אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שוק תעסוקה מייאש: 16 מתמודדים על כל משרה פנויה צילום: באדיבות שירות התעסוקה

ניתוח כלכליסט

שוק תעסוקה מייאש: 16 מתמודדים על כל משרה פנויה

באוצר סבורים שהמכשול העיקרי בדרך להתאוששות הוא היצע המשרות שירד בישראל בצורה חדה יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות. חוסר אמון במדיניות הממשלה מקשה על מעסיקים להציע משרות חדשות

16.12.2020, 08:15 | שחר אילן

למרות היציאה מהסגר השני, מספר המשרות הפנויות בחודש נובמבר עמד רק על 60 אלף. זוהי עלייה של 3,000 משרות בלבד לעומת רמה של 100-95 אלף משרות פנויות בשנים שלפני משבר הקורונה. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). אפילו בשיא הסגר הראשון באפריל כשהמשק היה כמעט סגור, היצע המשרות עמד על 38 אלף, לא רחוק מהנתון הנוכחי.

קראו עוד בכלכליסט

על פי נתוני האוצר, ישראל עלתה מ־1.4 מובטלים למשרה בפברואר, לפני פרוץ המשבר, לכ־8 מובטלים למשרה בתקופה שבין הסגרים, באוגוסט, ול־16 עובדים למשרה באוקטובר, עם היציאה מהסגר השני. תרמה לכך כמובן העלייה במספר המובטלים בשל הסגר השני. 16 עובדים שמתמודדים על כל משרה זה מצב מייאש שהופך את מציאת העבודה למשימה כמעט בלתי אפשרית.

הקורונה הפחיתה משמעותית את מספר המשרות הפנויות

 

בדיקה שערך אגף הכלכלן הראשי באוצר מגלה שהירידה בכמות המשרות בישראל - שעמדה בספטמבר על 43% יחסית ל־2019 - גדולה מזו שב־13 מדינות מפותחות אחרות. בשבדיה היתה ירידה של 29%, בגרמניה של 25%, בפולין של 10%, ובנורבגיה נרשמה מגמה הפוכה עם עלייה של 15% בביקוש למשרות. "זו הבעיה הגדולה של התעסוקה במשבר", אמרה אתמול הכלכלנית הראשית שירה גרינברג בכנס הורביץ לכלכלה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

לפי גרינברג, אחד הגורמים להיעלמות משרות הוא תהליך ההתייעלות שיצר הסגר. "חברות גילו שהן יכולות לייצר מוצר עם פחות עובדים", אמרה הכלכלנית הראשית באוצר.

סיבה אחרת היא פשיטות הרגל שגורמת להיעלמות חברות ומשרות. דו"ח הממונה על הליכי חדלות הפירעון גילה עלייה של 41% במספר הבקשות לפשיטת רגל עד אמצע נובמבר השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

ראש תחום שוק העבודה באגף הכלכלן הראשי, אסף גבע, מציין ששתי המדינות שבהן יש ירידה גדולה במיוחד בהיצע המשרות הן ישראל ובריטניה. שתי מדינות אלה נקטו מדיניות של חל"ת קשוחה ללא אופציות של העסקה חלקית לצד דמי אבטלה חלקיים. לדבריו, ייתכן שלקשיחות הזו היתה השפעה על היצע המשרות.

ועם זאת, קשה שלא לתהות אם סיבה מרכזית לפער הגדול בין ישראל למדינות אחרות בעולם אינה משבר האמון העצום בממשלה ובשיקולים שמאחורי ההחלטות שלה. כך, למשל, אי־היכולת לייצר מדיניות רמזור אמיתית יצרה איום מתמיד בסגר שני ועכשיו שלישי. במצב כזה, למעסיקים הרבה יותר קשה להציע משרות.

שירות התעסוקה , צילום: באדיבות שירות התעסוקה שירות התעסוקה | צילום: באדיבות שירות התעסוקה שירות התעסוקה , צילום: באדיבות שירות התעסוקה

גבע אומר שהחסם העיקרי להתאוששות בהיצע המשרות, הוא המגבלות. כלומר, יש לצפות לעלייה משמעותית בחיפוש עובדים רק כשהחיסונים יתחילו להשפיע.

גרינברג אומרת שהמסקנה מהנתונים הקשים היא שצריך לעודד ייצור של משרות חדשות. אבל העובדה שהיצע המשרות כה נמוך למרות מענקי שימור העובדים ועידוד התעסוקה של האוצר, מעידה כנראה שבהרבה ענפים נזקי הסגרים גדולים מפיתויי המענקים. גרינברג קראה ליזום פרויקטים של תשתיות שגם מייצרים תעסוקה וגם יוצרים צמיחה.

המציאות תהיה פסימית יותר מהתרחיש הפסימי של האוצר

 

שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד אוצר , צילום: אלכס קולומויסקי שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד אוצר | צילום: אלכס קולומויסקי שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד אוצר , צילום: אלכס קולומויסקי

 

לאוצר יש תרחישים חדשים לסיום המשבר, 7.2% אבטלה לפי התרחיש האופטימי, 10.2% לפי תרחיש הפסימי. מה שהופך את שני התרחישים לפסימיים להפליא הוא שהם מתייחסים לרבעון האחרון של 2021. זאת כאשר התרחישים הראשונים של הקורונה דיברו על סיום המשבר בסוף השנה הנוכחית.

כמובן, צריך לזכור שהאוצר מתייחס לאבטלה שאינה כוללת אנשים שהתייאשו מחיפוש עבודה, כלומר כשהאוצר מדבר על 10%, מדובר בעצם ב־12% על פי החישוב המרחיב של הלמ"ס, ו־15% או אף יותר על פי שירות התעסוקה. כלומר, גם כשהקורונה תלך, האבטלה הרחבה תישאר.

לנתונים על היצע המשרות יש השלכה ישירה על אחת השאלות הגדולות של משבר הקורונה - כמה זמן ייקח לשוק התעסוקה המקומי להתאושש ממנו אחרי שיסתיים. לשאלה הזו אין קשר מלא לשאלה כמה זמן ייקח למשק עצמו להתאושש.

גבע מזכיר שכבר היום התוצר נפגע פחות מהתעסוקה, כיוון שרוב המובטלים מגיעים משכבות חלשות והם בעלי מיומנויות נמוכות. המשמעות היא שגם אם המשק יגלה צמיחה מהירה מאוד ורוב האוכלוסייה תחזור לשגרה, יכולים להישאר מאות אלפי מובטלים חלשים מוטלים בצידי נתיב הצמיחה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות