אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוצר על 2020: יציבות בהייטק, שוק העבודה נפגע קשה יותר מבמדינות אחרות צילום: אוראל כהן

האוצר על 2020: יציבות בהייטק, שוק העבודה נפגע קשה יותר מבמדינות אחרות

מסקירת הכלכלנית הראשית עולה כי התוצר ב-2020 יתכווץ ב-3.3% - לעומת ממוצע של 5.5% במדינות ה-OECD; הסיבה המרכזית: הפגיעה ביצוא היתה קלה בלבד - משום שמגזר ההייטק המשיך לשגשג למרות הקורונה. הצריכה הפרטית ירדה ב-10.2% בשלושת הרבעונים הראשונים

17.01.2021, 12:51 | עמרי מילמן

התוצר בשנת 2020 יתכווץ ב-3.3% - לעומת תחזית של 4.15% שנתן ה-OECD לישראל, ולעומת ממוצע של 5.5% במדינות הארגון; כך עולה מסקירה של הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, שפורסמה היום (א'). מאחר שהתחזיות טרום המשבר העריכו צמיחה של 3% ב-2020, מדובר בפגיעה מצטברת של 6.5% בתוצר.

קראו עוד בכלכליסט

בתרחיש המרכזי של הניתוח, המניח השתלטות על הנגיף במהלך המחצית הראשונה של השנה, שיעור הצמיחה יעמוד על 4.6% ב-2021. בתרחיש של החמרה בריאותית בעקבות התארכות של מבצע החיסונים או קיום מוטציה (שנמצא בהסתברות נמוכה), תעמוד הצמיחה על 1.9%. הניתוח נעשה על ידי צוות מאקרו באגף, בהובלת ד"ר לב דרוקר.

הכלכלנית הראשית שירה גרינברג, צילום: אלכס קולומויסקי   הכלכלנית הראשית שירה גרינברג | צילום: אלכס קולומויסקי הכלכלנית הראשית שירה גרינברג, צילום: אלכס קולומויסקי

לפי ההסבר שניתן להתכווצות המתונה יותר בתוצר בהשוואה עולמית, הפגיעה ביצוא, שמהווה רכיב משמעותי בתוצר, היתה קלה בלבד. מגזר ההייטק שגשג למרות המשבר, מה שתרם ליצוא (שירותי ההייטק). בנוסף, היקף ההשקעות בהייטק הגיע לשיא ב-2020 והסתכם ב-9.9 מיליארד דולר (עלייה של 27.4% בהשוואה ל-2019). מנגד, יצוא שירותי התיירות, שנפגע קשות, מהווה נתח קטן בלבד מהיצוא הכולל. בנוסף, מאזן יצוא שירותי התיירות של ישראל הוא שלילי, כלומר ההוצאה של ישראלים הנופשים בחו"ל גדולה מסך ההוצאה של התיירות הנכנסת לישראל.

עיקר הפגיעה בתוצר נובע מההתכווצות בצריכה הפרטית שירדה ב-10.2% בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020. גם בשוק העבודה נרשמה פגיעה משמעותית: על פי הערכות אגף הכלכלנית הראשית,  שיעור האבטלה הרחב ב-2020 יעמוד על 15.4% לעומת 3.8% ב-2019. להערכת האוצר, ב-2021  שיעור האבטלה יעמוד על 8.6%; במקרה של החמרה בריאותית  שיעור האבטלה יעמוד על 11.6%. שוקי העבודה והצריכה הפרטית נפגעו בישראל בעקבות המשבר בהיקף גבוה יותר ביחס ליתר מדינות ה-OECD, כך לפי האוצר.

בניסיון להעריך את הפגיעה בשוק העבודה בחנו באוצר את שיעור השינוי בשעות העבודה בישראל ביחס למדינות אחרות. זאת לאור העובדה שלא ניתן להתייחס לשיעור האבטלה במדינות שונות, מאחר שישנן מדינות שנקטו צעדים שהביאו לשמירת העובדים במקומות העבודה, בעוד בישראל עודדו את המעסיקים להוציא עובדים לחל"ת. מהממצאים עולה כי היקף הפגיעה בשוק העבודה בישראל היה גבוה מהממוצע האירופי (16.9% לעומת 14.4%), אולם היה מתון יותר ממדינות כמו טורקיה (31%), ספרד (27%) או פורטוגל (26%).

בניתוח שנעשה באגף הכלכלנית הראשית בחנו גם את השפעתם של שלושת הזעזועים העיקריים שנוצרו מהמשבר. כך עולה, כי כמחצית מהפגיעה בתקופה שבין הסגר הראשון לשני נבעה מזעזוע בהיצע בעקבות המגבלות שהוטלו על הענפים השונים, יחד עם שינוי התנהגות הצרכנים לאור החשש הבריאותי; הזעזוע בביקושים, שנבע מהפגיעה בהכנסות של פרטים וחברות והחשש ממצבם הכלכלי, גרם לכ-30% מהפגיעה הכלכלית; וזעזוע שלישי נגרם משינויים מבניים, כמו עבודה מרחוק, דיגיטציה או מסחר מקוון. מאחר שלא כל הענפים נכללים באותה חלוקה לשלושת 'סוגי' הזעזועים, הם אינם מסתכמים ל-100%.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות