אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
היעד של ראש ממשלת בחריין החדש: פחות תלות בעובדים זרים צילום: גטי אימג'ס

ניתוח כלכליסט

היעד של ראש ממשלת בחריין החדש: פחות תלות בעובדים זרים

אחרי 49 ללא החלפת שלטון, ראש הממשלה הנכנס יורש משבר כלכלי שהוחרף בגלל הקורונה וזכרונות ממנהיג שהתעשר על חשבון הציבור. רפורמה בשוק העבודה תוכל לחזק את התמיכה של הרחוב הבחרייני בשלטון ובנורמליזציה עם ישראל

23.11.2020, 07:24 | דורון פסקין

מוקדם יותר החודש נרשם ציון דרך בהיסטוריה של מדינת המפרץ הקטנה ביותר - בחריין. שיח' ח'ליפה בן סלמאן אל ח'ליפה (84), ראש הממשלה הראשון והיחיד בתולדותיה, הלך לעולמו לאחר 49 שנים בתפקיד, יותר מכל ראש ממשלה אחר בעולם. מי שמונה במקומו הוא בן אחיינו המלך, שיח' סלמאן בן חמאד אלח'ליפה (51).

קראו עוד בכלכליסט

חילופי הגברא בצמרת יוצרים בחוגים מסוימים בבחריין ומחוצה לה ציפיות כי רפורמות חשובות שבעבר תמך בהן ראש הממשלה הנכנס, שהוא גם יורש העצר הבחרייני, יחזרו לסדר היום בבירה מנאמה. עם זאת, חוגים אחרים סבורים כי אם יהיו שינויים מעתה ביוזמת ראש הממשלה החדש, הם יהיו מינוריים, ובוודאי לא יזכירו את המהפכות שמחולל יורש העצר מוחמד בן סלמאן אצל השכנה סעודיה, שהיא מוקד הכוח האמיתי גם בענייניה הפנימיים של בחריין.

השתלטו על נכסי מדינה

 

שיח' ח'ליפה היה "עוף מוזר" בפוליטיקה המפרצית. הוא אמנם ישב בלשכת ראש הממשלה במשך כחמישה עשורים, אך לא יצר בריתות פנימיות או אזוריות כאלה שיכלו להפוך אותו לדמות דומיננטית הרבה יותר בתוך בחריין או מחוצה לה. הוא התמקד בניהול העניינים השוטפים בבחריין ובדגש על כלכלה, אך היה מרוחק ממוקדי הכוח דוגמת הצבא והמערכת הביטחונית.

שיח' ח'ליפה ניצל את הדומיננטיות שלו בתחום הכלכלי ועשה לביתו, כלומר התעשר מעסקאות על חשבון משלם המסים. במהומות 2011 שזכו לכינוי "האביב הערבי", כשהרוב השיעי יצא לרחובות וקרא להפיל את המשטר, השחיתות, כביכול, של ראש הממשלה שימשה זרז להפגנות. באותה התקופה הודלפו מסמכים לרשתות החברתיות שהוכיחו לכאורה את טענות האופוזיציה, לפיהן שיח' ח'ליפה ובניו השתלטו על נכסי מדינה. לצד הריחוק שלו מהממסד הביטחוני, נראה כי שיח' ח'ליפה לא זכה לתמיכה ראויה לציון מבכירי השלטון בסעודיה ובאמירויות. גם בעיני המערב הוא לא נתפש כדמות מפתח, וביקוריו המתועדים בבירות המערב במהלך 50 השנים האחרונות, מועטים.

בשנת 1999, עם עליית בן אחיו המלך חמאד לכס השלטון, ירד מעמדו של ראש הממשלה הוותיק, גם אם נשאר רשמית בתפקיד. לפי מקורות בבחריין, המלך חמאד היה חשדן כלפי דודו והגביר את בידודו הפנימי והרחקתו ממוקדי הכוח. מינוי בנו של המלך, שיח' סלמאן ליורש העצר בתחילת שנות האלפיים נועד לחזק את אחיזת המלך ונאמניו במוקדי השלטון. שיח' סלמאן מונה לסגן ראש הממשלה בשנת 2013 במה שסימל בעצם את הפיכתו לראש הממשלה בפועל, נוכח בעיות הבריאות של שיח' ח'ליפה.

במהלך השנים, ובעיקר ב־2011 נטען כלפי ראש הממשלה המנוח כי היה נצי בכל האמור לדיאלוג עם האופוזיציה השיעית ותמך בדיכוי אלים של המהומות באותה שנה, בסיוע סעודיה. עוד נטען כלפיו כי התנגד לרפורמות כלכליות, ובדגש על שוק העבודה, שיובילו להגברת השוויון בין סונים לשיעים. למעשה, חוגים רבים בבחריין טוענים כי בפועל מי שהתנגד לכל פשרה עם הרוב השיעי היה המלך חמאד, שלא רק שולט בכוחות הצבא אלא ניהל את המשבר בתיאום עם בעלי בריתו באזור - בריאד ובאבו דאבי.

שנת 2011 חשובה להבנת הציפיות שיש כיום מראש הממשלה שיוביל קו חדשני, ליברלי ופחות שמרני מקודמו. במהלך המחאה האלימה, קולו של יורש העצר היה ברור ומתון כשקרא לדיאלוג עם האופוזיציה ואף הצהיר כי "ללא צדק וחופש לא ישרור ביטחון" בממלכה. בסופו של דבר, קולם של השמרנים גבר והביא לדיכוי אלים של המחאה, שלובתה על ידי איראן. מאז מתנהלת מלחמת חורמה של השלטונות כנגד האופוזיציה השיעית, לצד מחאה נמשכת בעצימות כזו או אחרת. הצעדים התקיפים אינם מאותתים כי ארמון המלוכה מוכן לכל סוג של פשרה או דיאלוג עם האופוזיציה.

עתה כשהוא בעמדת כוח, נשאלת השאלה האם שיח' סלמאן ינסה להוביל לאותן רפורמות פנימיות שבחריין כל כך זקוקה להן. גם הוא מבין שהוא נכנס לתפקיד באופן רשמי כשהאתגרים הניצבים בפני בחריין במישור הכלכלי אינם פחותים ממה שהיו לפני כעשור. מגפת קורונה פגעה קשות בכלכלת בחריין, ולפי הערכות, ראש הממשלה החדש יהיה חייב לשים דגש על רפורמות כלכליות ולהשאיר לאביו את הטיפול בנושאי ביטחון ומדיניות חוץ.

צמיחה שלילית של 5%

 

במהלך הקיץ הורידה סוכנות פיץ' את דירוג האשראי של בחריין לראשונה מזה שנתיים והזהירה כי בחריין תתקשה לעבור את המשבר ללא סיוע מבנות בריתה. קביעה זו אינה מפתיעה, שכן במהלך הרבעון השני של השנה התכווץ המשק הבחרייני ב־8.9% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ירידה חדה זו נובעת מהסגר כמו גם מירידת ההכנסות מנפט ושיתוק ענפים חיוניים למשק, כמו התיירות. כלכלת בחריין נפתחת מחדש בהדרגה, אך ההערכה היא כי את השנה היא תסיים בצמיחה שלילית של 5% לפחות. קרן המטבע הבינלאומית הודיעה מוקדם יותר השנה כי היא צופה שהגירעון הפיסקאלי של בחריין יזנק השנה לכ־16% מהתמ"ג בהשוואה לפחות מ־11% בשנת 2019.

הקשיים הכלכליים של בחריין לא החלו עם הקורונה אלא רק הוחמרו. בשנת 2018 קיבלה הממלכה חבילת סיוע בגובה 10 מיליארד דולר משכנותיה במפרץ כדי להימנע ממצוקת אשראי. הקשיים הכלכליים הללו, שהחלו מאז ירידת מחירי הנפט ב־2014, לא נעלמו מעיניהם של המבקרים שהפנו את החצים בעיקר לעבר יורש העצר.

שיח שיח' סלמאן בן חמאד אלח'ליפה. לגוון מעבר לשירותים פיננסיים | צילום: גטי אימג'ס שיח

לא בטוח שהביקורת מוצדקת לחלוטין, שכן בשנים האחרונות ביצעה בחריין שורה של רפורמות שנועדו להבטיח צמיחה בטווח הרחוק. בין השאר החל תהליך של קיצוץ בסובסידיות ותהליך גיוון מקורות ההכנסה של המשק מעבר למגזר הנפט והגז, התורם קרוב ל־20% מהתוצר.

בהינתן התנאים הנוכחיים, ראש הממשלה יצטרך להעמיק את הרפורמות הללו בשנים הקרובות. בנוסף, כדי ליצור את התשתית הדרושה לצמיחת המגזר הפרטי, על שיח' סלמאן יהיה לממש רפורמה לא פחות משמעותית בשוק העבודה. מדובר בהפחתת התלות בעובדים הזרים ובהכשרת הבחריינים למקצועות העתיד מעבר לענף השירותים הפיננסיים שבו בחריין מתבלטת. רפורמה זו בשוק העבודה תוכל ליצור את הדיאלוג ששיח' סלמאן חפץ בו עם הרוב השיעי המרגיש מקופח.

בשונה מרוב הציבור הבחרייני, ראש הממשלה החדש ואביו המלך הם תומכים נלהבים בהסכם הנורמליזציה עם ישראל. בהיבט זה, רפורמות כלכליות שיטיבו עם הציבור ובדגש על הרוב השיעי יכולות לסייע בהגברת התמיכה העממית בשלטון וגם במדיניותו כלפי השת"פ עם ישראל.

עם זאת, חשוב להבין כי המדיניות האוהדת של בחריין את ישראל או העוינת את איראן מוכתבת לראשיה מסעודיה ומהאמירויות, שמחזיקות את ראשה של הכלכלה הבחריינית מעל המים.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות