אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לא יעיל: משך הזמן הממוצע לקבלת היתר בנייה - שנה צילום: אוראל כהן

דו"ח המבקר

לא יעיל: משך הזמן הממוצע לקבלת היתר בנייה - שנה

319 ימים, זהו משך הזמן הממוצע לקבלת היתר בנייה התואם לתוכנית בנייה שכבר אושרה. כך עולה מבדיקה של מבקר המדינה שבוצעה במחצית השנייה של 2019. כשהבקשה להיתר כוללת בקשה להקלות או שימושים חורגים, משך הזמן לקבלת ההיתר מתאר ל-407 ימים בממוצע

30.06.2021, 11:00 | אמיתי גזית

319 ימים, זהו משך הזמן הממוצע לקבלת היתר בנייה התואם לתוכנית בנייה שכבר אושרה. כך עולה מבדיקה של מבקר המדינה שבוצעה במחצית השנייה של שנת 2019. עוד עולה מהבדיקה כי  כאשר הבקשה להיתר שונה מתוכנית הבנייה המקורית, כלומר כוללת בקשה להקלות או שימושים חורגים, משך הזמן הממוצע לקבלת ההיתר מתארך ומגיע ל-407 ימים בממוצע. המבקר מסביר כי על פי הבנק העולמי משכי זמן לקבלת היתר בנייה בישראל ארוכים מממוצע של 114 ימים לקבלת היתר בנייה במדינות שמפעילות כמו ישראל מערכות מקוונות להגשת הבקשות להיתר הבנייה. 

קראו עוד בכלכליסט:

בגלל הנתונים האלה ישראל דורגה במקום ה-35 במדד היתרי הבנייה. הימשכות הליכי הרישוי בענף הבנייה היא טענה שכיחה בקרב אנשי המקצוע והיזמים בענף. איטיות ההליכים האלה מייקרת את עלויות הבנייה, ומעכבת את היכולת של השוק להגיב לגידול בביקוש לדירות ולכן התופעה תורמת גם לעליית מחירי הדירות.

מבקר המדינה מצא חוסר יעילות בהקצאת כוח האדם שמטפל בהיתרי הבנייה: הליך הוצאת היתר בנייה מורכב משני שלבים מרכזיים- בקשת מידע שבו הוועדה המקומית אמורה להציג את כל המידע הנחוץ לקבל ההיתר, ובשלב השני הגשת ההיתר ובחינה שלו על ידי הוועדה. כל אחת מהוועדות המקומיות אמורה להעסיק לשם כך מידענים שנותנים מענה לבקשות המידע, ובודקי היתרים שמאשרים או דוחים בקשות להיתר בנייה.

פרויקט בנייה, צילום: דנה קופל פרויקט בנייה | צילום: דנה קופל פרויקט בנייה, צילום: דנה קופל

בבדיקה של 95 הוועדות המקומיות נמצא חוסר ב-36 מידענים, ומצד שני נמצא עודף של כ-150 בודקי ההיתרים. ב-54 (58%) מהוועדות שנבדקו יש מחסור של יותר מ-30% במידענים יחסית לתקן המומלץ על ידי מנהל התכנון. ב-15 (כ-16%) מהוועדות שנבדקו יש מחסור של יותר מ-30% בבודקי היתרים יחסית לתקן המומלץ. לצד זאת ב-42 (44%) מהוועדות נמצא עודף בבודקי היתרים בשיעור של יותר מ-50% מהתקינה המומלצת בנוגע לבודקי היתרים.

בנוסף לכך המבקר מצא כי הוועדות המקומיות שנבדקו לא הכינו תוכניות הכשרה ופיתוח מקצועי עבור בודקי ההיתרים והמידענים וכמו כן רק לשלוש משמונה ועדות שנבדקו לעומק היו נהלים סדורים לניהול הליכי הרישוי.

לא יושמו מסקנות ועדת החקירה שהוקמה לאחר אסון ורסאי

לאור כוונת הממשלה החדשה להקים ועדת חקירה לבחינת אסון מירון, מקומם לקרוא את דוח המבקר שממנו עולה כי עוד לא יושמו מסקנותיה של ועדת זיילר שקמה בעקבות אסון ורסאי שבו נהרגו 24 אנשים. זאת על אף שהוועדה פרסמה מסקנותיה לפני 17 שנה. 

אחת מהמלצותיה המרכזיות של הוועדה היה הכנת קוד בנייה מסודר וקוהרנטי, משום שבעת בדיקת הסוגייה היא מצאה כי תקנות הבנייה, תקני הבנייה והנחיות הבנייה השונות משתרעים על פני כ-10,000 עמודים, ונמצאו כ-500 סתירות, חוסרים וכפילויות בנורמות השונות. אבל מבדיקת המבקר עולה כי עד עתה בחלוף 17 שנים הושלמו רק 5 פרקים מתוך 15 שאמור לכלול קוד הבנייה. התקנתם כתקנות של ארבעה פרקים נוספים צפויה להסתיים בקרוב. ניסוחם של 6 הפרקים האחרונים טרם הסתיימה ובהם פרקים העוסקים בשלד הבניין וביסוסו, בנגישות, בבטיחות אש ובבטיחות המשתמש ואין מועד צפוי להתקנתם כתקנות

קוד הבנייה אמור לכלול את נורמות הבנייה הנוהליות והטכניות, מקובצות יחדיו באופן נוח לשימוש ולהבנה. בהחלטת הממשלה משנת 2006, שהתקבלה בעקבות דוח ועדת זיילר, נקבע כי השלמת קוד הבנייה תוטל על משרד הבינוי והשיכון בהתייעצות עם משרד הפנים- שהטיל את המשימה על מנהל התכנון הכפוף לו.

המכונים לבקרת הבנייה טיפלו ב-58 בקשות להיתר מתוך 3000

המלצה משמעותית אחרת של ועדת זיילר היא הקמה של מרכזי בדיקה פרטיים ומקצועיים שיפקחו על תכנון המבנים ועל ביצוע הבנייה. למרכזי הבדיקה יועד חלק מרכזי בהליך הרישוי - בשלבי הרישוי והביצוע כך שעבודה יעילה שלהם עשויה לקצר גם את פרק הזמן שאורך להוציא היתר בנייה.

אלא שעד עתה 6 מכוני הבקרה שקמו עדיין נמצאים בתקופת ההיערכות. בשנים 2018 - 2020 מכוני הבקרה טיפלו ב-58 בקשות להיתר בעוד שמספר הבקשות שהתאימו לטיפול במכוני הבקרה נאמד בכ-3,000.

במקור מכוני הבקרה יועדו להחליף את כלל גורמי הממשלה והגופים הממשלתיים שאישורם נדרש במהלך הליכי הרישוי: פיקוד העורף, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, כבאות והצלה לישראל, משרד החינוך, חברת החשמל. זאת משום שטרם הקמתם של המכונים הליך קבלת היתר בנייה מפוזר בין כל הגופים האלה, חברות הבנייה נאלצות לפנות לכל אחד מהם בנפרד, וכל אחד מהגופים דרישות ונהלים שונים ולעיתים סותרים. אבל כיום ששת מכוני הבקרה מרכזים את הטיפול בבקרה של שני גורמים בלבד: פיקוד העורף וכבאות והצלה לישראל. אין בהם בקרים מוסמכים מטעם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. ולכן הליכי הרישוי עדיין מחייבים פנייה נפרדת לגופים כגון חברת החשמל, רשות מקרקעי ישראל, רשות העתיקות וספקי תשתיות תקשורת ומים.

המנהל פועל לטיוב התהליכים והקלה ברגולציה

ממינהל התכנון נמסר: מינהל התכנון הוביל בשנים האחרונות שורה של צעדים והשקיע משאבים רבים בשיפור הליכי הרישוי והפחתת הרגולציה בתחום. פעילות זו ממשיכה גם בימים אלה באמצעות קידום הליכי חקיקה נוספים שיתרמו לקיצור לוחות הזמנים ופישוט התהליכים. 

מערכת רישוי זמין עברה לניהולו של מינהל התכנון בינואר 2019. מאז ועד היום בוצעו במערכת שורה של עדכונים ותהליכי שיפור שנועדו לסייע למגישי הבקשה ולעובדי הוועדות המקומיות, בהם: ממשק מול רשות מקרקעי ישראל, אפשרות להגשת בקשות במהלך כל שבוע העבודה ואפשרות מעקב אחר סטאטוס הבקשה שלא היו קיימים במערכת. בנוסף, מינהל התכנון פועל בימים אלה ליצירת ממשק שיסנכרן בין מערכות הניהול של הוועדות המקומיות למערכת רישוי זמין שיתרום גם הוא לקיצור התהליכים. 

בנוגע לזמן הנדרש לקבלת היתר, הדו"ח מתייחס למכלול הזמנים שכולל גם תהליכים שלא קשורים למערכת רישוי זמין ומבוצעים על ידי גורמים נוספים בתהליך, ועמדת מינהל התכנון היא שיש לבטל את מסלול ההקלות שמאריך בצורה משמעותית את הליך הרישוי. המנהל פועל לטיוב התהליכים והקלה ברגולציה, אך יחד עם זאת, חשוב לציין כי ההחלטה בדבר היתר בניה כזה או אחר מצויה בידי מהנדסי הוועדות המקומיות.

כחלק מהתהליכים שמקודמים ולאור העובדה שהמינהל מייחס חשיבות רבה לבטיחות ואיכות התכנון בענף הבנייה בישראל יחלו מכוני הבקרה לפעול באופן מחייב בתחילת החודש הבא. הפעילות תתבצע בשלב הראשון מול שורה של מבנים שהוגדרו מראש ובהמשך תתרחב למבנים נוספים, כאשר הגורמים הרלוונטיים לבטיחות המבנה, פיקוד העורף (הג"א) וכיבוי אש הינם חלק בלתי נפרד מתהליך הבדיקה והאישור.



שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות