אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רק 17% מ-800 המחצבות הנטושות שוקמו בפועל צילום: הפורום לישראל ירוקה

דו"ח המבקר

רק 17% מ-800 המחצבות הנטושות שוקמו בפועל

על פי דו"ח המבקר, הקרן לשיקום מחצבות השתמשה רק בחלק זעום מהכספים שהצטברו בקופתה, ולא פעלה להכין תוכנית רב שנתית לניצול התקציב, כך שלפני מספר חודשים הוחלט להעביר חצי מיליארד שקל מקופת הקרן לטובת משבר הקורונה. חצי מהכסף יחזור למשרד האנרגיה "לפרויקטים בתחום האנרגיה"

18.05.2021, 16:10 | ענת רואה

דו"ח מבקר המדינה מצא התנהלות לקויה בפעולתה של הקרן לשיקום מחצבות, הפועלת כגוף עצמאי תחת משרד האנרגיה. על פי תמונת המצב העולה מהביקורת, יש בישראל הרבה מאוד מחצבות נטושות – יותר מ-800, אך רק רבע מהן הוכרזו טעונות שיקום ורק כ-17% שוקמו בפועל. הרוב המכריע של המחצבות טרם שוקם, לקרן אין מידע עדכני על המחצבות הנטושות ובכדי לשקם את כל המחצבות נדרשים לקרן 5 מיליארד שקלים שאין לה. 

קראו עוד בכלכליסט:


מחצבה מודיעים תעשיות אבן ו סיד שוהם, צילום: אוראל כהן מחצבה מודיעים תעשיות אבן ו סיד שוהם | צילום: אוראל כהן מחצבה מודיעים תעשיות אבן ו סיד שוהם, צילום: אוראל כהן

גרוע מכך: בגלל שלא בוצעו כמעט פעולות שיקום בין השנים 2014 ועד 2019, הצטברו בקרן 642 מיליון שקל, אך הכסף הזה כבר לא נמצא בקרן מאחר שהממשלה החליטה להעבירו לאוצר המדינה בשל משבר הקורונה. הכסף נלקח מבלי שהוחלט כיצד ומתי יוחזר אלא רק נקבע כי ההחלטה בנושא תדחה ל-2025. 

מדו"ח המבקר עולה עוד כי בינואר 2021 הודיע משרד האנרגיה למבקר המדינה כי שר האנרגיה יובל שטייניץ סיכם עם שר האוצר כי "משרד האנרגיה יתוקצב ב-50% מהסכום שיועבר לטובת פרויקטי האצה בתחום האנרגיה, קרי 250 מיליון שקל". המשמעות היא שמחצית מהכסף שנלקח מקופתה של קרן המחצבות כלל לא יופנה לשיקום מחצבות עתידי אלא ליעודים אחרים בתחום האנרגיה. זאת כאמור למרות שלקרן נדרשים מילארדים בכדי לממן את שיקום כל המחצבות הנטושות. 

אגב, במסגרת דו"ח המבקר נכתב בין היתר כי עמדת משרד האנרגיה היא ש"במדינה צפופה כמו ישראל, לא נכון שבררת המחדל היא שראוי להחזיר את המחצבה לייעודי המקורי, טבע". 

מבקר המדינה לפיכך ממליץ שמשרד האנרגיה יחד עם יתר הגורמים הרלוונטים ובהם קרן השיקום, רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה ישקלו לבצע תיקון בחקיקה שיעגן בין היתר את החובה לשיקום מחצבה נטושה וכן יתייחסו להיבטי שיקום בשלב הרישוי ותכנון העבודות. כן המליץ המבקר לשקול להעניק תמריצים שונים לרשויות מקומיות שייטלו חלק בשיקום מחצבות הנמצאות בשטחן בכדי לעודד את שיתוף הפעולה שלהן וכן הומלץ לפעול למציאת מקורות מימון עבור הקרן לשנים הקרובות. 

מחצבה נטושה היא מחצבה שניצולה הופסק והיא מהווה מוקד משיכה לפעילות של קבלני בניין, גורמים פרטיים ואף גופים מוניציפליים המוצאים בה מקום נוח להיפטר בו מחלק מהפסולת והאשפה המצטברות ברשותם. שפיכה בלתי מבוקרת של פסולת ואשמה גורמת להתרבות מזיקים לחקלאים, זיהום מי תהום וכן להתפתחות מוקדי דגירה לחרקים ויתושים. בנוסף קירות מחצבה מהווים סיכון בטיחותי של מפולת ונפילה. 

בדו"ח המבקר מובאות דוגמאות למחצבות ששוקמו בידי הקרן לשיקום מחצבות שזהו תפקידה וגם יש לכך את התקציב המתאים שנגבה מכל מי שעושים שימוש במחצבות. אחד הפרויקטים הגדולים שבוצעו במימון הקרן הוא פארק צבעי רמון ששטחו 3,000 דונם ונפתח לפני פחות משנה (ולא מוזכר בדו"ח שהתמקד בתקופה קודמת) – והפך לאחת משמורות הטבע המרשימות בישראל. 

אלא שלמרות הפעילות החשובה של הקרן והעובדה שיש לה תקציב ייעודי לצורך כך, המבקר מצא כי עלויות פעולות השיקום שביצעה הקרן בשנים 2014-2019 היו נמוכות והסתכמו ב-13 מיליון שקל בשנה בממוצע, כלומר פחות מ-80 מיליון שקל עבור 6 השנים הללו במצטבר. בעקבות זאת צברה הקרן במהלך השנים יתרה כספית לא מנוצלת של 642 מיליון שקל, נכון לדצמבר 2019, והיא גם לא פעלה לניצולה באמצעות תוכנית עבודה רב שנתית. כעת לאחר ש-500 מיליון שקל נלקחו מהקרן כהלוואה לאוצר המדינה שמועד החזרתה לא ידוע, נותרו בקופת הקרן סכומים נמוכים בהרבה. 

דו"ח המבקר מצא עוד כי במשך שנות קיומה, הפרקטיקה הנוהגת של הקרן היא עיסוק נרחב בהיבטים מרכזיים של עבודת שיקום המחצבות שאינם כספיים, זאת למרות פקודת המכרות ותקנות הקרן לא מסמיכות את הקרן לעסוק בהכנת תוכניות שיקום מחצבות, פרסום מכרזים וכו. סמכויות אלו מסורות למפקח על המכרות, לבעל המחצבה ולרשות הטבע והגנים. משרד האנרגיה אגב מסר למבקר כי במסגרת תוכנית העבודה שלו ל-2020 הוא מקדם תיקון לפקודת המכרות. 

כלכליסט פנה למשרד האנרגיה לברר מדוע 250 מיליון השקלים שנלקחו מקרן המחצבות ישמשו למטרות אחרות בתחום האנרגיה שאינן שיקום מחצבות וזו התשובה שהתקבלה: "שאלה זו יש להפנות למשרד האוצר. משרד האנרגיה סייע להגדלת תקציב המדינה באופן מיידי לאור הדחיפות בעקבות משבר הקורונה, וההבנה כי כספי הקרן מועברים בהוראת שעה ובאופן זמני כהלוואה בלבד, וצפויים לחזור לקרן בשנים הקרובות בתוספת הצמדה וריבית תוך שמירה על עצמאות הקרן והבטחת רציפות פעילותה. על מנת לעודד את הצמיחה במשק, סוכם כי חלק מהכספים, שיוחזרו לקרן, יושקעו בפרויקטים מעודדי צמיחה במשק האנרגיה, ביניהם התייעלות באנרגיה, מעבר לתחבורה נקייה והשקעות במחקר ופיתוח".



שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות