מנכ"ל סלברייט, יוסי כרמיל | צילום: שלומי יוסף
פעילי זכויות אדם ל-SEC: לעצור את ההנפקה של סלברייט הישראלית
סלברייט מפתחת מוצרי פריצה למכשירים, והואשמה בכך שמוצריה שימשו משטרים מדכאים לפגיעה בזכויות אדם. אחת מיוזמות המכתב, עו"ד נטליה קרפיבה מארגון Access Now: "חברות כמו סלברייט עושות מה שהן רוצות, מפירות מגוון חוקים ובסוף טוענות שיש להן חסינות"; סלברייט: " לקוחותינו מחויבים לשימוש חוקי בטכנולוגיה"
במכתב פתוח ששלחו ל-SEC ולנאסד"ק, קוראים שורה של ארגוני זכויות אדם וזכויות גולשים לעצור את ההנפקה הצפויה של סלברייט הישראלית, שמפתחת מוצרי פריצה למכשירים והואשמה בכך שמוצריה שימשו משטרים מדכאים לפגיעה בזכויות אדם.
"אנחנו מקווים לראות יותר הכרה מהקהילה הפיננסית בכך שסוגיות זכויות אדם חשובות בקבלות החלטות על אישור עסקאות כאלו, ושחברות לא מתוגמלות על התנהגות רעה ברווח ובעוד כסף", אמרה ל"כלכליסט" אחת מיוזמות המכתב, עו"ד נטליה קרפיבה מארגון Access Now. "וזו לא רק סלברייט. יש תעשייה שלמה שצריכה לבכחון את עצמה, וגם רגולטורים חיצוניים צריכים לעשות בדיקה מדוקדקת כי נראה שהתעשייה הזו די רקובה. החברות האלו עושות מה שהן רוצות, מפירות מגוון חוקים ובסוף טוענות שיש להן חסינות. אין להן אחריות בשום מקום וזה צריך להיפסק".
קראו עוד בכלכליסט:
סלברייט ידועה בעיקר בפתרונות החומרה והתוכנה שלה שמאפשרים לפרוץ לטלפונים נעולים ולשלוף מהם מידע. בניגוד לחברות כמו NSO, היא לא מפתחת תוכנות ריגול שניתנים להשתלה מרחוק על מכשירים ומאפשרים לתוקפים לצותת לקרבן ללא ידיעתו ולשלוף מידע מהמכשיר באופן שוטף. תחת זו, הפתרונות שלה דורשים גישה פיסית למכשיר ומתמקדים בגישה למידע ששמור עליו. הם מיועדים בעיקר לגורמים ממשלתיים ולכוחות אכיפת חוק ומשווקים ככלי למלחמה בפשיעה ובטרור.
חרף זאת, לאורך השנים נקשרו המוצרים של החברה בפגיעה בזכויות אדם על ידי משטרים לא דמוקרטיים. משטרת מיאנמר, למשל, השתמשה בחומרה ובתוכנה של סלברייט כדי להשיג ראיות בתיקים פליליים לכאורה. במקרה אחד מ-2018, לטכנולוגיה היה תפקיד מרכזי במשפטם של שני עיתונאי רוייטרס שחשפו ראיות לטבח ברוהינגה שנה קודם לכן. לפי מסמכי בית המשפט, המערכת של סלברייט שימשה להוצאת מידע מהטלפונים של הכתבים, וסייעה להרשעתם במה שקבוצות זכויות אדם תיארו כמשפט פוליטי.
בספטמבר שעבר עתרו פעילי זכויות אדם נגד החברה ואגף הפיקוח על ייצוא ביטחוני במשרד הביטחון, בטענה שסלברייט מוכרת את המערכת שלה לוועדות חקירה ממשלתיות ברוסיה שמשמשות ככלי לרדיפה פוליטית. רק היום (ד') נחשף שמשטרת בוצואנה השתמשה במוצרים של סלברייט כדי לחפש מידע בטלפונים של עיתונאים.
באפריל האחרון הודיעה סלברייט על כוונתה להיכנס לנאסד"ק באמצעות מיזוג ספאק, לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר, ולגייס 480 מיליון דולר לחברה ו-300 מיליון דולר לבעלי מניות. עתה, במכתב פתוח לבעלי עניין ורגולטורים, קוראים שורה של ארגוני זכויות אדם וגולשים לעצור את הכניסה של סלברייט לנאסד"ק. "סלברייט עצמה הודתה שהמוצרים שלה מסכנים זכויות אדם", הם כותבים. "במצגת למשקיעים ובטיוטת הצהרה ל-SEC, סלברייט מכירה בכך שאחד מגורמי הסיכון של החברה הוא ש'לקוחות יכולים במוצרים בדרך שאינה תואמת לזכויות אדם'. חרף זאת, סלברייט ממשיכה למכור את מוצריה למשטרים מדכאים ולסייע למעצרים, תביעה והטרדה של עיתונאים, פעילי זכויות אדם, מתנגד משטר ומיעוטים בכל העולם".
הארגונים אומרים שאמנם סלברייט מציינת עסקאות עם ממשלות הונג קונג, רוסיה ובנגלדש שהובילו בין השאר לשימוש במוצרי החברה נגד מפגינים פרו-דמוקרטים, אך מוסיפים שהיא כשלה מלדווח על עסקאות עם בוצואנה, גאנה, ניגריה, מיאנמנר, אינדונזיה, הודו, בחריין וערב הסעודית. "השמטה זו מטעה ומדגישה את הסבירות לשימוש ברעה במוצרי סלברייט", נכתב. "סלברייט כשלה לדווח האם ערכה חקירה או גילוי נאות של לקוחות עם היסטוריה של הפרת זכויות אדם, או האם היא מתכננת להפסיק את הפעילות העסקית שלה במדינות אלו. סלברייט טוענת שיש לה מערכת שנועדה למנוע פגיעה בזכויות אדם, מבלי לספק פרטים נוספים על המערכת או איך היא פועלת כדי למתן סיכונים שכאלו".
המכתב קורא ל-SEC ולנאסד"ק לעצור את הרישום של סלברייט, אלא אם החברה תטפל בהיעדר מנגנונים שימנעו מכירה או המשך שימוש במוצרי החברה על ידי משטרים שמפירים זכויות אדם, ולמשקיעים לסרב לרכוש את מניות החברה ללא מנגנונים שכאלו.
לדברי קרפיבה, אף שלנאסד"ק עצמה יש תקנות שמונעות מחברות שמעורבות בהונאה או חוסר יושרה מלהיסחר בה, בכל הנוגע לחברות דוגמת סלברייט השוק סובל ממחסור ברגולציה. "יש צורך באסדרה נוקשה יותר", היא אמרה ל"כלכליסט". "יש לנו אסדרה של מכירות נשק מסורתי, אסדרה של חברות שמפירות חוקי עבודה ומעסיקות ילדים. מצאנו דרך לאסדר חברות כאלו, והגיע הזמן שגם חברות מעקב דיגיטלי שמעורבות בהתנהגות מזיקה יהיו אחראיות למעשיהן, שזה לא יהיה רק שוק חופשי. מוצרים של סלברייט היו מעורבים בהפרת זכויות אדם כמו עינויים ורדיפה של עיתונאים ומיעוטים. היא מכרה למשטרים כמו בנגלדש שידועים בהפרות חמורות ושאין להם מערכות משפט מתפקדות. הגיע הזמן שקהילת הפיננסים תתחיל להיות מודאג מדברים כאלו".
בעיה נוספת שציינה קרפיבה היא היעדר שקיפות בכל הנוגע לתהליכי הבקרה הפנימית שמפעילה סלברייט: "הם אומרים שיש להם תהליכים שנועדו למנוע הפרה של זכויות אדם, אבל הם לא מדווחים איך הם עובדים בפועל. הם אומרים גם שאסור להם לחקור, שהם תלויים בממשלות כדי לחקור. אבל הממשלות הן אלו שמבצעות את הפשעים, אז איך אפשר לסמוך על חקירות שלהן? אנחנו מצפים ליותר. סלברייט לא פרו-אקטיביים אלא רק מגיבים לחץ, ואין לנו מדיע מוצק על איך עובד ההליך הביקורת הפנימי שלהם. בינתיים מקרי ניצול לרעה ממשיכים להתפרסם והרשימה ממשיכה לגדול".
המכתב הפתוח נועד לא רק לעצור את הליך הרישום בנאסד"ק עד שסלברייט תיצור תהליכים שקופים שיבטיחו מניעה של ניצול לרעה של המערכת שלה, אלא גם לאלץ את ה-SEC, נאסד"ק ומשקיעים לבצע ביקורת מעמיקה יותר של חברות. "הם צריכים לשקול לעומק פגיעה אפשרית בזכויות אדם שגורמות חברות אלו. אין תירוץ להמשיך למכור למשטרים כאלו והלתעלם מהפרות זכויות אדם אנחנו רוצים שהם יישאו בהשלכות, כולל השלכות כספיות".
מסלברייט נמסר בתגובה ל"כלכליסט": "סלברייט מחויבת לשמירה על זכויות אדם, ופיתחה מנגנוני בקרה חזקים על מנת להבטיח שנעשה בטכנולוגיה שלנו שימוש ראוי, בחקירות שנעשות בכפוף לחוק. הפתרונות של סלברייט מסייעים מדי שנה למיליוני חקירות ברחבי העולם, בפענוח פשעים חמורים - ניצול ילדים, אונס ואלימות במשפחה, מאבק בטרור, סחר בבני אדם ועוד. לקוחותינו הגלובליים, בהם אלפי סוכנויות אכיפת חוק מהמובילות בעולם, מחויבים לשימוש חוקי בטכנולוגיה, כדי לשמור על עולם בטוח יותר.
"אנו מוכרים את הטכנולוגיה שלנו רק לחברות, ארגונים וסוכנויות שמצייתים לתנאים שבהסכמי הרישוי שלנו מול המשתמש הסופי. לקוחות שאינם עומדים בתנאים אלה מפסיקים לקבל שירותי תמיכה במוצר ורשיונם לא יחודש. סלברייט אינה מוכרת למדינות שאינן מאושרות על ידי ממשלות ארה"ב, האיחוד האירופי, אנגליה או ישראל".