צילום: אריק חרמוני, משרד הביטחון
מנכ"ל משרד הביטחון: לא התערבתי במינוי מנכ"ל התעשייה האווירית
אלוף במיל' אמיר אשל אמר בתגובה לטענות לפיהן הפעיל לחץ למינוי אלוף חגי טופולנסקי לתפקיד, כי "אנחנו יכולים להמליץ על מועמד, אבל לא להכתיב"; לגבי המחלוקת עם האוצר בנוגע למימון עסקאות הרכש עבור חיל האוויר, אמר כי "אין סיבה שבמצב המשק הנוכחי תקציב המדינה יממן את זה. עדיף לקחת הלוואה שתעלה עשירית מזה, בדולרים"
משרד הביטחון מגיב להצעות האוצר למימון עסקאות רכש המטוסים והמסוקים מארה"ב. מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר אשל, אמר היום (ב') בתדרוך כתבים כי לקיחת הלוואה של 8 מיליארד שקל, ותשלום ההחזרים עליה החל מ-2018, תעלה כ-800 מיליון שקל בריבית - תוספת שהמשרד יספוג מתקציבו, בדולרים.
משרד הביטחון מקדם בימים אלו עסקת רכש ענקית לחיל האוויר, שתכלול רכישת מטוסי תדלוק חדשים מדגם בואינג KC-46; מסוקי תובלה כבדים מדגם סיקורסקי CH-53K סופר סטאליון או בואינג CH-47F צ'ינוק; מטוסי קרב; וככל הנראה גם את המטוס-מסוק בואינג V-22, בשווי כולל של יותר מ-6 מיליארד דולר. בכדי לממן את הרכישות מעוניינים במשרד הביטחון למחזר הלוואה שלקחו לפני כחמש שנים מסיטי בנק; במשרד האוצר מתנגדים לכך מחשש שתשלום הריבית ייפול על תקציב המדינה, מאחר והסיוע הביטחוני מארה"ב לשנים המיועדות לתשלום טרם הובטח.
קראו עוד בכלכליסט
לדברי אשל, "צה"ל הגדיר שהוא צריך בדחיפות מטוסי תדלוק, מסוקים מחליפי יסעור, טייסת קרב, חימושים, מיירטים ועוד. בתקציב הסיוע הביטחוני מארה"ב, עד 2028 אין לנו את מלוא הכסף הדרוש. אבל אין סיבה במצב המשק הנוכחי שתקציב המדינה יצטרך לממן את הכסף שחסר, 8 מיליארד שקל בחמש שנים. אפשר לקחת הלוואה ולשלם בהמשך בעלות ריבית בסכום של עשירית מהסכום הזה, שנשלם בדולרים. עשינו את זה עם האף-35, ועוד קודם לכם בעסקת מטוסי האף-16 סופה. נכון שההסכם הנוכחי מוגבל בזמן, אבל אני מניח בסבירות גבוהה שהסיוע הביטחוני מארה"ב יימשך גם אחרי 2028, אפילו שכרגע עוד אין על כך סיכום. וגם אם לא, באותה עת הסיכון שאנחנו לוקחים הוא 1.5 מיליארד דולר להחזר בעוד עשר שנים. זה לא משהו שאי אפשר לעמוד בו, כאשר אנחנו צריכים את המטוסים האלה".
אשל הוסיף כי "לא בטוח שנקנה V-22. הייתה כבר עסקה שבוטלה ב-2014, אחרי מבצע צוק איתן, ושר הביטחון ביקש שנבחן את שילוב המטוס-מסוק הזה כחלק ממחליף היסעור. אנחנו כרגע בוחנים את תמהיל העסקה, וממתינים לנתונים כספיים מארה"ב. לגבי יכולות המסוק, גם בגזרה הקרובה וגם ברחוקה יש לו יתרונות וחסרונות. יש גם משמעות לרכש שני מסוקים שונים, מה זה אומר ולאיזה תמהיל אפשר להגיע. לכלי הזה יש יכולות שכלים אחרים לא מביאים, העולם הולך היום למסוקים מהירים בגלל השרידות. מה שכן בטוח הוא שאנחנו בדקה ה-94 מבחינת החלפת מסוקי היסעור ומטוסי התדלוק. אין עוד חיל אוויר מודרני שמפעיל מטוסים ומסוקים בני 50-60 שנה, זה רכיב שמשפיע על הזמינות שלהם ויקשה עלינו במקרה של עימות כולל. גם הרובד הבטיחותי הוא משמעותי ביותר. לקחת החלטות להטיס מטוסים בני 50 שנה עם יותר מ-50 חיילים בפנים, זה לא טריוויאלי. אלה רמות סיכון לא פעוטות. אם חס וחלילה יקרה משהו, מה נגיד לעצמנו. אין לזה אח ורע בעולם, שמטוסים ומסוקים כאלה טסים".
אשל הוסיף כי היעדר תקציב מדינה מאושר פוגע במערכת הביטחון. לדבריו, "לא התקיים דיון עם משרד הביטחון על תקציב 2021. כשאין תקציב ולא נקבעים סדרי עדיפויות למשק, אין יכולת תכנון ארוכת טווח. מערכת הביטחון חייבת ראייה רב שנתית כי רוב ההתעצמות שלה היא רב שנתית. כשאין לך בסיס לניתוח רב שנתי, כמעט בלתי אפשרי לעשות את זה. אנחנו לא עיוורים. מערכת הביטחון ערה לחלוטין למשבר הכלכלי, הבריאותי והחברתי חסר התקדים במדינה. צרכי הביטחון לא סותרים או מנוגדים לצורך של המשק לצאת מהמשבר ולצמוח".
לפני שלושה חודשים הציג משרד הביטחון תוכנית לביצוע רכש נדרש של אמצעי לחימה וחימושים מהתעשיות הביטחוניות, בעלות של 4-5 מיליארד שקל. "מדובר בתוכנית שאפשר לבצע בזמן קצר והייתה מוסיפה 4,000 עובדים בהעסקה ישירה ו-4,000-8,000 בהעסקה עקיפה. הרעיון היה שמשבר הקורונה יוצר תת הביצוע של משרדי הממשלה. מדובר במיליארדים שלא מומשו מתוך התקציב הקיים וממשלת ישראל מחפשת איך להזריק אותם חזרה לתוך המשק. התוכנית הוצגה לאוצר ובהמשך גם לראש הממשלה. אמרנו לנו שזה יקר מדי".
אתמול פורסם כי אחד מהמועמדים לתפקיד מנכ"ל התעשייה האווירית, אלוף (מיל') חגי טופולנסקי, פרש מהמירוץ לתפקיד בטענה ל"הליך בחירה לא תקין". בתגובה טענו בתעשייה האווירית כי "הופעלו לחצים חיצוניים פסולים למנות את טופולנסקי למנכ"ל", בין היתר על ידי אשל.
כעת, שעות לפני שהתעשייה האווירית מודיעה על זהות המנכ"ל החדש, טען אשל כי לא התערב בתהליך. "אמרנו לאורך כל התהליך, יש מועמדים מתאימים, ולא אחד. לא אנחנו בוחרים אותם, יש ועדת איתור ודירקטוריון. כל ניסיון לצבוע את זה בדרך אחרת, לא מתכתב עם האמת ולא היה. יש מועמדים מתאימים לתפקיד גם עכשיו. אנחנו יכולים להמליץ אבל לא להכתיב מועמד. זה אסור. משרד הביטחון מסתכל על התעשייה כנציג הבעלים, כרגולטור וכלקוח. זה שילוב מאוד משונה. התעשייה האווירית עברה אירוע של התפטרות מנכ"ל וזה לא פשוט, אחרי שנתיים. אנחנו רוצים שיהיה לה מנכ"ל מצוין, שיביא אותה למקום שתעשיות ביטחוניות גדולות אחרות נמצאות בו במדינת ישראל".
לגבי הסכמי הנורמליזציה עם מדינות המפרץ אמר אשל כי "ההסכם עם המפרציות הוא הזדמנות. זה לא סוד שלמדינת ישראל יחסים עם המפרציות עוד לפני הסכם השלום, כולל יצוא ביטחוני. הסכם השלום אומר שהמדינות החליטו לעלות קומה. היו מכירות בעבר, אבל אני מניח שברשימת הקניות של האמירויות יש דברים שלא אישרנו עד עכשיו. הייצוא הביטחוני הוא אחד מהקטרים של המשק ואנחנו בוחנים כיצד אפשר לחזק אותו, להעניק אישורים מהירים יותר לעסקאות ולבחון מה אפשר למכור היום לחו"ל, כדי להבטיח את היכולת שלנו לייצר בעתיד מערכות ואמצעים שנצטרך".