צילום: עמית שעל
פרשנות
ברקת לא רוצה הנפקות פקס במשמרת שלו
מנהלי השקעות מסבירים את הנהירה להנפקות בכך שהכסף מחפש מקום להשקעה, אבל זה עדיין לא מסביר הנפקות של חברות עם הערת "עסק חי" או סטארט־אפים הפסדיים בשווי מנופח. הביקורת של ברקת מוצדקת, אך הוא צריך לשתף את הציבור בממצאים
"הריבית אפס" - זו התשובה שאנחנו לרוב מקבלים, כשאנחנו שואלים מנהלי השקעות איך יכול להיות שהמשק במשבר, עם אבטלה גבוהה, גירעון גואה והיעדר תקציב, ועדיין הבורסה פורחת: מניות רבות נמצאות בשיא, וגל הנפקות שוטף את הבורסה, כשכל מטאטא יורה. "הריבית מנצחת הכל. ברמת ריבית כזו, שצפויה להישאר זמן רב, הכסף מחפש מקום להשקעה שתניב תשואה ומוצא אותה בשוק המניות, וההנפקות זו נגזרת שנייה של המצב", זו רוח התשובה שמתקבלת כשעולה התהייה על הגאות בבורסה.
קראו עוד בכלכליסט
אז נכון, הריבית היא אפסית, ונכון, מגזר הטכנולוגיה צלח היטב את משבר הקורונה, ואף התחזק. אבל עדיין אי אפשר להסביר הנפקות של חברות עם הערת "עסק חי", או הנפקות של סטארט־אפים מפסידים, שמקבלים שווי מנופח על סמך חלומות עתידיים - רק בכך שהריבית אפס ושצריך למצוא איפה להשקיע את הכסף. גם הממונה על רשות שוק ההון ד"ר משה ברקת מבין את זה, ומזהה שלגל ההנפקות מתחילות להסתנן חברות שלא עומדות בסטנדרט של חברה בורסאית. הוא גם זוכר היטב את התקופה העליזה של הנפקות הפקס, במסגרתן ההודעה על ההנפקה היתה נשלחת בפקס וכעבור זמן קצר היתה מושלמת, ללא אנליזה ובדיקה מעמיקה. ברקת לא הסתפק בהצהרות, ירד לשטח ובצעד חריג ביצע אתמול בדיקת פתע אצל הגופים המוסדיים הבולטים בשוק.
לא משנה מה יעלו תוצאות הבדיקה, עצם קיומה עשוי כבר להביא לתוצאה: זו סיטואציה אחת לקרוא ראיון עם רגולטור שמעביר מסרים, שצריך להוריד רגל מהגז בשוק ההנפקות, וזו סיטואציה אחרת (וגם לא כ"כ נעימה) כשהרגולטור מגיע אליך, ודורש מסמכים ונימוקים על החלטות השקעה. אם ברקת עשה צעד חריג שכזה, כנראה שממש לא מצאו חן בעיניו הדברים שראה בשוק ההון בחודשים האחרונים.
ברקת משיג בביקורת הזו שני דברים: ראשית, הוא יוכל לאתר התנהלות לקויה, לדרוש שיפור בהתנהלות, ובמקרה הצורך אולי גם לנקוט סנקציות חריפות יותר כנגד המוסדיים. שנית, עצם הביקורת תגרום עתה למוסדיים להיזהר יותר, ולבצע תהליך קבלת החלטות מושכל יותר. במקום להיסחף אחרי טרנד ההתנפלות על ההנפקות, יזכרו המוסדיים כי הם חשופים לביקורת שוטפת ובלתי צפויה. אולם כדי שהמהלך שעשה ברקת יהיה באמת יעיל, הוא צריך לפעול בשקיפות עד הסוף, ולשתף את הציבור בממצאיו.
גם אם לא יפרט באילו גופים נמצאו כשלים, ראוי שייתן לציבור תמונה מלאה על איך מתקבלות ההחלטות על השקעת כספו: האם הן מתקבלות אחרי מחקר רציני, כמה זמן מוקדש לקבלתן, מה הנימוקים להשתתפות בהנפקות של חברות עם הערת "עסק חי" ואיך מתמחרים הנפקה של סטארט־אפ שעוד אין לו הכנסות. כל זאת, כדי שנדע האם אנחנו יכולים להיות שלמים עם הדרך שבה מנותבים חסכונותינו, או שנימוק "הריבית אפס" מטשטש את יכולות השיפוט של המוסדיים.
