אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המדיניות המזגזגת של האוצר בשוק המזון והמשקאות צילומים: סיון פרג', אוראל כהן , נמרוד גליקמן

המדיניות המזגזגת של האוצר בשוק המזון והמשקאות

מצד אחד, המדינה מטילה פיקוח על המחיר של מוצרי חלב עתירי שומן ומעודדת את צריכתם. מצד שני, מבקשת להטיל מס על משקאות קלים בלי קשר לחומרים המרכיבים אותם. והשאלה הגדולה: האם באוצר מקווים להביא לשינוי התנהגות הצרכנים או להגדלת הכנסות ממסים

21.07.2021, 06:55 | נורית קדוש ושלמה טייטלבאום

"תעשיית המשקאות הקלים נמצאת תחת התקפה, ומי שישלמו את המחיר הם הצרכנים, כשהעלאת המס והוספת דמי הפיקדון יביאו לזינוק חד במחירים". כך אמר אתמול גורם בשוק המשקאות, בעקבות כוונת משרד האוצר להטיל מס על משקאות קלים.


קראו עוד בכלכליסט:


המס, ששיעורו עדיין לא נקבע - אך מוערך ב־1.61 שקלים עד 2.89 שקלים ויוטל גם על משקאות דלי קלוריות. למס יש שלוש מטרות מרכזיות: להביא לשינוי התנהגות של הצרכנים, להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ולהקטין את ההוצאות על שירותי הבריאות, הניתנים לציבור כתוצאה מצריכה מוגברת של מזון מזיק.


מס מריר, ללא מס מריר | ללא מס מריר, ללא


על כוונת האוצר להטיל מס על משקאות קלים אפשר היה ללמוד כבר לפני שנתיים כששאול מרידור, אז ראש אגף תקציבים במשרד האוצר, אמר בכנס "כלכליסט" כי האוצר שוקל להטיל מס על משקאות קלים. "היינו רוצים לראות מיסוי על דברים שליליים, שכן מס נועד גם לעודד התנהגות כלכלית", אמר והוסיף כי "אחד החוליים המרכזיים הוא סוכרת, וצריכת משקאות קלים תורמת להיווצרות תחלואה גבוהה. לכן, הטלת מס על משקאות מסוכרים גם תכניס כסף לקופת המדינה, ואני מקווה שגם תביא לאפקט של מעבר לצריכת משקאות בריאים יותר והפחתת התחלואה".

ההצהרה של מרידור נאמרה אחרי התייעצויות עם גורמים מתחום בריאות הציבור, אף שניתן להעריך כי מבחינת האוצר מדובר בצעד שנועד לסייע להפחתת הגירעון. באוצר העריכו אז כי הטלת מס בשיעור של 20% ממחירי המשקאות תוביל במקרה שלא תירשם ירידה בצריכה - להכנסות ממסים בגובה של כרבע מיליארד שקל בשנה. הכוונה למסות את המשקאות הקלים מצטרפת להטלת פיקדון על בקבוקי משקה גדולים החל מדצמבר הקרוב, בעקבות הרחבת חוק הפיקדון. החשש בחברות המשקאות כי דמי הפיקדון ותוספת המס על המשקאות יובילו לצמצום הצריכה ולפגיעה בהכנסותיהן. 

שוק המשקאות הישראלי נשלט בידי החברה המרכזית (קוקה־קולה ישראל), טמפו ויפאורה, ומכירותיו הסתכמו בכ־1.2 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2021, כולל מכירות מים מינרליים בהיקף של כ־200 מיליון שקל. מובילת השוק היא החברה המרכזית עם 53%, ואחריה יפאורה עם 16% וטמפו עם 14%. לצד החברות הגדולות, פועלים גורמים נוספים דוגמת שטראוס המשווקת את מותג פרימור (4.6%), אדיר סחר המשווקת משקאות מיוחדים (3.4%), בני פאוזי עם משקה האנרגיה בלו (2.1%), פריניב עם משקאות טבעיים (1.3%) ואחרים.

החברות טוענות להיעדר מדיניות ברורה בשוק המזון

בחברות המשקאות התקשו לקבל את כוונת האוצר להטיל מס על משקאות קלים, בטענה שאין קו מנחה וצעדים שננקטים בעקבותיו. "בכל פעם יש שליפה חדשה מהמותן ומושכים את התעשייה למקום אחר", נטען על ידי גורם בענף. "המדינה החליטה רק לפני כשנתיים לסמן מזון מזיק והאיצה את תהליכי הפחתת הסוכר, המלח והשומן הרווי במוצרי המזון והמשקאות. אחרי שפיתחנו מוצרים מופחתי סוכר כדי להימנע מהסימון, פועלים להטיל מס על אותם מוצרים משופרים".

הטענה ביחס להיעדר מדיניות ברורה מבוססת על התנהלות המדינה בשוק המזון. מצד אחד, המדינה מטילה פיקוח על סל מוצרים הכולל שמנת מתוקה וגבינה צהובה עתירות שומן, ועל מלח ועל לחמים בעלי ערך תזונתי ירוד. הפיקוח בא לידי ביטוי במחיר נמוך המעודד צריכה של אותם מוצרים, שחלקם מסומנים בסמלים אדומים המתריעים על כמות גבוהה של שומן או נתרן. פערים דומים ניתן למצוא בין הטיפול התקיף בסימון מוצרים ארוזים, לעומת היעדר ההתערבות במזון הנצרך במסעדות ומתאפיין במנות עתירות שומן, נתרן וסוכר.

טענה נוספת כלפי כוונת האוצר למסות את המשקאות הקלים נוגעת לבחירה בקטגוריה ולא ברכיב המזיק. "אם מניעי האוצר מבוססים על טיפול במגפת ההשמנה, הוא היה פועל להטיל מס על מוצרים המכילים סוכר ונתרן, ללא קשר לקטגוריה שאליה הם משתייכים. לא ברור איך האוצר יכול להטיל מס על משקה קל ודיאט ולא להטיל מס על משקה שוקו, ובוודאי שלא על כלל המוצרים עתירי הסוכר כמו ופלים, עוגות, סוכריות ועוד", טען גורם בענף. 


חברות המשקאות בדרך לעוד מאבק באוצר. מימין: מבעלי השליטה בטמפו ז חברות המשקאות בדרך לעוד מאבק באוצר. מימין: מבעלי השליטה בטמפו ז'ק בר, מבעלי השליטה ביפאורה רוני גת, נשיא קוקה־קולה יורם שגיא | צילומים: סיון פרג', אוראל כהן , נמרוד גליקמן חברות המשקאות בדרך לעוד מאבק באוצר. מימין: מבעלי השליטה בטמפו ז


את המאבק על הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקים הגדולים ניהלו חברות המשקאות באמצעות התאחדות המזון ואיגוד המזון שעתר לבג"ץ ונאלץ למשוך את עתירתו לאחר שהשופטים הבהירו כי מדובר בהחלטה ניהולית בסמכות המשרד להגנת הסביבה. אלא שנוכח הטענות על אפליית הקטגוריה, נראה כי החברות יפעלו בשני מישורים במקביל. בפן אחד, איגוד המזון צפוי להתנגד להטלת מס על משקאות קלים. אלא שכיוון שהאיגוד מייצג את כלל חברות המזון, יצרניות המשקאות לא יוכלו לצפות ממנו לדרוש להרחיב את הטלת המס על כלל המזון המזיק. לכן, החברות יצטרכו לפעול נגד האוצר גם באופן עצמאי. "כולנו זוכרים את העתירה נגד כחלון, שהטיל מס על סיגריות, אבל לא הטיל מס זהה על הטבק לגלגול. האוצר פועל במקרה הזה באופן דומה ומפלה את חברות המשקאות לרעה, אף שהן אחראיות ל־15% בלבד מצריכת הסוכר בישראל", מסר גורם בחברות המזון. הגורם התייחס לכך שלפני שנתיים וחצי קבע בג"ץ כי שר האוצר דאז משה כחלון יידרש "להפעיל את סמכותו ולהטיל באופן מיידי מסי קנייה שווים על מוצרי טבק לגלגול ועל סיגריות רגילות". 

במשרד האוצר נימקו את הבחירה במשקאות קלים בכך שעל פי מחקרו של פרופ' הראל שיף מאוניברסיטת בר־אילן, 43% מהילדים בישראל שותים משקאות קלים כל יום, מה שמציב את ישראל במקום הרביעי בין מדינות ה־OECD. עוד נטען כי בשנים האחרונות בחרו מדינות רבות (ראו הרחבה במסגרת) להתמודד עם תופעת ההשמנה באמצעות מיסוי מזונות עתירי סוכר ובפרט משקאות קלים. מחקרים שבדקו את האפקטיביות של מיסוי זה מצאו שביכולתו להפחית משמעותית את הצריכה ולהביא לשיפור במצב הבריאותי של הציבור.

50 מדינות הגבילו את המתיקות: מס הסוכר משנה את הרגלי הצריכה בעולם

מסים הקשורים לבריאות אמנם אינם דבר חדש בעולם, אולם בשנים האחרונות צבר מס הסוכר תאוצה אדירה כאשר היום כ־50 מדינות וטריטוריות אוכפות צעדים שונים הקשורים אליו. מומחים מגדירים את 2016 כ"שנת מס הסוכר", וזאת בעקבות חקיקה עולמית נרחבת שהתקבלה בשנה זו כתגובה לדו"ח של ארגון הבריאות העולמי משנת 2015 אשר בו הוצגו ההשפעות השליליות של הסוכר.

על פי דו"ח של קרי דייג'סט, בעקבות החקיקה בעולם החלו יצרנים רבים לווסת מחדש את המשקאות הממותקים - שהם לעתים קרובות היעד העיקרי של מסי הסוכר - וליצור מוצרים עם נפחי סוכר שיורדים מתחת לסף המיסוי. הצרכנים מצדם החלו לצרוך יותר ויותר מוצרים דלי ונטולי סוכר, בין השאר הודות לפיתוחים טכנולוגיים המספקים להם את טעם המשקאות ממותקים ללא תכולת הסוכר.

המדינות שמנהיגות מיסוי על מזון מזיק כוללות, בין היתר, את ארה"ב, קנדה, מקסיקו, צ'ילה, אוסטרליה, בריטניה, אירלנד, צרפת, הונגריה, דנמרק, בלגיה, פורטוגל, פינלנד, נורבגיה, תאילנד, מלזיה ודרום אפריקה. במזרח התיכון מס סוכר הוטל כבר בסעודיה, איחוד האמירויות ועומאן. העיר ברקלי שבקליפורניה היתה הראשונה בארה"ב שהטילה מס על משקאות ממותקים. היא עשתה זאת בנובמבר 2014, ועל פי מחקר שפורסם באוקטובר 2016 ב"American Journal of Public Health", מטרות יוזמי המיסוי הוכתרו בהצלחה: צריכת המשקאות הממותקים צנחה ב־21% ובמקביל צריכת המים המינרליים זינקה ב־63%.

חברות המשקאות האמריקאיות שנפגעו כלכלית מהשינוי החלו לדון במיתוג מחדש, שינוי הרכיבים של המוצרים ואף הסבה למכירת משקאות אחרים שאינם מכילים סוכר או לפחות מכילים פחות סוכר. חברות אלה נמצאות במשבר שיש המכנים "משבר הטבק החדש", כיוון שבדומה לתהליכים שקרו ביחס לצריכת סיגריות, המודעות לנזקי המשקאות הממותקים הולכת וגוברת.

גם במקסיקו מס של כ־10% שהוטל ב־2014 על משקאות ממותקים הפחית באופן דרמטי את צריכתם, ב־7.6%, כאשר בקרב אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה הצריכה ירדה ב־11.7%. בצ'ילה דו"ח שפורסם ב"PLOS Medicine" מצא כי מכירת משקאות עתירי סוכר, שומן רווי, נתרן או קלוריות ירדה ב־23.7% בעקבות מס בריאות שהוטל ב־2016.

(אדר פרימור)

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות