אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רשות החברות חוזרת למשרד האוצר אבי מועלם

רשות החברות חוזרת למשרד האוצר

הרשות הועברה לפני שנה מהאוצר למשרד רה"מ, תחת אחריותו של השר דאז דודי אמסלם. נציבות שירות המדינה צפויה להכריע אם להשאיר את תנאי הסף הנמוכים לתפקיד מנכ"ל רשות החברות, שהונמכו בתקופת אמסלם, או האם להחזירם לרמה הראויה שהיתה נהוגה קודם לכן

18.07.2021, 19:06 | צבי זרחיה

הממשלה צפויה לאשר מחר (ב') את חזרתה של רשות החברות הממשלתיות אל משרד האוצר, חקיקה שתובא גם לאישור הכנסת, שצפויה לאשר את החוק.

רשות החברות הממשלתיות הועברה לפני כשנה ממשרד האוצר אל משרד רה"מ, תחת אחריותו של שר הדיגיטל והסייבר דאז דודי אמסלם. 


קראו עוד בכלכליסט:


במו"מ הקואליציוני שנערך ערב הקמת הממשלה הנוכחית הבהיר שר האוצר אביגדור ליברמן שהרשות תוחזר אל משרד האוצר. ליברמן ימנה בקרוב מנהל חדש לרשות החברות, לאחר שזו מתנהלת מאז דצמבר 2020 בלא מנהל קבוע, לאחר שינקי קווינט שהחזיק בתפקיד התפטר מתפקידו, עקב מינויו כמנכ"ל רמ"י - רשות מקרקעי ישראל. 


דודי אמסלם, אלכס קולמויסקי דודי אמסלם | אלכס קולמויסקי דודי אמסלם, אלכס קולמויסקי


שר הדיגיטל דאז דודי אמסלם דרש למנות מנהל קבוע לרשות החברות אבל נתקל בהתנגדותם של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ושל נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ, וזאת, לנוכח התפזרותה של הכנסת והקדמת הבחירות.

יממה לפני פיזור הכנסת בסוף דצמבר 2021 פירסמה נציבות שירות המדינה מיכרז לאיוש משרת מנהל רשות החברות הממשלתיות שהתפנתה עם המכרז כלל תנאי סף מקלים - שגובשו במשרדו של אמסלם.

נציבות שירות המדינה תידרש להחליט האם להעלות את תנאי הסף שאסמלם הוריד

בחלק הראשון של מודעת האיתור מתואר התפקיד וחשיבותו, לרבות "הפיכת כ-60 החברות הממשלתיות לרווחיות, יעילות ונקיות, תוך מיקוד אחזקות המדינה בחברות ומתן שירות לאזרחי המדינה", כמו גם "ניהול הרשות, המונה כ-70 עובדים בהיקף תקציבי של כ-50 מיליון שקל".

עם זאת, למרות המשימות החשובות הללו, תנאי הסף במכרז צנועים - וכוללים תואר ראשון, ניסיון עסקי של עשר שנים ומבלי לציין מחזור כספי מינימלי שהמועמד היה אחראי עליו, ו"ניהול צוות עובדים ישיר / עקיף המונה לפחות חמישה עובדים". מדובר בתנאי סף נמוכים יחסית למכרזים אחרים. כעת תידרש הנציבות להכריע אם להשאיר את תנאי הסף הנמוכים לתפקיד או להחזירם לדרישות הראויות. 

במרץ 2021, כ-10 ימים לפני הבחירות לכנסת ה-24, עתר אמסלם באמצעות עורך דין פרטי לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ונגד הנציב פרופ' דניאל הרשקוביץ. הוא טען כי "השניים מכשילים אותו בכוונה משיקולים פוליטיים וכי הם מטילים אימתם ומורתם שלא כדין על הפקידים".


שר האוצר אביגדור ליברמן כנס לשכת רואי החשבון אילת, ניב קנטור שר האוצר אביגדור ליברמן כנס לשכת רואי החשבון אילת | ניב קנטור שר האוצר אביגדור ליברמן כנס לשכת רואי החשבון אילת, ניב קנטור


שופטי בג"ץ ניל הנדל, יצחק עמית ואלכס שטיין דחו את העתירה וקבעו בחודש שעבר כי "לאחר עיון בעתירה, דין העתירה להידחות על הסף בשל היעדר עילה מבוררת להתערבות בהחלטתו של הנציב".

"החלטת הנציב לפיה יש להקפיא לעת הזו את עבודתה של ועדת האיתור התקבלה על סמך החלטת 'ועדת החריגים' אשר בחנה את בקשתו של אמסלם על שלל נימוקיה, שיקולים שנשקלו במסגרת החלטת ועדת החריגים התבססו על הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. הנחייה כאמור מבוססת על עקרונות שהותוו בספיקתו של בית המשפט".

בג"ץ קבע עוד כי "הנחיית היועץ המשפטי מכילה איפוא את אמות המידה לאיזון בין השיקולים השונים החלים בכגון דא. עוד נקבע בהחלטת היועמ"ש כי ניתן לאשר בהחלטה מנומקת מינויים למשרות בכירות בשירות המדינה במקרים הבאים: חיוניות המשרה, אופי המשרה, השלב שבו מצוי הליך האיתור. בענייניו שיקולים אלו הובילו את הנציב לכדי הכרעה חד משמעית כי המקרה שלפנינו: קרי איוש משרת מנהל רשות החברות הממשלתיות איננו מן המקרים החריגים שבהם ראוי לאפשר את המשך הליך המינוי. 


שופט העליון יצחק עמית, אלכב קולמויסקי שופט העליון יצחק עמית | אלכב קולמויסקי שופט העליון יצחק עמית, אלכב קולמויסקי


"החלטה זו נומקה באריכות וכדבעי ולא נפגמה בשום פגם הקורא להתערבותנו. החלטת הנציב עולה בקנה אחד עם ההלכה שקבעה כי ככלל יש להימנע מאיוש תפקידים ציבוריים במהלך תקופת בחירות וזאת, גם במקרים שבהם ועדת האיתור הוקמה עובר לתקופת הבחירות". 

עוד קבע בג"ץ כי כי "באשר לטענות העותר בנוגע להתנהלות המשיבים – טענות אלה נטענו בעלמא וללא ביסוס קונקרטי והעותר ממילא לא הצליח להראות כי התנהלות המשיבים בענייננו מעלה חשש לקיומם של מניעים זרים והטעיה, כטענתו. חזקת התקינות עומדת לזכות המשיבים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות