צילום: שאטרסטוק
"המשקיעים בישראל מחזיקים לפי הערכות מטבעות דיגיטליים ב-1.5 מיליארד שקל"
אלי מיזרוח, מנכ״ל בית ההשקעות לנכסים דיגיטלים Silver Castle, אמר לכלכליסט כי המוסדיים מייעדים רכישה של הביטקוין לתיק החסכון ארוך הטווח, כלומר לגמל או לפנסיה, והחזקה בשיעור של 0.1% עד 0.4% מהתיק. "לפי ההערכה עבור בתי ההשקעות הגדולים, מדובר ברכישת ביטקוין בעשרות מליוני דולרים לכל גוף מוסדי"
המהלך שעליו הודיעה חברת טסלה ממשיך להזניק את הביטקוין. אתמול חצה המטבע הדיגיטלי את רף 48,000 הדולרים, השלים עלייה של קרוב ל-40% בחודש פברואר. בשנה האחרונה התרחשו מספר אירועים בארה"ב שנוגעים לביטקוין ולכניסה של חברות ציבוריות וגופים מוסדיים, שלדעת מומחים בתחום, מסמנים את המגמה שמתבטאת בשערו המזנק של המטבע.
קראו עוד בכלכליסט
בשנה שעברה אישרה רשות ני"ע בארה"ב, ה-SEC, לחברות הציבוריות להחזיק בביטקוין, כל עוד הן מדווחות ונותנות גילוי לציבור. לאחר האישור חברות ציבוריות אמריקניות החלו לנקוט בצעדים ראשוניים בתחום. החברה הבולטת הראשונה היתה חברת מיקרוסטראטג'י שמייצרת תוכנות עסקיות והחלה מאז אוגוסט לרכוש את המטבע. בסיכום 2020 הודיעה החברה על רכישת מטבעות ביטקוין בשווי שהסתכם במיליארד דולר, צעד שביצעה בכספה ובאמצעות כספים מגיוס אג"ח. שלשום זינקה המניה של החברה ב-29% ביום אחד.
בנוסף חברה בשם סקוור, שהיא חברה פיננסית בשווי של 117 מיליארד דולר, קנתה ביטקוין ב-50 מיליון דולר באוקטובר האחרון. בהמשך אישרה חברת התשלומים הדיגיטליים פייפאל למשתמשים שלה לבצע עסקאות בביטקוין. ולאחרונה אישר ה-SEC ל-SPAC למזג לתוכו בורסת מטבעות קריפטוגרפיים. אל ההתפתחויות האלה הגיעו הצעדים של טסלה והציוץ של אילון מאסק שהזניקו עוד יותר את הביטקוין וממשיכים להלהיב את המשקיעים.
כיום יש מיעוט של מכשירים פיננסיים שמציעים למשקיעים חשיפה עקיפה לביטקוין או למטבעות דיגיטליים, מה שמוביל לזינוק במניות על הודעות מהסוג הזה. מניית חברת סקוור עלתה שלשום ב-8%, ביום של הציוץ של מאסק והודעת טסלה, למרות שהרכישה של מטבעות הביטקוין שביצעה היתה זניחה יחסית להיקפי פעילותה.
"השבוע קרו שלושה דברים מעניינים בבת אחת", מציין אלי מיזרוח, מנכ״ל Silver Castle, בית השקעות לנכסים דיגיטליים. "הראשון שקפץ לתשומת הלב היה הציוץ של אילון מאסק על הביטקוין, השני היה רכישה של המטבע שביצעה טסלה בהיקף של 1.5 מיליארד דולר. והשלישי הוא שטסלה תאפשר ללקוחות לרכוש מכוניות באמצעות ביטקוין".
מה קורה בארץ בעקבות הזינוק של המטבע?
"ב-5 חודשים האחרונים יש התעניינות אדירה של המוסדיים כיצד לבנות לעצמם חשיפה לביטקוין", מציין מיזרוח ומעריך כי "בקרוב נראה מוסדיים שייקחו חשיפה עבור מוצרי חסכון טווח ארוך לגמל ופנסיה, והיא צפויה להיות בביטקוין".
מה ההיקף שהמוסדיים מדברים עליו?
"הם מייעדים את הרכישה של הביטקוין לתיק החסכון ארוך הטווח, כלומר לגמל או לפנסיה, והחזקה בשיעור של 0.1% עד 0.4% מהתיק." לפי ההערכה עבור בתי ההשקעות הגדולים, מדובר ברכישת ביטקוין בעשרות מליוני דולרים לכל גוף מוסדי.
בכמה מחזיק הצבור הרחב בישראל במטבעות האלה?
"קשה להעריך. הציבור הרחב קונה בסכומים קטנים מול המשקיעים כשירים שבונים תיקים בביטקוין. להערכתי רוב הכסף בארץ מגיע מהמשקיעים הכשירים או הסוחרים המתוחכמים שמחזיקים בפוזיציות גדולות. ההערכות בשוק מדברות על החזקות בהיקף של מעל ל-1.5 מיליארד שקל במטבעות דיגיטליים בישראל. רוב רובו של הסכום קשור למשקיעים הכשירים והסוחרים המתוחכמים - זה עוד לא החזקות של המוסדיים. הציבור הרחב קונה בסכומים יותר קטנים אבל העניין והביקוש הולך וגובר".
למה החברות הציבוריות משקיעות במטבעות האלה?
"הסיבה השכיחה בחברות הציבוריות האמריקאיות מגיעה בעקבות ההרחבות המוניטאריות הענקיות שנעשו במהלך 2020. כנראה שצפויות עוד כאלה ב-2021. אלה היו הרחבות מאוד רחבות וגדולות ויש חשש אצל לא מעט מנהלי כספים שאם הם מחזיקים את רוב האחזקות שלהם בדולרים, הערך יילך וייקטן עם הזמן. הם מבצעים את הצעדים האלה כסוג של גידור. הביטקוין הוא מכשיר שאחת התכונות שלו היא שהוא מהווה זהב דיגיטלי. בזמני אי ודאות יש ביקוש לזהב ולביטקוין."
