כשני שלישים ממשרדי הממשלה כשלו בהנגשת מאגרי המידע לציבור

כמעט שני שלישים ממשרדי הממשלה לא עמדו בהחלטת הממשלה שמחייבת אותם בהנגשת מאגרי מידע, כאשר כשליש מהם אפילו לא מיפו בצורה מלאה את כל המאגרים שברשותם – כך לפי דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום. עוד עולה, כי גם כשהמידע מונגש, מצא המבקר בעיות באיכות מאגרי המידע, וחשש לפגיעה בפרטיות בהעדר תוכנית ממשלתית לביצוע אנונימיזציה של המאגרים.

"המהפכה הדיגיטלית והמעבר לעידן המידע ולכלכלת מידע הופכים את המידע הממשלתי למשאב כלכלי לאומי", נכתב בדו"ח מהמבקר. "הנגשת מאגרי מידע ממשלתיים לציבור היא אחד מעקרונות ממשל פתוח, הרואה במידע שבידי הממשלה נכס השייך לציבור. "תמונת המצב העולה מדו"ח זה מלמדת כי החלטת הממשלה בנושא הנגשת מאגרי המידע הממשלתיים לציבור יושמה באופן חלקי, וכי נדרש להרחיב את הפעולות שבוצעו עד כה, לשם מימוש הפוטנציאל הטמון בהנגשת מאגרי המידע הממשלתיים".

אילוסטרציה. חלק ממשרדי הממשלה לא יודעים אילו מאגרי מידע הם מחזיקים | צילום: שאטרסטוק

בדיקת המבקר נערכה בין מרץ לאוקטובר 2020, במהלכה בדק המשרד הבטים שונים של הנגשת מאגרי מידע ממשלתיים וציבוריים ואת יישום החלטת הממשלה 1933 מ-2011 שלפיה עד סוף 2022 כל מאגרי המידע של משרד הממשלה יונגשו לציבור.

הביקורת העלתה כשלים רבים ביישום ההחלטה. בכל הנוגע למיפוי מאגרי המידע על ידי המשרדים השונים, שהיה אמור להסתיים ב-2017, מצא המבקר שכשליש מהמשרדים ביצעו את המיפוי באופן חלקי או לא ביצעו אותו כלל, ושכ-28% אף לא הכינו תוכנית עבודה למיפוי המאגרים. המשמעות: חלק ניכר ממשרדי הממשלה אפילו לא יודעים אילו מאגרי מידע הם מחזיקים, לא כל שכן החלו בתהליכים הדרושים להנגשתם.

"על משרדי הממשלה שטרם השלימו את המיפוי להשלים זאת, בשים לב שתאריך היעד לכך עבר לפני זמן רב", כתב המבקר. "לנוכח ההתקדמות הטכנולוגית המהירה ולנוכח הקמת מערכות מידע חדשות ויצירת מאגרי מידע חדשים, משימת מיפוי המאגרים היא משימה מורכבת וממושכת, שיש לבצעה בצורה שוטפת כדי לתחזק מיפוי עדכני ומלא של מאגרי המידע הקיימים בממשלה. על משרדי הממשלה להקפיד לעדכן את המיפוי באופן שוטף".

בנוסף, רק מיעוט מהמשרדים, כ-37% הכינו תוכנית עבודה רב-שנתית מלאה להנגשת המאגרים, שוב פעולה שהיתה צריכה להתבצע עד 2017, ו-28% לא הגישו שום תוכנית (השאר הגישו תוכנית חלקית).

גם משרדים שביצעו מיפוי של מאגרי המידע שלהם לא עשו זאת בהכרח בצורה תקינה. בדיקה שערך המשרד של קבצי המיפוי השונים מצאה שיש מאגר שלא מופיעים בקבצים אך מתפרסמים באתר שיתוף המידע הממשלתי דאטה-גוב, ששמות המאגרים באתר ובקבצים אינם זהים בהכרח (מה שמקשה על ביצוע הצלבה בין המידע באתר למידע בקבצים), ושהנתונים בקבצים אינם אמינים וכוללים שדות ריקים או חלקיים, או שדות עם מידע סותר.

מתניהו אנגלמן | צילום: עמית שאבי

"יש קושי ממשי בקבלת תמונת מצב מהימנה לגבי המאגרים שהונגשו, ונפגעת היכולת להפיק מקובץ המיפוי השוטף תובנות תקפות", הסביר המבקר. "בהיעדר מידע מלא על כל אחד מהמאגרים, כגון תאריך היעד להנגשתו, ובשל הסתירות שבקובץ המיפוי השוטף, יש קושי לראות בו תוכנית עבודה, ונפגעת יכולתה של רשות התקשוב לפקח על יישומה".

לאור זאת, לא מפתיע שרק כ-30% מהמשרדים עמדו ביעד הממשלה של הנגשת כל מאגרי המידע שלהם בדאטה-גוב עד 2019. נכון לפברואר 2020, כ-60% מהמשרדים עמדו ביעד בצורה חלקית, וקצת יותר מ-10% לא הנגישו שום מאגרים. נכון ליוני 2020, היו באתר 824 מאגרים מונגשים. "גם במועד סיום הביקורת, באוקטובר 2020, היו מאגרים שהונגשו באתרי משרדי הממשלה, אולם אינם מונגשים באתר דאטה-גוב (דוגמת מאגרים שונים של משרד הבריאות - מאגר התרופות, מאגר דיאטנים בעלי תעודת מקצוע, מאגר מהפנטים בעלי רישיון, מאגר רוקחים בעלי רישיון, מאגר רופאים בעלי רישיון ותחומי מומחיותם). ביזור הנגשת המאגרים אינו עולה בקנה אחד עם החלטת הממשלה ומערים קשיים בפני המבקשים להשתמש במאגרים", נכתב בדו"ח.

החלטה 1933 קבעה גם רשימה של שמונה מאגרי מידע שיונגשו עד סוף 2017. זו כוללת את תקציבי משרד החינוך והרשויות המקומיות, זמן אמת של המראות ונחיתות וזמן אמת של רכבת ישראל. כל המאגרים הללו מונגשים כיום, פרט לאחד: נתוני הפשיעה של משטרת ישראל. "הנגשת נתוני הפשיעה לציבור עשויה לאפשר למשל למגזר הפרטי ולארגוני החברה האזרחית ליצור מפות פשיעה ולאתר מגמות, ובהתאם לכך האזרחים יכולים לקבל החלטות שונות, כגון היכן לגור והיכן לדרוש את הגברת הנוכחות המשטרתית", כותב המבקר. "על המשטרה לפעול ליישום החלטת הממשלה ולהנגיש את בסיסי הנתונים על הפשיעה הקיימים אצלה. הדבר מתחדד נוכח העובדה שנתונים רבים כבר נמסרו כאמור לציבור במסגרת מתן מענה על בקשות חופש המידע".

מהמשטרה נמסר בתגובה למשרד המבקר שמדובר במידע רגיש, ועל כן למהות הנתונים שיונגשו ולרזולוציית ההנגשה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת בהיבטים הנוגעים למלחמה בפשיעה, לתיוג ולאפשרות לעשיית מניפולציות בנתונים.

עוד עולה מהדו"ח שרשות התקשוב טרם גיבשה מדיניות ממשלתית לביצוע אנונימיזציה (או התממה) של מידע פרטי במאגרי מידע שמונגשים לציבור. "רשות התקשוב וצוות ההתממה הבין-משרדי עסקו בנושא, אולם נכון לאוגוסט 2020 פעולותיהם טרם הניבו תוצאות - טרם פורסמה מדיניות התממה, וממילא טרם נקבעו קווים מנחים או כלים רוחביים למימושה", נכתב.

גם במאגרים שכבר הונכשו זיהה המבקר כשלים באיכות המידע המונגש, ובראשם העדר תאימות המאפשרת הצלבה בין מאגרים וארגונים שונים וניתוח של מידע. "למרבית המאגרים לא נמצא מטה-דאטה מלא, ובפרט הסבר אודות השדות אותם הוא מכיל, ולעיתים קרובות המידע עצמו אינו איכותי, חסר, בלתי אחיד או לא עקבי. בהיעדר מנגנון לטיוב המידע, מפתחים וחוקרים מתקשים להשתמש בו".

מוסדות כמו רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, מוסדות ממלכתיים, מועצות דתיות וקופות חולים לא מחוייבים בהנגשת מאגרים לפי החלטה 1933, אולם ההחלטה מעודדת אותם לעשות זאת. "בידי גופים ציבוריים רבים (למשל, רשויות מקומיות, בנק ישראל, מכון התקנים הישראלי, מוסדות להשכלה גבוהה, הרשות לשיקום האסיר, רשות החשמל, חברות הנמלים, שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי) מצויים מאגרי מידע רבים שלחלקם יש ערך רב עבור הציבור", נכתב בדו"ח. "החלטת הממשלה 1933 הכירה בצורך בקיום בחינה לגבי הרחבת חובת ההנגשה גם למאגרי מידע של גופים ציבוריים אחרים. נכון לספטמבר 2020, הליך בחינה זה לא בוצע בצורה מובנית וסדורה. ראוי כי רשות התקשוב תבצע הליך בחינה סדור בנושא זה".