אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההסכם הקואליציוני והסעיף שהמושבים והקיבוצים משוועים לו צילום: אלעד גרשגורן

ההסכם הקואליציוני והסעיף שהמושבים והקיבוצים משוועים לו

במסגרת ההסכם הקואליציוני שנחתם עם העבודה בממשלה החדשה הוכנס סעיף שמפחית את דמי ההיוון עבור המושבניקים במגרשי המגורים; רבים תמהו על הכנסת הסעיף אך בתנועת המושבים סבורים כי מדובר בצדק ובהשוואת התנאים למגזר העירוני

09.06.2021, 13:19 | דותן לוי

ההסכם הקואליציוני שנחתם עם מפלגת העבודה לא פסח על המגזר הכפרי שבאופן היסטורי רבים ממצביעיו השתייכו למפלגת העבודה. בסעיף מספר 18 ברשימה, נכתב כך: "הממשלה תפעל לאפשר רכישת זכויות לחברים על ידי אגודה חקלאית שיתופית בהתאם לתנאים שאושרו בהחלטה 1488 של מועצת מקרקעי ישראל ("חלופת האגודה"). 

"עוד מסכימים הצדדים לתמוך בחקיקה אשר תפעל לתיקון עיוותים ואפליה בזכויות החברים בקיבוץ ובמושב על יחידות דיור שלהם בשטח (המחנה) הקיבוץ והמושב. זאת על בסיס השוואת התנאים עם החוכר בשטח העירוני".

קראו עוד בכלכליסט:


הסעיף המדובר, נוגע להסדרים עם ההתיישבות הכפרית והוא מתחלק לשניים: יישום חלופת האגודה – חלופה הנוגעת אך ורק לקיבוצים שמבקשים להמשיך ולהתנהל כקיבוץ אך עם זאת להבטיח את זכויות החברים בו. 

משמעות חלופת האגודה היא, שהקיבוץ רוכש את כלל שטחי המגורים (הקו הכחול של הקיבוץ) מידי רמ"י ומתבצע תת רישום על שמות החברים בתוך הקיבוץ המשייך את החלקות לחברים. סעיף זה קיים אך יושם עד כה רק על ידי 3 קיבוצים. אחת הטענות של הקיבוצניקים היא שרמ"י מאד מקשה על יישום ההחלטה ולכן אין בסעיף דבר חדש, אלא רק אמירה של הקיבוצניקים "שלא יפריעו" להם ליישם אותו. 


מרב מיכאלי, יו"ר העבודה, עמית שאבי מרב מיכאלי, יו"ר העבודה | עמית שאבי מרב מיכאלי, יו"ר העבודה, עמית שאבי


הסעיף השני נוגע לקיבוצים ולמושבים (בעיקר למושבים) ובעיקר למושבים היקרים יותר של מרכז הארץ. סעיף זה מבקש להשוות את דמי ההיוון המשולמים למדינה (רמ"י) של נכס בחכירה לזה שמשלמים החוכרים במגזר העירוני. בעבר כאשר התקבלה החלטה 979 שעיקרה היוון של חלקת מגורים במושב נקבע כי המושבניקים כולל אלה שמתגוררים במרכז הארץ ישלמו 3.75% משווי חלקת המגורים כדמי היוון וכך יוכלו "להתנתק" חלקית מרמ"י כך שכל הליך של מכירה/רכישה לא יתנהל יותר מול רמ"י, ובקשות לתוספת זכויות יעשו דרך הרשות המקומית. 

לאחר שמונתה לבדיקת הנושא ועדה בין משרדית הוחלט כי המושבים ישלמו דמי היוון של 33% למעט באזורי הפריפריה ועוטף עזה. ההבדל של שתי רמות ההיוון במושבי מרכז הארץ הוא עצום. דמי היוון של 3.75% ינועו בין 150-300 אלף שקל ואילו דמי היוון של 33% יעמדו על בין 2-3 מיליון שקל. מסיבה זו במושבי מרכז הארץ מעט מאד מיישמים את סעיף ההיוון. המושבניקים מצדם טוענים כי מדובר בעיוות שקיפח אותם לאורך השנים ומבקשים לתקן אותו כך שישלמו בדיוק כמו החוכר במגזר העירוני. 


כניסה ל קיבוץ מעגן מיכאל, צילום:  אלעד גרשגורן כניסה ל קיבוץ מעגן מיכאל | צילום: אלעד גרשגורן כניסה ל קיבוץ מעגן מיכאל, צילום:  אלעד גרשגורן


עמית יפרח מזכ״ל תנועת המושבים אמר בעקבות הכנסת הסעיף כי "הכוונה שלנו הינה לקדם הליך חקיקה שישווה את עלויות היוון זכויות המגורים בין חלקת המגורים במושב לבית בעיר. תנועת המושבים טוענת כי קיימת אפליה שאינה מוצדקת ושהתשלום עבור היוון חלקות המגורים שנקבע בהחלטות רמ״י גבוה ביחס לחוכר העירוני, וכעת הכוונה להביא את הסוגיה לידי חקיקה בכנסת ובכך לתקן את העיוות שאנו טוענים לו כבר שנים רבות. אנו תקווה כי הממשלה החדשה תקדם בנוסף גם את עצירת הותמ״ל על הקרקעות החקלאיות ותרכז מאמץ כעת בהתחדשות העירונית ובמגזר הערבי" .

"יש להקים ועדה שתבחן את שאלות ההקצאה"

מנגד, באגודה לצדק חלוקתי קראו לקואליציה החדשה להסיר את הסעיף מההסכם הקואליציוני לאלתר. 

בתגובה שהעבירו נטען על ידם, "חבל מאוד שעוד טרם קמה הממשלה החדשה, חלק ממרכיביה דואגים אך ורק למגזר אחד, בניגוד גמור לרוח הפיוס והשינוי המובטחת על ידי מרכיביה. אם רוצים לערוך שינויים בתחום הקצאת המקרקעין בישראל, יש להקים ועדה שתבחן את שאלות ההקצאה באופן רוחבי וברוח עקרונות הצדק החלוקתי, ולא לקדם מדיניות אינטרסנטית ומגזרית. 

"כפי שנקבע כבר לפני כשני עשורים בבג"ץ שיח חדש: 'המקרקעין הם ... משאב חיוני מאין כמותו ובעל ערך רב. יש להם חשיבות גדולה במיוחד במדינה כמו ישראל, אשר גבולותיה צרים, צפיפות האוכלוסייה בה גדולה, ובהיותה ארץ קולטת עולים. אי אפשר לייצר קרקע, ועל כן על מדינה לכלכל צעדיה בהתחשב במצאי המקרקעין שבידה... החובה לשקול שיקולים של צדק חלוקתי היא חלק בלתי נפרד מסמכותה של רשות מינהלית'.

מעו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי נמסר בתגובה: "ההסכמים הקואליציונים באים בסה"כ לתקן עוול היסטורי ומבקשים להשוות את תנאי החכירה של המגזר הכפרי לעירוני ובתוך זה כלול גם רכיב התשלום על היוון הקרקע. מקומם ומעציב שיש גורמים שעדיין מסיתים נגד המגזר הכפרי וטוענים בשקר שמדובר באפליה לטובה כאשר מדובר למעשה בתיקון של אפליה לרעה ממנה סובל המגזר הכפרי מזה שנים ארוכות".

לדוגמה מביא קוכמן יישובים שבהם רחוב שקצהו האחד עירוני וקצהו האחר שייך לאגודה שיתופית כמו למשל בכפר ביאליק. בעלי נחלות משלמים 33% דמי רכישה עבור היוון המגורים, כאילו הוא חסר זכויות לחלוטין ואילו בעל וילה בהמשך הרחוב משלם 31% רק בגין שינוי יעוד מהערך הקודם לערך החדש. אם נכס שווה 2 מיליון שקל ובערך החדש שמאית בשל זכויות נוספות הוא שווה 3 מיליון שקל, הרי שבעיר ישלמו 31% מההפרש (מהמיליון שקל - 310 אלף שקל) ואילו בכפר ישלמו 33% מהשקל הראשון (990 אלף שקל על אותן זכויות).



שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות