אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יצרתם מפלצת! במובן הטוב של הביטוי צילום: © Praesens Film

יצרתם מפלצת! במובן הטוב של הביטוי

“ציידי המפלצות" הוא מקרה נדיר של סרט נהדר שמבוסס על משחק מחשב. כוחו בעלילה שמשתנה בלי סוף

11.05.2021, 08:35 | יאיר רוה

בתקשורת התקבעה התחושה שסרטי קולנוע המבוססים על משחקי מחשב תמיד נכשלים בקופות. זה לא נכון. מנקודת מבטם של מבקרי קולנוע (וכותב שורות אלה אינו שונה מהכלל) רוב מוחלט של הסרטים האלה הם איומים. אבל למרות זאת, רובם הגדול היו הצלחות קופתיות, ובניגוד לכל טעם טוב חלקם המשמעותי אף הפכו ללהיטי ענק. “וורקראפט”, סרט איום ונורא, הוא אלוף הקופות עם למעלה מ־400 מיליון דולר בהכנסות עולמיות.


קראו עוד בכלכליסט:


 אחד מלהיטי הענק הראשונים שהעבירו משחק וידיאו למסך הקולנוע היה “מורטל קומבט” מ־1995, הסרט שהזניק את קריירת הקולנוע של הבמאי פול וו.ס אנדרסון. עכשיו שניהם חוזרים לקולנוע, בנפרד: “מורטל קומבט” מקבל גרסה קולנועית חדשה, ואנדרסון חוזר עם עיבוד למשחק מחשב אחר: “ציידי המפלצות”. “מורטל קומבט” יגיע לבתי הקולנוע בארץ, שאמורים להיפתח בסוף החודש. “ציידי המפלצות” זמין עכשיו ב־VOD, והנה שורת המחץ: הוא נהדר.


טוני ג טוני ג'ה ומילה יובוביץ' ב"ציידי המפלצות". לוקחים את הצופים למקומות לא צפויים | צילום: © Praesens Film טוני ג

אחת לכמה שנים העולם נזכר שפול וויליאם סקוט אנדרסון הוא במאי סרטי ז’אנר משובח שלא מקבל את הקרדיט המגיע לו, אולי כי הוא כל הזמן עומד בצלו של פול תומס אנדרסון, אבל האחד הוא אלוף סרטי הארט־האוס האמריקאיים, השני מביים סרטי אקשן, מכות ומשחקי מחשב, והוא מצטיין בזה.

בסרט, המבוסס על משחק מחשב של החברה היפנית “קאפקום”, השחקנית מילה יובוביץ’ - הטיילור סוויפט של סרטי הפעולה - צריכה לברוח ממפלצות. יובוביץ’ עומדת בראש כיתת חיילים של האו”ם, שנופלת לתוך שער אל ממד אחר, שבו שולטות מפלצות ענק, שהפכו את מעט בני האדם שם למיעוט נרדף שחי כפליטים (גם הסרט “אהבה ומפלצות”, הזמין בנטפליקס, מתקיים במציאות עתידנית דומה). 

סרטיו של אנדרסון לא מבזבזים זמן על תחכום תסריטאי, אלא רק על אוקטן גבוה ומהירות מופרזת. כיאה לבמאי בי־מובי, אנדרסון לא ממציא שום דבר חדש אלא גונב באופן מוצלח מהגדולים ממנו. ובמקרה הזה, הוא עושה את הגרסה שלו ל”מקס הזועם: כביש הזעם”, ואף שקל לזהות את המחווה - או את ההעתקה - זה עדיין מהנה להפליא.

סוד הקסם של אנדרסון הוא באינטנסיביות: הוא לא מרחם על הגיבורה שלו ולכן כבר מהרגע הראשון היא נחבטת כהוגן ונמצאת ברצף מותח של סיטואציות מסכנות חיים, בעלילה שכולה בריחה והישרדות עם מעט דיאלוגים. 

לצדה של יובוביץ’ מופיע אליל האקשן התאילנדי טוני ג’ה (אם אתם אוהבים סרטי מכות ומרדפים, חפשו את סרטיו תוצרת תאילנד, האיש עילוי בתחומו), וכבר מהסצנה הראשונה שלהם יחד היה ברור איך הציע אנדרסון את התפקיד ליובוביץ’: “בא לך לכסח את הצורה לטוני ג’ה?”. התשובה מן הסתם היתה חיובית, ועכשיו היא על המסך.

כמו משחקי מחשב, אחת לרבע שעה־עשרים דקות, העלילה עוברת לשלב הבא, ונהיית מושקעת ואינטנסיבית יותר. וזה מה שהופך את “ציידי המפלצות” לסרט מרשים יותר מכפי מידותיו: יש בו גם הסרט וגם סרט ההמשך, כי העלילה מגלגלת את הדמויות הרחק משלב המוצא שלהם. וזו בדיוק הנקודה שהפכה את אנדרסון, בכל סרטיו, לבמאי שהוא מעל לממוצע הסביר: כי לרוב יש משהו מונוטוני בסרטים המבוססים על משחקי מחשב, אבל אנדרסון השכיל למצוא דרך להתעלות על כך ולקחת את דמויותיו ואת צופיו למקומות לא צפויים. 

כן, זה סרט אימה עם מפלצות (וככזה הוא די מלחיץ) וסרט אקשן ומכות (וככזה הוא די ברוטלי) ואין בו ניואנסים או תובנות על נפש האדם, אלא רק על מצב תמידי של מלחמה והישרדות. אבל כשזה מגיע לז’אנר הזה - וליכולת של סרטים לעורר אדרנלין גם על המסך הביתי - פול וו.ס אנדרסון הוא אחד הבמאים הכי טובים, ו”ציידי המפלצות” שלו מוכיח שהוא ומילה יובוביץ’ עדיין בשיאם.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות