אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההמלצה לקראת האסון הבא: הפוך מההתנהלות בנוכחי צילום: יואב דודקביץ, טל שחר

בלעדי לכלכליסט

ההמלצה לקראת האסון הבא: הפוך מההתנהלות בנוכחי

הגבלת פוליטיקאים, קידום רפואה מרחוק והגדלה חדה של מיטות האשפוז: עשרות בכירי מערכת הבריאות בעבר ובהווה, ובראשם מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב, גיבשו תוכנית למצב חירום בריאותי. העלות: 5 מיליארד שקל לבסיס התקציב

14.12.2020, 10:39 | אדריאן פילוט

עשרות בכירים בעבר ובהווה של מערכת הבריאות, ובראשם מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב, גיבשו תוכנית לאומית לחירום, המבקשת להפיק לקחים מהתנהלות המדינה במשבר הקורונה. עיקרי התוכנית שנערכה לאסון הבא, הם הגבלת התערבות הפוליטיקאים בהחלטות מקצועיות, יצירת מנגנון קבלת החלטות מהיר ואפקטיבי, מתן משקל משמעותי לרשויות המקומיות, קידום הרפואה מרחוק והאשפוז הביתי, והגדלה דרמטית של מספר מיטות האשפוז. העלות הכוללת של התוכנית היא 5 מיליארד שקל קבועים לבסיס תקציב המדינה ועוד 5 מיליארד שקל לבינוי במשך חמש שנים. היא תוצג לראשונה בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנפתח הבוקר ונערך השנה באונליין.

קראו עוד בכלכליסט

בין מחברי התוכנית חלק מפורשי המשרד, שחלקם פרשו במחאה על ניהולו הכושל של המשבר בידי הממשלה: פרופ' סיגל סדצקי, הממונה על בריאות הציבור לשעבר; ד''ר אורלי וינשטיין, מנהלת חטיבת בתי החולים הממשלתיים והיום מנהלת מערך האשפוז של הכללית; אבי בן זקן, פרויקטור הקורונה מטעם המשרד ערב מינויו של רוני גמזו, שעבר לאחרונה לאיכילוב יחד עם גמזו; אייל בסון, דובר המשרד; פרופ' רפי ביאר, מנהל רמב"ם לשעבר; ואל"מ רוני נומה, שהיה אחראי על המגזר החרדי בטיפול במגפה.

בצוות חברים גם בכירים במשרד כיום: ד''ר שושי גולדברג, אחות ראשית במשרד הבריאות; פרופ' עופר מרין, מנהל שערי צדק; ערן הכהן, סגן מנהל חטיבת בתי החולים הממשלתיים; חיים הופרט ונדב בן יוסף - סגנים בכירים בחטיבה לתקצוב, תמחור ותכנון של המשרד; וליאור ברק, הממונה על קופ"ח במשרד. בצוות חברים גם אנשי אקדמיה ורפואה כגון פרופ' דב צ'רניחובסקי, פרופ' גבי בן נון, פרופ' אבי פורת וד"ר דורית ניצן - מנהלת שעת חירום באזור אירופה של ארגון הבריאות העולמי. את הצוות, יחד עם בר סימן טוב, הנחתה איריס גינזבורג, מומחית בכלכלת בריאות שמילאה שורה של תפקידי ניהול כלכלי במערכת הבריאות בישראל.

סיגל סדצקי ומשה בר סימן טוב. פרשו ממשרד הבריאות, וחברים בצוות גיבוש התוכנית, צילום: יואב דודקביץ, טל שחר סיגל סדצקי ומשה בר סימן טוב. פרשו ממשרד הבריאות, וחברים בצוות גיבוש התוכנית | צילום: יואב דודקביץ, טל שחר סיגל סדצקי ומשה בר סימן טוב. פרשו ממשרד הבריאות, וחברים בצוות גיבוש התוכנית, צילום: יואב דודקביץ, טל שחר

התוכנית לתרחישי אימה

התוכנית מחולקת לשלושה חלקים: מערך האשפוז, מערך הקהילה ומטה, התוויית מדיניות וממשקים. התוכנית מיועדת לשלושה תרחישי חירום: מגיפה, אסונות טבע ומתקפת סייבר. היא מתייחסת לשתי עוצמות של תרחישים: בינונית (עד חצי מיליון חולים/נפגעים ועד 5,000 מתים, ופי 1.2 פניות לאשפוז מבשגרה), וקשה (יותר מחצי מיליון חולים/נפגעים ו־5,000–20 אלף מתים ופי 1.5 פניות לאשפוז מבשגרה).

הצוות ממליץ לעגן את כל ההמלצות והמנגנונים החדשים בחקיקה שתגובש על ידי צוות בהשתתפות משרדי הבריאות, המשפטים, הביטחון, ביטחון הפנים והאוצר. החקיקה תקבע מתי ייכנס לתוקף מצב חירום בריאותי מקומי ולאומי.

יותר מכך, הצוות דורש כי החקיקה תגביל עד כמה שניתן התערבות של פוליטיקאים בשיקולים מקצועיים שייוותרו בידי מומחים מתחום בריאות הציבור, ותונחה על בסיס העקרונות הבאים: שמירה על מינימום פגיעה בזכויות אדם ואזרח, עקרון הפרדת רשויות ויסודות הדמוקרטיה, ועקרון השקיפות במידע ובהירות הנחיות (חובת הנגשה). כמו כן, הצוות של בר סימן טוב ממליץ על יצירת מנגנון קבלת החלטות מהיר ואפקטיבי במצב של חוסר ודאות קיצוני, בניגוד ככל הנראה לדרך הפעולה של קבינט הקורונה. החקיקה אמורה גם לקבוע כיצד להתיר התרת חסמים בירוקרטיים ולקבוע פטור ממכרז בעת התקשרות עם ספקי שירות, מעבדות וכוח אדם.

בחינת המלצות הצוות בתחום השליטה והבקרה מעלה כמה מסקנות: גוף המטה שינהל את האירועים יהיה משרד הבריאות (ולא משרד הביטחון), כשהרשויות המקומיות ישחקו תפקיד חיוני ומכריע. לצורך כך המליץ הצוות על הקמת מינהל ביטחון בריאותי ארצי שיהווה גוף פיקוד, בקרה ותיאום בעל פריסה ארצית. גוף זה יהיה בהנהלת משרד הבריאות ומחוזותיו, אך ייהנה משלוחות בשלטון המקומי. מינהל הביטחון הבריאותי יופעל על ידי קציני ביטחון בריאותי ברשות המקומית, שידווחו למינהל ויהיו בקשר רציף עם הקהילה ושירותיה: בתי החולים, הקופות, נותני שירותי חירום (מד"א, הצלה, מכבי אש, משטרה), שירותי רווחה ובריאות וארגוני מתנדבים.

חמ"ל לניוד כ"א לפי הצורך

מוצע להקים חמ"ל כוח אדם במשרד הבריאות שינוהל על ידי מערכת לאומית ממוחשבת ויוכל לנייד כוח אדם ממקורות חיצוניים למערכת האשפוז וממנה למערך אשפוזי הבית בקהילה. גוף זה יהיה אחראי להכשרת העובדים ושמירת כשירותם לעת חירום. הוצע להרחיב את כוח האדם הרפואי תוך קיבוע תקני כ"א זמניים שניתנו בתקופת הפנדמיה (כעת יש מחלוקת בין הבריאות לאוצר האם תוספת התקנים של הרופאים היא זמנית או קבועה) ולפתוח עוד 700 "כיסאות" להכשרת אחיות באקדמיה.

מבחינת תשתיות, התוכנית כוללת פתיחת כ־17 אלף מיטות נוספות ב־25 השנים הבאות, מול כ־200 מיטות בשנה הנבנות כיום, סגירת פערי המיגון הבליסטי וחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה (תוכנית ממשלתית ותקציב רב־שנתיים לחמש השנים הקרובות בכפוף למיפוי ותעדוף), התאמת מבנים קיימים בזמן קצר, תכנון מראש של עתודת תשתיות למערכת האשפוז בפריסה ארצית, כדוגמת בתי חולים גריאטריים ופסיכיאטריים, בתי מלון, מתקני כליאה, ישיבות ובתי חולים שדה לעת חירום.

פרק שלם הוקדש למערכות המידע בחירום. על פי התוכנית, יוקם צוות שיאסוף מידע מכל ארגוני הבריאות, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, או ישירות מהציבור.

ביג דאטה והסברה

כלקח מהקורונה, הצוות ממליץ על שדרוג ושיפור קישוריות המידע הרפואי והניהולי בין כלל ארגוני הבריאות במערכת, וחיבור התיקים הרפואיים הארגוניים לרשת משותפת של מערכת הבריאות בסטנדרט אחיד ובינלאומי. צעד זה יעלה כ־400 מיליון שקל.

עוד הוצע לגייס כוח אדם מיומן בתחומי הביג דאטה לתמיכה בהחלטות בשעת חירום, ולפיתוח יכולות מחקר וניתוח בשגרה. הצוות ממליץ על הטמעת טכנולוגיות בתחום הרפואה מרחוק וניהול מערכות תוך הגברת השת"פ של משרד הבריאות עם התעשייה והאקדמיה. מוצע לעדכן הנחיות אבטחת המידע והגנה מסייבר למערכות המידע.

הצוות ממליץ לגבש מדיניות שתיצור מנגנוני ויסות עומסים של פעילות אלקטיבית בין בתי החולים; והגדרה של תחומי הפעילות האלקטיבית במצב החירום כגון ניתוחים וטיפולים אונקולוגיים.

עם זאת, הצוות ממליץ להעניק חופש פעולה למנהל בית החולים לפעול בהתאם לעומס בבית החולים שלו תוך היערכות לאספקת פתרונות לשימור הפעילות האלקטיבית (מרפאות יום מקוונות, הסטת פעילות לבתי חולים פרטיים, אשפוזי בית, הסטת פעילות מרפאתית למרפאות הקהילה). הצוות גם ממליץ על הכללת בתי החולים הפרטיים במתווה השימור, כך שיספקו גיבוי לרפואה הציבורית.

הצוות מקדיש פרק לאשפוז הביתי שמסתמן בתוכנית הזו כקלף מרכזי באסטרטגיה בעת חירום. פרק זה כולל חיזוק מערך הטיפול מרחוק על ידי קופות החולים, תוך מתן שירותים קליניים וניהוליים בשגרה ובהרחבה בעתות חרום.

כמו כן הומלץ על הקמת צוות משימה לתכנון, תמרוץ והאצה של פעילות בנושא אשפוזי בית, שיקבע סטנדרטים לטיפול באשפוז בית, הכשרת כוח אדם מקצועי ויצירת תמריצים לבוגרי התמחות ברפואת משפחה, פנימית וילדים, ולאחים ואחיות להשתלב במערך אשפוזי הבית שבניהול קופות החולים.

דגש מיוחד מופנה לתחום ההסברה, שכשל לפחות בתחילת משבר הקרונה השנה. ההמלצה על פי התוכנית היא להקים מערך הסברה לאומי לבריאות הציבור שיכלול גם "אנשי מילואים" בתחומים המקצועיים השונים, ובזיקה לקבוצות

אוכלוסייה שונות, והקמת תשתית אינטרנטית ובית הפקות במשרד הבריאות שיכלול פורטל, ערוצי תקשורת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות