אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המנכ"ל שחלם להקים חברת צעצועים, וייסד חד קרן טכנולוגי צילום: רדיס לאבס

הסולם

המנכ"ל שחלם להקים חברת צעצועים, וייסד חד קרן טכנולוגי

עופר בנגל, מנכ"ל ומייסד משותף של רדיס לאבס, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל בהכשרתו, רצה להפוך את ההובי של תכנון צעצועים למקצוע. ואז הוא פגש את האחים זיסאפל

23.04.2021, 07:13 | מעין מנלה

בשנת 1989 עופר בנגל, היום מייסד משותף ומנכ"ל של חברת חד הקרן הטכנולוגית רדיס לאבס (Radis Labs) חלם להקים חברה שתייצר ותמכור צעצועים. בחזונו רצה להיות מאטל (חברת הצעצועים הגדולה בעולם) כחול לבן. כדי לעשות זאת הוא בנה תוכנית עסקית ויצא לגייס כסף. 


קראו עוד בכלכליסט:


באותה תקופה הייתה בארץ רק קרן הון סיכון אחת – אתינה של דן טולקובסקי (מפקד חיל האוויר לשעבר) שסירבה להשקיע ברעיון – ולכן בנגל פנה לכל משפחות העושר של אותם הימים כמו משפחת שטראוס ומשפחת פרופר ("אז עוד לא קראו להם אנג'לים, הם היו סתם עשירים", הוא מספר). בין השאר בחיפושיו אחר השקעה הוא הגיע גם לאחים יהודה וזוהר זיסאפל, שכבר באמצע שנות השמונים ניהלו את החברות בינת ורד תקשורת מחשבים שמכרו ציוד תקשורת בארץ ובחו"ל. 

"זוהר אמר 'תן את הצעצועים לשבת, אתן אותם לילד לשחק. אם הוא יאהב – אני משקיע'. בכך הסתכם ה-Due Diligence. הוא חזר אלי, אמר שהילד אהב את הצעצועים ושהוא משקיע. אבל אז, אחרי כמה ימים התקשר ושאל 'מה דעתך שבמקום חברת צעצועים נקים חברה לתקשורת מחשבים – אנחנו נשקיע את הכסף ואתה תהיה היזם והמנכ"ל'. שאלתי אותו מה לי ולתקשורת מחשבים והוא השיב שאני נראה לו יזם כזה שדוחף קדימה ומה שצריך ללמוד אני אלמד", מספר בנגל. 

כמה חודשים לאחר מכן, משכשל בגיוס כספים עבור הקמת חברת הצעצועים שלו, החליט בנגל להיעתר להצעתם של האחים זיסאפל ויחד הקימו את חברת ריט טכנולוגיות וכך, במקום חברת הצעצועים עליה חלם, הקים בנגל, מהנדס אווירונאטיקה וחלל בהכשרתו, את אחת החברות הראשונות במה שלימים כונה 'קבוצת רד בינת' ובין חברות ההייטק הראשונות בישראל. 


זאת הייתה נקודת המפנה בקריירה שלו. "האחים זיסאפל הכניסו אותי לעולם ההייטק שהיה מאוד חדש ב-1989 והוא בכלל לא היה על הכוונת שלי. לא ידעתי כלום על הייטק. בזמן שהתחלתי את התיכון לא היה עוד מחשב אישי. הם שלפו אותי מעולם הצעצועים וזיהו שאני יכול לעשות דברים גם בהייטק. זה מה שהביא אותי לעולם הזה ולמקום בו אני נמצא היום", הוא אומר. 

ה"אקזיט" הראשון בגיל 16

ויכוח נפוץ בעולם היזמות הוא האם אפשר ללמוד או ללמד אדם להיות יזם, או שזה פשוט מסוג הדברים שיש לך או אין לך. במקרה של בנגל, הדחף ליזום ולהוביל היה קיים אצלו מגיל צעיר. את ה'אקזיט' הראשון עשה בגיל 16, בעת שלמד בבית הספר התיכון ליד האוניברסיטה בירושלים. "חילקתי אז לחמניות בשכונה. בחמש וחצי בבוקר הייתי פוגש את האוטו של מאפיית אנג'ל עם 250 לחמניות ומחלק אותן בשקיות חומות לבתים לפי רשימת לקוחות שאספתי. אחרי שנה וחצי נהיה לי קשה אז מכרתי את הזכויות על איזור החלוקה בכמה אלפי שקלים לנער אחר ועם הכסף הזה נסעתי פעם ראשונה לחו"ל", הוא מספר. 

בגיל 18 התקבל לעתודה הקדם צבאית ולמד הנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון. הוא התגייס כקצין בחיל האוויר שם שירת 9 שנים בלהק ציוד בחיל האוויר, הגוף שעסק בשינויים במטוסי קרב והתאמת לנשיאת חימושים מתקדמים. במסגרת זו תכנן שינויים במטוסי הפאנטום, סקייהוק, כפיר, F-15 ו-F16. הוא היה מעורב בהרבה ניסויי טיסה בישראל והרבה ניסויי מנהרות רוח בארה"ב. "הייתי על הקו לארה"ב כל הזמן. הייתי אז צעיר וטיפש וסמוך ללידת בתי הבכורה שיכנעו אותי מפקדי לנסוע לארה"ב למשימה חשובה וכך יצא שפיספסתי את הלידה, דבר שאני מצטער עליו עד היום", הוא אומר. 


עופר בנגל , צילום: רדיס לאבס עופר בנגל | צילום: רדיס לאבס עופר בנגל , צילום: רדיס לאבס


הקריירה הצבאית של בנגל הייתה רצופת הצלחות. לפני שהגיעו מטוסי ה-F-16 הראשונים לארץ הוא נשלח עם משפחתו לשנה וחצי בארה"ב שהתחילה בבסיס חיל האוויר האמריקאי היל אשר ביוטה, שם השתלמו אז טייסי הF-16 הראשונים וביניהם אילן רמון. "משם עברתי למפעל שייצר את המטוסים- ג'נרל דיינמיקס בפורט וורת' טקסס. קיבלתי תג עובד וביליתי את זמני בלראיין את המהנדסים שתכננו את ה-F-16. ביידע הזה השתמשתי אחר כך עם חזרתי לארץ. תכננתי מערכת נשיאת חימוש ל-F-16 שזכתה בכל מני פרסים בטחוניים והייתי מעורב בין השאר בהכנות לתקיפת הכור האטומי בעירק", מספר בנגל. 

אך לא שם ראה את עתידו. "תמיד היה לי את הדחף להיות עצמאי ואחרי תשע שנים בחיל האוויר, כשהגיעה העת להחליט אם להמשיך לדרגת סגן אלוף ולעשות תפקיד כזה או עוזב ומתחיל משהו חדש היה לי ברור שאני עוזב ויוצא לדרך עצמאית. החלום הזה כינן בי בתקופת הצבא, אולי כי הורי היו שכירים כל חייהם", הוא אומר. ואכן, עת השיחרור הקים בנגל יחד עם חבר חברה פרטית לתכנון שינויים במטוסים בשם תלתן פרוייקטים תעופתיים. החברה עשתה עבודות תכנון לכל המפעלים הבטחוניים בארץ: תעשיה אווירית, תע"ש, אלביט, רפאל ואף לשני לקוחות גדולים בארה"ב. כשהתחיל פרויקט הלביא הוטל עליהם לתכנן את מערכת מתלי החימוש של המטוס ובזה עסקה החברה עד לסגירת הפרויקט.

בסוף שנות ה-80 התחיל בנגל להמציא צעצועים בתור תחביב. "בנסיעות הרבות לארה"ב נחשפתי לפרסומות לצעצועים בטלוויזיה. באותה תקופה בארץ לא היה מבחר כזה של צעצועים, לא היו את כל הסדרות הטלוויזיה, המפלצות והגיבורים. זה הדליק אותי והתחלתי להמציא צעצועים. זה התחיל מרובי לייזר קטנים לבובות של לוחמים מסדרות טלוויזיה, מן לייזר טאג מיניאטורי כזה, ואחר כך כל מני משחקי הרכבה ומשחקי קופסא. את הרעיונות האלה בניתי יחד עם חבר והצלחנו למכור אותם לחברות צעצועים מהגדולות בעולם כמו קולקו (Coleco, שהיום היא חלק מהסברו), מילטון ברדלי בארה"ב וטומי (Tomy) ביפן. היינו מסתובבים בתערוכות צעצועים בארה"ב וגרמניה ונפגשים עם מנהלי הפיתוח של חברות הצעצועים הגדולות, מראים להם דגמים שבנינו וחותמים איתם על רשיונות שימוש תמורת תמלוגים. זה הכניס לנו המון כסף במונחי הימים ההם", הוא מספר. במקביל המשיך לנהל את תלתן פרוייקטים תעופתיים עד שבשלב מסויים החליט לקחת את תחביב הצעצועים לשלב הבא, ובסופו של דבר כאמור הקים את ריט טכנולוגיות. 

ריט טכנולוגיות פיתחה מערכת ניהול חכמה לתשתית תקשורת של ארגונים גדולים. היא צמחה מהר וב-1997 הונפקה בנאסד"ק. אחרי ההנפקה נשאר בנגל לנהל את החברה עד שנת 2000 ואז עזב והקים חברה חדשה בשם מובייל אקונומי. "הטכנולוגיה של החברה הזאת נועדה לעולם המובייל אינטרנט שהחל אז להתפתח, אבל כל זה היה שבע שנים לפני האייפון הראשון. למרות שעשינו התקנות במספר חברות טלפון סלולרי באירופה החברה התקשתה מאוד לייצר הכנסות וב-2003 מכרתי את הטכנולוגיה לחטיבת SEMA הצרפתית של חברת שלומברג'ה", אומר בנגל. את הרגע הזה בו נאלץ למכור את הטכנולוגיה של החברה מתאר בנגל כאחד מרגעי השפל בקריירה שלו. "עשינו מוצר יפהפה והייתי צריך לסגור את החברה. הרגשת הכישלון הזאת ליוותה אותי הרבה שנים. הכל עניין של טיימינג, הקדמנו את זמננו בעשר שנים כי התחום שאליו נכנסנו התחיל להתרומם רק שבע שנים אחרי שהתחלנו. תמיד יש נסיבות מקילות אבל אני לקחתי את זה ככישלון אישי מאוד חזק". 

מיד אחרי סגירת החברה בנגל קיבל הצעות מחברות הון סיכון לנהל חברות בהן הם השקיעו אשר נקלעו למצוקה. הוא עבר לנהל את חברת אדג' מדיקל דיוויסס (Edge Medical Devices), לשם הובא על ידי קרן סטאר וונצ'רס של מאיר בראל. החברה פיתחה גלאי לרנטגן דיגיטלי על בסיס טכנולוגיה שונה לחלוטין ממה שהיה קיים לפני כן. בחברה הושקעו כמה עשרות מליוני דולרים אך היא התקשתה לסיים את הפיתוח. במהלך השנה וחצי בהן כיהן כמנכ"ל אדג' מדיקל דיוויסס סיימה החברה הפיתוח ואף ביצעה מספר התקנות בבתי חולים אך בנגל הגיע למסקנה שלא יצליחו להתחרות במחירי השוק שהלכו וירדו והמליץ לסגור את החברה. גם בחברה השנייה אותה הובא לנהל על ידי קרן סקויה התקשו לסיים את הפיתוח והושקעו כמה עשרות מליוני דולרים. לחברה קראו SDT והיא פיתחה טכנולוגיות מריחנים לגילוי חומרי נפץ וסמים, כגון אלו שפוגשים בשדות תעופה (בבדיקת דגמת המזוודה עם המטלית). במהלך השנתיים בהן ניהל את החברה הצליחו לסיים את הפיתוח של מכשיר הרחה קומפקטי ואף למכור אותו בכמויות גדולות בסין עבור אולימפיאדת 2008. אלא שאז פרץ סכסוך בין המשקיעים ליזם החברה ובנגל החליט להתפטר מתפקיד המנכ"ל. החברה לא שרדה ונסגרה. 

"בסופו של יום יזם עובד בשביל שני דברים. האחד בשביל הגשמה עצמית – להראות לעצמו שהוא מסוגל לעשות את הדבר הזה והשני הוא בשביל התגמול הכלכלי. כשאתה עובד עבור מישהו אחר התגמול הכלכלי עדיין קיים אבל הקטע של להראות לעצמך שאתה יכול קצת פחות. אמנם עצם זה שמביאים אותך להציל את החברה יש פה אתגר אבל אני עדיין מעדיף ליזום את החברות שאני מנהל", הוא אומר. 

בתוך כך הוא ישב במספר מועצות מנהלים של חברות הייטק וביניהן בזו של חברת קרשצ'נדו נטוורקס אותה הקים יפתח שולמן, לימים שותפו בהקמת רדיס לאבס. "יפתח ואני התידדנו במהלך התקופה שלי שם והחלטנו שמתישהו נעשה משהו ביחד. זה לקח עוד כארבע שנים עד ששנינו התפנינו ממחוייבויות קודמות ואיחדנו כוחות כדי להקים את רדיס, שנקראה בהתחלה בשם גאראנטייה דאטה". 

רדיס לאבס, שמפתחת ומוכרת פלטפורמה לניהול המידע של אפליקציות בזמן אמיתי. קמה במטרה להאיץ אפליקציות ברשת. "ראינו שעיקר העיכובים בתעבורה לאתר נגרמים על ידי בסיס הנתונים (דאטה בייס) של האפליקציה שאחראי לכתיבת ושליפת הנתונים. בשנת 2011 לא נראה הגיוני לפתח מסד נתונים מסג חדש כי אורקל ומיקרוסופט שלטו לחלוטין על התחום הזה אז התמקדנו בטכנולוגיה להאצה של מסדי נתונים קיימים. זו מערכת שנקראת קאש . לצורך הפיתוח השתמשנו בקוד פתוח בשם רדיס שהושק ב-2009 על ידי בחור איטלקי בשם סלווטורה סנפיליפו. לאחר כשנה ראינו שהקוד הזה תופש תאוצה אז החלטנו להפוך שרוול ולהיות חברת רדיס. לימים מפתח הקוד, סנפיליפו הצטרף לחברה וניהל מטעמה את הקוד הפתוח של רדיס". 

לפני שבועיים גייסה רדיס לאבס 110 מיליון דולר בהובלת קרן טייגר גלובל לפי שווי של למעלה מ-2 מיליארד דולר. "המשקיע השני היה סופטבנק וכן השקיע קרן TCV, כולן קרנות פרה-IPO, לפני הנפקה ואנחנו מתכננים, אם ירצה השם, הנפקה בעוד שנה", הוא אומר. 

הניצוץ הזה שזיהו האחים זיסאפל לפני שלושים שנה, הידיעה שקשורה בלהט וב'אנרגיות' של האדם, שנראה שיצליח בכל משימה ותפקיד שימלא, ממשיך לבעור בבנגל. "יש הרבה יזמים שמעולים בלהתחיל משהו ובהמשך מתגלים כפחות מוצלחים בלנהל אותו, כי נדרש סוג אחר של כישורים. העובדה שאני שורד בתור מנכ"ל מעידה על זה שאני די בסדר כי לאחר שיזם מקים את החברה ונכנסים משקיעים יש להם מטרה אחת ויחידה – למקסם את ההשקעה שלהם. אם לצורך זה צריך להביא מנכ"ל חדש הם עושים את זה בלי להניד עפעף. אני ממנכ"ל את רדיס כבר עשר שנים ואם אפרוש בעוד מספר שנים אז מן הסתם אקים מיזם חדש, כי פנסיה משעממת אותי ולא מתאימה לאנרגיה שלי. יש כאלה שחולמים על הכיף שיעשו בפנסיה, אני מקווה שבסוף ימצאו אותי מוטל על המקלדת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות