H&M התרפסה בפני סין - ו"שכחה" מהביקורת על העסקת עובדי כפייה

אתמול בלילה, H&M נשברה. אחרי שבתחילת השבוע הנוכחות המקוונת של ענקית האופנה השבדית בסין נמחקה כמעט לחלוטין בעקבות ביקורת בת כמה חודשים על העסקת עובדי כפייה במפעלים במדינה, היא ביצעה את המקבילה המודרנית של Kowtow (סוג של כריעת ברך מתוך יראה) ופרסמה הודעה מתרפסת בניסיון לשכח את זעם המפלגה הקומוניסטית.

"סין חשובה לנו מאד והמחויבות ארוכת הטווח שלנו למדינה נשארת חזקה", נכתב בהודעה . הביקורת על תנאי העבודה במפעלים הוחלפה בתשבוחות: "במשך יותר מ-30 שנה היינו עדים להתקדמות מרשימה בתעשיית הטקסטיל בסין... סין ממשיכה לשחק תפקיד מוביל בפיתוח כל התעשייה. אנחנו גאים בספקים שלנו שמהווים חלק מהפיתוח הזה". וכמובן, אי אפשר בלי קצת הלקאה עצמית. "אנחנו מקדישים עצמנו לחידוש האמון והביטחון של הלקוחות, העמיתים והשותפים העסקיים שלנו בסין", כתבה החברה לקראת סיום ההודעה.

הטון של ההודעה הזו היה שונה מהותית מזה של ההודעה שפרסמה החברה בספטמבר. "אנחנו מאוד מודאגים מדיווחים של ארגוני חברה אזרחית וכלי תקשורת שכוללים האשמות על עבודה בכפייה", אמרה אז החברה, שהוסיפה שאין לה שום פעילות במחוז שינג'יאנג, מושבו של מרבית המיעוט האויגורי במדינה, שחייו נראים לא פעם כמו סרט דיסאוטופי על מדינת משטרת עתידינית . החל מסריקות ביומטריות שמגיעות עד לאברים , עבור ברישות רחובות ערים במערך של מצלמות זיהוי פנים, ועד לשימוש בבינה מלאכותית לזיהוי גורמים קיצונייםושליחתם למחנות חינוך מחדש.

H&M לצד עבדים קוטפים כותנה במסיסיפי

הודעת H&M היתה תגובה ללחץ ציבורי במערב שהתגבר בעקבות דיווחים שלפיהם שלטונות סין החלו לשלוח אויגורים לעבודות כפייה במפעלים שמספקים מוצרים או רכיבים לחברות מקומיות ומערביות. העבודה מתבצעת תחת איומים (דוגמת שליחה למעצר או פגיעה בבני משפחה), תוך ניטור מתמיד מצד אנשי אבטחה ובאמצעים דיגיטליים והגבלה של חופש התנועה שלהם באמצעות אמצעים פיסיים וטכנולוגיית מעקב.

סניף של H&M בבייג'ינג, סין | צילום: שאטרסטוק

העובדים האויגורים מופרדים מעובדים "רגילים", משכנים אותם במעונות ייעודים ומועברים למפעלים ברכבות ייעודיות. תנאי העבודה פוגעניים וכוללים ניהול "צבאי" ואיסור על קיום מנהגים דתיים. שיעורי אינדוקטרינציה פוליטית ולימודי מנדרינית הם חובה. מדובר, למעשה, בעבדות מודרנית של מיעוט נטול זכויות בשירות משטר טוטליטרי.

עם פרסומה, לא עוררה ההודעה רעש רב מדי. עד מוקדם יותר החודש, כשמכונת התעמולה הסינית נכנסה לפעולה. בניו יורק טיימס זיהו את תחילת הקמפיין בהודעה של אגף הנוער של המפלגה הקומוניסטית, שמוקיעה את H&M לצד תמונה של עבדים קוטפים כותנה במסיסיפי (אף שמדובר בחברה שבדית, שהוקמה כ-80 שנה אחרי ביטול העבדות בארה"ב).

כלי תקשורת רשמיים תרמו ממים ותגיות ויראליים משלהם, והגולשים בסין קלטו את האות הברור מלמעלה והציפו את הרשת בפוסטים זועמים, ממים וקריאות לחרם נגד H&M ומותגי אופנה מערביים אחרים כמו נייקי ויוניקלו .

מוצרי H&M נעלמו מחנויות מקוונות

שר החוץ הסיני, גָ'או לִיגְ'ייֵן, כמובן דחה את הטענות למעורבות ממשלתית בפרשה. "החברות המערבות האלו מסרבות להשתמש בכותנה משינג'יאנג על סמך שקרים", נמסר ממשרדו. "כמובן שזה יצית כעס ואיבה בקרב העם הסיני. האם הממשלה צריכה להצית ולהדריך את זה?".

העובדה שהזעם הזה התעורר חודשים אחרים ההודעה המקורית, בסיוע גורמים שקשורים ישירות לממשל, ואחרי סנקציות אמריקאיות שהוטלו בתגובה ליחס שלו זוכה אוכלוסיית האויגורים במדינה מצביעות על כך שלשלטונות המדינה היה יד בדבר. כמו גם העובדה שהנוכחות המקוונת של H&M נמחקה לחלוטין: מוצריה נעלמו מחנויות מקוונות וסניפיה נמחקו משירותי מפות. דברים שיכולים להעשות רק עם התערבות ממשלתית ישירה.

וגם כאן, אין משהו חדש באמת. "חגיגת השנאה הזו לא מתוחכמת במיוחד, זה אותו היגיון שמוביל את ממשלת סין כבר עשורים", אמר לניו יורק טיימס ד"ר שְׂיָאו צְ'יָאנְג מבית הספר למידע של אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה ומייסד אתר China Digital Times. "אבל היכולת שלהן לשלוט בזה משתפרת. הם יודעים איך לשלהב את המשתמשים הלאומניים האולטרה-פרו-ממשלתיים. הם נעשים מאוד טובים בזה. הם יודעים בדיוק מה הם עושים".

הם יודעים בדיוק מה הם עושים, כי הם עושים את זה הרבה זמן וכי יש להם מטרה ברורה: לשמר תדמית נקייה של סין, בלי דיווחים על דיכוי אוכלוסייה, הפרת זכויות אדם או עבדות מודרנית. נקייה מספיק, בכל מקרה, על מנת להחשב כמדינה לגיטימית לעשות אתה עסקים בעבור תאגידים ומדינות מערביות. ואם זה לא עובד, למחוץ בכזו עצמה את מי שמבקר אותה, אפילו בעדינות כמו שעשתה H&M, כדי לגרום לכל מי שפוזל לנושא לחשוב על כך מחדש, להשפיל את הגוף המבקר בכזו צורה עד שהוא ירד על ארבע, יזחל, יתרפס ויתחנן למחילה. 

סין היא מדינת רשע אבל גם מדינה עם עצמה כלכלית יוצאת דופן, שיושבת בצומת של הכלכלה המודרנית ומשחקת תפקידים משמעותיים הן כספקית והן כצרכנית (מה שמאפשר לה להחזיק בביצים חברות כמו אפל). זה נותן לה את הכסף ואת העצמה להשתיק כל ביקורת עליה, ולקנות סיקור חיובי משמעותי, למשל בדמות אוליפיאדת החורף שתערך בעוד כשנה בבייג'ינג. היא פועלת בנחישות, מוכוונת מטרה ופוגעת ומדכאת כל ביקורת שהיא רואה כמסוכנת.

אין שום חברה שיכולה לעמוד כנגד נחישות שכזו, והכניעה של H&M וחברות מערביות אחרות בעבר מובנת. גם לתאגיד החזק בעולם אין אפשרות לעמוד נגד מנגנון שיכול למחוץ אותו כמו זבוב.