפיו ענר, אשכול וממרא, ודודנו לוט. אברהם הבטיח את הצלחתם. תפקידינו כמדינה וכאזרחים הוא לעזור לשותפינו החדשים למצוא את שותפיהם הפוטנציאליים האמינים והנכונים בישראל. זוהי אחריות לאומית והיסטורית כאחת.

עומדת בפנינו עבודה רבה. המומחיות של איחוד האמירויות בבניית תשתיות, בעיקר לאור העובדה שמדובר במדינה כה צעירה, מדהימה ממש. הם יכולים לבצע פרויקטים מורכבים במהירות בתחומים מתפתחים, מבריאות ועד לוגיסטיקה ותשתיות מתקדמות. הם יכולים ללמד אותנו רבות על תכנון נכון לקראת העתיד, ואני מאמין שנוכל לעזור להם עם הגמישות המחשבתית, האילתור והחדשנות הישראלית המפורסמת שלנו. ישראל יכולה להביא טכנולוגיה ויזמות לאיחוד האמירויות הערביות במסגרת תהליך המודרניזציה של כלכלתה. אלו הן אבני הבניין לאיחוד משפחתי נהדר ויוזמה עסקית מוצלחת. וכפי שאמרתי בדבריי בכנס, ביחד, שלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות מבית מדרשו של אברהם יוכלו לבנות כלכלה המבוססת על הערכים הנצחיים המשותפים לשלושתן, שהתפתחו במהלך אלפי השנים האחרונות. כך אני מקווה ומתפלל שייראה העתיד.

מייקל אייזנברג, צילום: עמית שעל מייקל אייזנברג | צילום: עמית שעל מייקל אייזנברג, צילום: עמית שעל

לעת עתה, עלינו להניח את היסודות לבניית אמון ללא דופי וכבוד לתרבות ולחברה של איחוד האמירויות הערביות, ולהבטיח כי כל העסקאות הראשונות יהיו מועילות לשני הצדדים וראויות בהחלט לשם של אברהם וערכיו. ערכים יוצרים ערך לכל הצדדים".

הכותב הינו שותף מנהל בקרן Aleph

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
קצת התבלבל לו...
עם כל הכבוד להישגיו כמשקיע, איזה נסיון יש לו עם משקיעים ערביים? איזה נסיון יש לו בניהול עסקים ואנשים? וכמה שנים הוא עוד צריך להתנסות בישראל כדי לדעת שישראלים אוהבים לעשות בדיוק הפוך ממה שנאמר להם? רק מראה כמה אדם עדיין נאיבי בעולם העסקים הבינלאומי. אבל שאפו להצלחה בלהשקיע כספי אחרים בסטראפים ישראליים ולפתוח להם דלתות הארה״ב.
אלון  |  25.10.20
1.
ואיך, מייקל, תבנה אמון עם הידידים החדשים, בלי לבנות אותו פה?
תקרא שוב את מה שתיארת מייקל - כמה מזה מתקיים היום בישראל כחברה? בעולם העסקים הישראלי? בהיי-טק הישראלי? כמה אנשי עסקים פה פועלים ביושר וללא קומבינה? כמה פה מכבדים את החוקים והכללים ככתבם ולא מנסים ללעקוף אותם בכל אמצעי כשר או פחות (ולא נורא אם מסריח). כבוד לתרבות של האחר? לעמדה שלו? - אנחנו לא מכבדים את התרבות שלנו, של מי שחיים פה איתנו - הדתיים של החילונים ולהפך, היהודים של הערבים, ולהפך. סביב הקורונה כולם פה עסוקים בלתחמן, לקמבן, לעקוף את הנהלים והתקנות, או סתם לא מתחשבים אלה באלה. אחלה שנסעת עד אבו דאבי כדי להגיע לתובנות תרבותיות, עכשיו אולי ספר לנו איך אתה מתכוון ליישם את זה פה?
מייקל אחר  |  25.10.20