"יש 10-5 מיליארד שקל שזמינים לפרויקטים מאיצי צמיחה, אבל צריך תקציב"

"עלות הבחירות לא זניחה, אבל היא לא הבעיה המרכזית שהבחירות יוצרות. הבעיה המרכזית היא אי הוודאות והיעדר התקציב", כך אמר פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, בשיחה עם עמרי מילמן מ"כלכליסט" שהתקיימה במסגרת ועידת התחזיות. "בחירות רביעיות בשנתיים זה לא מאפיין של יציבות ואי הוודאות שהן יוצרות לא מוסיף לכלכלה. יש עסקים שלא יודעים מה יקרה אז הם מפסיקים את ההשקעות שלהם, יש משקי בית שלא בהכרח יודעים מה יקרה איתם וגם האבטלה גבוהה עכשיו בגלל הקורונה כך שברור שאי הוודאות היא מאוד בעייתית. תקציב הוא תוכנית עבודה, תעדוף. אני עדיין מקווה שנצליח להכניס מאיצי צמיחה. יש להערכתנו בין 5-10 מיליארד שקל של מאיצי צמיחה שיכולים להיות זמינים ל-2021 אבל זה משהו שיהיה קשה מאוד לעשות במסגרת התקציב ההמשכי".

מה הדבר הראשון שהממשלה החדשה שתקום צריכה לעשות?

יש שני אלמנטים מרכזיים - העברת תקציב וריפוי הכלכלה. עדיין יהיו פה צלקות כלכליות וצריך יהיה לטפל באלה שנפגעו כמו למשל עסקים קטנים. מצד שני, אנחנו באבטלה שעולה ויורדת כתלות בכניסה לסגר. גם בקיץ כשהמשק נפתח האבטלה התייצבה סביב 12% - נתון גבוה מאוד. האבטלה מופיעה בהמון מקומות אבל אני בעיקר מודאג מקבוצות של אנשים בני 45-50 שיכולים להתקשות לחזור למעגל העבודה ופוטנציאלית לאבד 20 שנות עבודה. המדינה תצטרך להשקיע בהכשרות והכוונות כדי למנוע את זה.

לאחרונה החלטת על הסרת מגבלות הפריים למשכנתאות. אתה לא חושש שבסופו של דבר אתה רק תתדלק עוד יותר את מחירי הדיור?

אנחנו בודקים את הסוגיה הזו מהרגע שנכנסתי לתפקיד. מדובר בהחלטה מקצועית. זו מגבלה שהייתה צריכה לרדת וכמובן היינו צריכים לתזמן אותה כך שלא תגיע בתקופה של צפי להעלאת ריבית. התקופה הנוכחית מתאימה לכך כיוון שכל הבנקים המרכזיים בעולם מדברים על ריבית נמוכה לאורך זמן. בסופו של דבר, הורדת המגבלה הזו היא חלק ממנעד גדול של כל הפעולות שביצענו בבנק ישראל לאורך כל תקופת הקורונה במטרה ליצור מצב של תנאי אשראי טובים ככל האפשר. אני מאמין שהמהלך הזה יפנה הכנסה לממחזרים מה שעשוי לעזור בהאצת המשק ביציאה מהמשבר. אני מודע לזה שהמהלך עלול להביא להעלאת המחירים אבל צריך להבין שהמחירים בשוק הדיור קשורים בעיקר לביקוש והיצע, תהמיל המשכנתא הוא לא זה שיוביל לשינויים מהותיים במחירי הדירות.

ברקע היו שיקולים פוליטיים, אתה לא חושש להיתפס כלחיץ?

עבדנו על זה תקופה ארוכה, נכון שהיינו בשיח עם כמה חברי כנסת וזה טוב שיש שיח כזה אבל בסופו של יום זה משהו מקצועי שנראה לנו מתאים בתקופה הזו כיוון שמראש יש כאן מגבלות מאוד שמרניות והחלטנו שזו התקופה המתאימה להורדת המגבלה הזו.

אתה מסכם שנתיים בתפקיד, מה אתה יודע היום שלא ידעת כשנכנסת?

אני תכף במערכת בחירות רביעית, אף אחד לא ציפה לזה בטח לא אני וכמובן הקורונה זה אירוע של אחת למאה שנה שאף אחד לא ציפה שהוא יקרה ויתפתח בצורה הזו, כך שבמובן הזה אנחנו בעולם לגמרי שונה מהעולם שבו נכנסתי לתפקיד. מצד אחד זו זכות גדולה להיות הנגיד בתקופה הזו ועם זאת נטל האחריות בתקופה כזו הוא על אחת כמה וכמה, כל צעד שיכול להקל יושב על הכתפיים.

כשאתה יושב על הכסא הזה אתה מבין את גודל האחריות ואת מנעד הפעילויות של נגיד בנק ישראל. בהרבה מקומות בעולם זה להעלות ולהוריד את הריבית, הפיקוח בחלק מהמקומות בכלל נמצא בנפרד. בישראל אתה גם יועץ כלכלי ואין הרבה מדינות שבהן הנגיד צריך להיות גם מומחה מוניטרי, מומחה בשווקים, מומחה בבנקאות ומומחה במאקרו כלכלה והוא גם צריך לתכלל הרבה גורמים מחוץ לבנק המרכזי. זה אתגר מאוד גדול אבל בקונטקסט הישראלי המבנה הזה מאוד טוב. בסופו של דבר בין כל התפקידים של הנגיד יש סינרגיה שדווקא בזכות הקורונה הבנתי כמה זה חשוב וכמה הם קשורים ותומכים זה בזה.

יש לך יתרון על נגידים אחרים שהתפקיד שלהם מצומצם יותר?

מצד אחד זה מביא לקשיים, כמות הנושאים שאתה צריך להתערב בהם ולתכלל אותם מביאה לכך שהפעילות שלך בלתי נגמרת. אבל יש לזה גם יתרון כי הראייה שלך יותר מתכללת.