האגרה שמובילה את מיכאלי והאוצר למסלול התנגשות

הפרסומים החגיגיים מצד משרד האוצר לגבי הרפורמות בתחבורה הציבורית הכלולות בחוק ההסדרים מסתירים מחלוקת גדולה בין משרד התחבורה בראשות השרה מיכאלי לבין אגף התקציבים באוצר. 

בלב המחלוקת עומדת רפורמת אגרות הגודש ובאוצר טוענים כי מדובר במיסוי פרוגרסיבי שישפיע בעיקר על השכבות החזקות. לפי התוכנית יחולק גוש דן לשלוש טבעות וירטואליות (פנימית, תיכונה וחיצונית) שישמשו כאיזורי תשלום שונים. אכיפת התשלום תתבצע על ידי רשת מצלמות, ובעלי הרכבים יורשו להתקין רכיב שיזהה את הרכב שלהם לטובת גביית תשלום מוזל. 

התשלום על אגרות הגודש ייגבה מכל האזרחים ללא קשר למקום מגוריהם וגם תושבי גוש דן צפויים לשלם את האגרה על נסיעות ברכב פרטי.

תשלום הכניסה לכל טבעת יעמוד על סכומים שבין 10 שקלים ל-2 שקלים וזה יתומחר בהתאם לשעות העומס. התשלום המקסימלי ליום לרכב פרטי יעמוד על 37.5 שקלים אך מגבלה זו לא תחול על מוניות רגילות ומשאיות שצפויות לנסוע ללא תקרת חיוב יומית. תשלומי אגרות הגודש לא יוטלו על אוטובוסים, רכבי חירום ומוניות שירות. אופנועים צפויים לשלם מחצית משיעור התשלום ומשאיות צפויות לשלם תשלום כפול.

אינפו | ללא

האוצר מתעלם מעמדת משרד התחבורה

במשרד התחבורה רואים את הדברים בצורה שונה ומתארים שהאוצר פועל באופן עצמאי ואגרסיבי ללא גיבוי של משרד התחבורה האמון על התחום. לפי גורמים בכירים במשרד התחבורה, הפרטים על הרפורמות המתוכננות בחוק ההסדרים ניתנו להם רק כשלושה ימים לפני שאלו פורסמו לציבור הרחב. כמו כן, אותם גורמים מתארים כי עד לאחרונה באוצר לא היו מוכנים אפילו לדבר איתם על שינויים בתוכניות ללא הסכמה ראשונית מצד מיכאלי על קידום רפורמת אגרות הגודש. חשוב לציין שבמשרד לא מתנגדים באופן גורף לאגרות גודש, אלא טוענים כי צריך לדאוג להגדלת היצע התחבורה הציבורית לפני קידום הרפורמה.

לפי בכירים במשרד התחבורה, האוצר מתעלם מהטווח הקצר ומתעניין רק בטווח הארוך – במטרו וברכבת הקלה. עוד נאמר כי גם הרצון לקדם את אגרות הגודש לא נובע מניסיון אמיתי לנהל את הביקושים ולהקל על העומס בכבישים, אלא מתוך רצון למצוא מקורות מימון לתכנית המטרו בגוש דן שצפויה לעלות עד כ150 מיליארד שקלים.

מרב מיכאלי שרת התחבורה | אביגיל עוזי

במשרד התחבורה מתארים כי ניסוחים רבים בחוק ההסדרים נעשו "בכפייה" וללא תיאום. לדוגמה, בתחבורה מתארים כי הנוסח הנוכחי של התוכנית להקמת רשות תחבורה ציבורית מטרופולינית "לא נכון ולא ישים". בין היתר נאמר כי ההחלטה על קידום רשות כזו דווקא בגוש דן היא בעייתית מפני שהאיזור אינו מוכן לזה, ודווקא קידום של רשות כזו באחד משלושת המטרופולינים האחרים שיש בהם עיר חזקה אחת תהיה פשוטה יותר. מחלוקות נוספות קיימות גם בקשר לחקיקה סביב המטרו בגוש דן.

תוכנית חומש ב-7.5 מיליארד שקל

במשרד התחבורה מעוניינים לקדם תוכנית חומש לתחבורה שתתן פתרונות מיידיים לבעיות התחבורה הקיימות. בראש סדר העדיפויות של התוכנית יוצב קידום התחבורה הציבורית והתחבורה הקלה בישראל, לאחר מכן שיפור הבטיחות בדרכים, אחר כך מעבר לכלים חשמליים ובתחתית סדר העדיפויות ימוקמו הכבישים לרכב הפרטי.

בסביבת מיכאלי שואפים לתוספת שנתית של חצי מיליארד שקל בשנה לסבסוד התחבורה הציבורית, מ-10 מיליארד שקל בשנה כיום ל-12.5 מיליארד שקל בשנת 2026 (תוספת של 7.5 מיליארד שקלים בחמש שנים). תוכנית החומש המתוכננת צפויה להתמקד בשיפור התחבורה הציבורית ה"קלאסית", וזאת מתוך תפיסה הגורסת שבכל המדינות המערביות בין 50 ל-60 אחוזים מהנוסעים בתחבורה הציבורית מתניידים באוטובוסים. במסגרת תוכנית החומש המוצעת יבוצעו תוכניות הכשרה לנהגים, תתבצע תוספת שכר לנהגי האוטובוס בתחבורה הציבורית, יתוגברו וישופצו מסופי האוטובוסים ומהלך חשמול האוטובוסים יואץ. התוכנית תכלול גם חיזוק של ממד הקישוריות בתחבורה הציבורית הישראלית, וזאת על ידי קידום של "חבילות תכנון" הכוללות הטמעה של נתיבי תחבורה ציבורית ושבילי אופניים לצד הצרת כבישים. 

תוכנית החומש של השרה מיכאלי מתמקדת בהגדלת צד ההיצע של התחבורה הציבורית, אך לטענת בכירים במשרד התחבורה הם מתכוונים לעסוק גם בניהול ביקושים וביצירת תמריצים שליליים לנסיעה ברכב פרטי למרכזי הערים. בין היתר, במשרד מוכנים לצעדים של ניהול ביקושים דוגמת העלאת מחירי החניות וצמצום מספר החניות הזמינות ואף קידום של סלילת נתיבי תחבורה ציבורית ושבילי אופניים על חשבון חניות קיימות בערים.