אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוצר מחורר את רשת הבטחון של הפורשים והפורשות לפנסיה

דעה

האוצר מחורר את רשת הבטחון של הפורשים והפורשות לפנסיה

כמו הנחליאלי המופיע בכל סתיו, שוב עולה הדרישה של משרד האוצר, הרואה בקשישים מטרד, להעלות את גיל הפנסיה לנשים כדי לפתור את בעיית הגירעון האקטוארי המאיים כביכול על קרנות הפנסיה הוותיקות, או לחלופין להכות שוב את הגמלאים בקרנות אלה ולחתוך בגמלתם. עמדת האוצר משקפת נסיון לשווק לציבור מהלך ציני של קיצוץ קצבאות זקנה, במסווה של רפורמה לקידום נשים בשוק העבודה

29.11.2020, 11:51 | פרופ' יאיר זימון ועודד שורר

כמו הנחליאלי המופיע בכל סתיו, שוב עולה הדרישה של משרד האוצר, הרואה בקשישים מטרד, להעלות את גיל הפנסיה לנשים כדי לפתור את הגירעון האקטוארי המאיים כביכול על קרנות הפנסיה הוותיקות, או לחלופין להכות שוב את הגמלאים בקרנות אלה ולחתוך בגמלתם. אלא שהחודש נוצר שיתוף פעולה בין המשרד לשוויון חברתי ליו"ר ועדת הכספים משה גפני, בדיון בוועדה בנושא. גם השרה מירב כהן וגם היו"ר מכירים בטענה כי העלאת גיל הפרישה תגדיל את הפנסיה של נשים - אך שיש לרפד את העלאת הגיל לנשים בצעדי תמיכה לנשים במקצועות שוחקים, תמיכה סוציאלית אליה מתנגד האוצר.

קראו עוד בכלכליסט

 , צילום: שאטרסטוק צילום: שאטרסטוק  , צילום: שאטרסטוק

למרות הפגישה הצפוייה השבוע בין השרה לשר האוצר ישראל כץ בנושא זה, אנו סבורים כי עמדת האוצר משקפת נסיון לשווק לציבור מהלך ציני של קיצוץ קצבאות זקנה, במסווה של רפורמה לקידום נשים בשוק העבודה. זאת, כאשר אף אחד אינו יודע מה גובה הגירעון (אם בכלל יש גירעון) שנוצר בקרנות הפנסיה הוותיקות (קרנות הפנסיה ההסתדרותיות שהולאמו ב-2003) מדחיית ההעלאה של גיל הפרישה של נשים ל-64, כפי שסוכם בעת הלאמת הקרנות.

פרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל ומחשובי המומחים בישראל בתחום הפנסיוני, סבור שיש בעיה בהנחות לפיהן מחושב הגירעון הצפוי בקרנות הפנסיה הוותיקות. כל שינוי קטן בהנחות יוצר, לדבריו, שינוי גדול במאזן ומעביר את הקרנות בקלות מעודף לגירעון. לב הסיפור הוא היעדר פיקוח ציבורי עצמאי על חישובי האקטוארים. פרופ' ספיבק טוען כי יש חוסר שקיפות לגבי הנתונים האקטואריים המהווים בסיס לחישוב הגירעון או העודף בקרנות הפנסיה, וכך להיקף הפיצוי מאוצר המדינה. זהו תהליך לא תקין, לדבריו, ויש צורך בגוף חיצוני עצמאי שיקבע זאת. לא יתכן לקבל החלטות על פגיעה בזכויות העמיתים בקרנות הפנסיה, על סמך חישובים אקטואריים פנימיים בקרנות.

דן שפרינצק, מומחה ותיק ובעל שם בתחום הפנסיה, מבטל את חישובי הגרעונות בקרנות הוותיקות. לטענתו אין גירעון בקרנות הפנסיה הוותיקות, וכל נסיון לקשור בין איתנותן הפיננסית של הקרנות להעלאת גיל הפרישה לנשים בשנתיים אינו אלא נסיון לסחוט כספים מהציבור. לדבריו, הכל נעוץ בהנחות: אם בונים מודל תיאורטי עם הנחות חסרות שחר ובסיס, מתקבל גירעון. הוא ממליץ לבחון בחשד גדול את טענות האוצר.

מאז שהולאמו שמונה הקרנות ההסתדרותיות ב-2003, הן הרעו את תנאי הפורשים (מעבר מתמשך מחישוב הקצבה לפי השכר בעת פרישה אל שיטת הממוצעים, הטלת דמי ניהול גבוהים והגבלת הגידול בחסכון בקרנות הוותיקות לשני אחוזים בשנה). שפרינצק ואקטוארים ותיקים אחרים אינם מאמינים לחלק מן ההנחות לגבי חוסנן הפיננסי של הקרנות, כמו הנחת אינפלציה לעד של שני אחוזים בשנה, התשואות על השקעות באג"ח, שיעור ריבית ההיוון וכן הנחות לגובה הסיוע השוטף מתקציב המדינה.

אם המדינה לא רוצה להגדיל את התמיכה שלה במערכת הפנסיה באופן ישיר, היא יכולה לסייע בדרכים עקיפות. הראשונה שבהן היא התאמת שוק העבודה. הרי זהו סוד גלוי שהפנסיה של הנשים נמוכה יותר לא רק משום שהן חיות יותר מגברים, אלא משום שהן מרוויחות פחות. 30% פחות. שכר נמוך, קפוא, הוא הגורם הראשון לכך שהפנסיה של נשים נמוכה. אפשר לטפל בזה לפני שמעלים את גיל הפרישה לפנסיה.

בספטמבר 2016 הגישה הוועדה הציבורית לבחינת גיל הפרישה לנשים את הדו"ח הסופי שלה לשר האוצר. מסקנות הוועדה היו שיש להעלות את גיל הפרישה לנשים. הוועדה קבעה כי הגידול במספר הקשישים באוכלוסייה גוזר עלייה בהוצאות הממשלה בעיקר בתחום קצבאות הזקנה, דבר אשר עלול למנוע מהביטוח הלאומי לעמוד בהתחייבויותיו ולשלם קצבאות לנשים צעירות בפרט ולדורות הבאים בכלל.

עכשיו נפל לנו האסימון - הסיפור האמיתי אינו באיזה גיל יפרשו הנשים, אלא מה יקרה עם הגרעון בביטוח הלאומי - שהרי נשים אינן חייבות לפרוש בגיל 62. זה מה שמעניין את האוצר, החושש מההצעה להפריד בין גיל הפרישה לבין גיל הזכאות לקצבת הביטוח הלאומי המבקשת לאפשר לנשים עובדות להמשיך ולחסוך, ולאפשר לנשים במקצועות שוחקים, נשים שמשתכרות שכר נמוך ונשים שאינן עובדות, זכאות לקצבה מן המדינה. העלאת גיל הפרישה האפשרי לנשים מ-62 היום ל-64 תחסוך לאוצר יותר ממיליארד שקל בשנה. העלאת גיל הפרישה לנשים אף מקטינה את ההתחייבויות של הקרנות בהסדר, ואת התחייבויות האוצר לסייע.

פרופ' דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון של המוסד לביטוח לאומי שיצא החודש לגמלאות, תומך בהעלאת גיל הפרישה של נשים כי העיכוב במימוש ההחלטה מ-2003 גורם לחוסר איתנות פיננסית בביטוח הלאומי. לדבריו, העלאת גיל הפרישה בבת אחת ל-64 נובעת מרצונו של האוצר לתמורה מידית. זהו מודל אכזרי. צריך להתוות מודל הגון להעלאת גיל הפרישה לנשים על פני זמן. גם בנק ישראל, המכיר בנסיון הציני של האוצר, קורא למודל הגון של תמיכה בנשים פורשות.

השרה לשוויון חברתי מירב כהן, רואה בוויכוח הציבורי על העלאת גיל הפרישה הזדמנות לסייע לנשים בשוק התעסוקה ולא כמקור תקציבי לאוצר. "צריך לבער אחת לתמיד את אי-השוויון בהזדמנויות, בהכנסות ובמערכת הפנסיונית, לשים סוף ל'מס האמהות' הפוגע בכושר ההשתכרות של נשים ולאפשר חופשת לידה לגברים. יש לפרוס רשת ביטחון לנשים במקצועות שוחקים, להעניק תמריצים משמעותיים למי שמעסיק נשים בנות 50 ומעלה, לסייע בהשמה של נשים מבוגרות במקומות עבודה שונים, ולפעול נמרצות לאכיפת חוקי העבודה ומניעת אפליה נגד נשים, לרבות חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ועוד. כן יש להבטיח מימון מקיף של הכשרות מקצועיות לנשים בגיל הביניים ובגיל המבוגר, כדי לאפשר להן לרכוש מקצוע נוסף, ולהשתלב במקומות עבודה חדשים".

בהתחשב בעמדתם של יו"ר ועדת הכספים והשרה לשוויון חברתי, כל נסיון של האוצר למהלך 'מצומק', יחסם. בינינו, אם האוצר כה חרד לסוגיית גיל הפרישה, עליו ליישם זאת לגבי עובדי המדינה - בעיקר במוסדות הביטחוניים ובמשטרה - ולחייב אותם לעבוד עד גיל פרישה ללא פנסיית גישור.

פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
פרופסור Who?
עירוב וגיבוב של דברים... ההיסתדרות או יותר נכון ראשיה גנבו או פשוט העלימו עשרות מיליארדים מהקרנות הוותיקות, הממשלה נאלצה להלאים אותן ולתת רשת ביטחון של מאות מיליארדים בהתחייבויות ובמזומן. אנשי ההיסתדרות לא הלכו לכלא או לפחות משפט כי זה היה מחסל חצי מהנהגת המדינה ולוקח עשרות שנים. חלק מתנאי ההלאמה היו העלאת גיל הפרישה וההיסתדרות חתמה על כך, עכשיו זה לא פופולרי אז מתכחשים ומגלגלים את הבעיה והכי קל להאשים את האוצר. הצעדים הנוספים המוזכרים הם נחוצים ואף מחוייבים אבל יקח שנים לישמם ועד שישפיעו.
גד  |  30.11.20
4.
העלאת גיל הפרישה פוגעת ר ק בעובדות המיגזר הפרטי
במיגזר הציבורי כגון, משרדי ממשלה, בנקים, חברת חשמל, עיריות, קופות חולים, חברות ממשלתיות ועוד, העובדת המבוגרת פורשת לפנסיה מוקדמת. כדי שהיא תסכים לפנות את מקומה, מפצים אותה גם בשלל מענקים והטבות כגון, הקפצה ב 3 דרגות, לקראת הפנסיה. מה שמגדיל לה את הפנסיה המפנקת בעוד כמה אלפי שקלים לחודש. במיגזר הפרטי א י ן פנסיה מוקדמת. העובדת המבוגרת מושלכת לרחוב, ללא שכר וללא פנסיה.
המיגזר הציבורי חוגג על עלינו  |  29.11.20
לכל התגובות