אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אל על לא גייסה כשהיה אפשר, וכשרצתה כבר לא היה אפשר צילום: רויטרס

פרשנות

אל על לא גייסה כשהיה אפשר, וכשרצתה כבר לא היה אפשר

באל על הסבירו שלא השלימו את ההנפקה עד סוף יולי בשל מצב השוק והתפרצות זן הדלתא. אלא שלחברה היו כמה חודשים לעמוד בהתחייבות, לפני ההתפרצות המחודשת של הנגיף. וגם: למה באוצר מצפים מבעל השליטה להעמיד הלוואת בעלים נחותה

13.09.2021, 07:03 | יניב רחימי

לצד החובות של אל על לבנקים, לספקים וללקוחות שרכשו כרטיסי טיסה מראש, לחברת התעופה הלאומית יש התחייבות שלא מופיעה במאזן. במסגרת הסכם שנחתם עם מדינת ישראל ב־18 במרץ השנה, התחייבה אל על לבצע עד 31 ביולי הנפקה של מניות ולגייס לפחות 105 מיליון דולר. בעלת השליטה באל על, משפחת רוזנברג, התחייבה להשתתף בהנפקה ולהזרים לפחות 43 מיליון דולר.

קראו עוד בכלכליסט:

אלא ששלושה ימים לפני המועד האחרון לביצוע ההנפקה, אל על דיווחה על כך שהיא במגעים עם משרד האוצר לביצוע ההנפקה במועד מאוחר יותר. הסיבה הרשמית שמופיעה בדיווחיה של אל על היא "השינויים בסביבה העסקית והשפעות וריאנט דלתא של נגיף הקורונה". הטיעון של אל על נשמע משכנע כשמביאים בחשבון שבשלהי חודש יוני ראש הממשלה נפתלי בנט המליץ לציבור הישראלי שלא לבצע נסיעות לא חיוניות לחו"ל ואמר "מי שלא צריך לצאת לחו"ל — שלא יצא". 

השינויים האובייקטיביים בסביבה העסקית והשפעת וריאנט הדלתא יכולים להסביר מדוע קשה היה להוציא לפועל את ההנפקה במחצית השנייה של יוני ובמהלך יולי. אבל הם לא יכולים לענות על השאלה מדוע הנהלת אל על נמנעה מביצוע ההנפקה מהרגע שנטלה על עצמה את ההתחייבות באמצע מרץ ועד ההתפרצות המחודשת של הנגיף, באמצע יוני.

התמיהה ביחס לעיכוב ההנפקה מתחדדת לנוכח העובדה שביצועי אל על בחודשים מרץ עד יוני הפתיעו לטובה.

נראה שמה שעומד מאחורי ההחלטה לקיים את ההנפקה בסוף יולי היא העובדה שבשתי ההנפקות הקודמות הציבור הישראלי לא הסתער, בלשון המעטה, על הסחורה שאל על הציעה לו. הבחירה לפנות למשקיעים זרים באמצעות חתם בינלאומי גוזרת תהליך הנפקה ארוך יותר.

ציפיות יש בכריות, ובמכתב של משרד האוצר

התחייבות שהופרה לא מתאדה. במקרה של אל על, אי ביצועה ההנפקה מהווה הפרה יסודית של ההסכם עם המדינה — הסכם שבמסגרתו חברת התעופה קיבלה 210 מיליון דולר כנגד אספקת כרטיסי טיסה של כוח האדם במערך אבטחת התעופה ל־20 שנים. הפרה יסודית של ההסכם מבטלת אותו, והופכת את הסכום שאל על קיבלה להלוואה שעומדת לפירעון מידי.

זה לא נגמר כאן. אותם שינויים בסביבה העסקית שעומדים מאחורי דחיית ההנפקה הביאו את אל על לבקש מהמדינה סיוע נוסף. במכתב שהאוצר שלח לחברה בסוף השבוע האחרון מופיע תנאי סף להעמדת כל סיוע של המדינה לחברה, ונכתב בו: "בעלי המניות שיעמדו בהתחייבותם להזרים לחברה סך של 43 מיליון דולר בהלוואת בעלים נחותה בהתאם להסכם לרכישה מראש של כרטיסי טיסה למערך אבטחת התעופה בין החברה למדינה מ־18 במרץ 2021".

קראנו את הדיווח על ההסכם עם המדינה וההתחייבות היחידה של בעל השליטה שמצאנו בו היא שבעלת השליטה, חברת כנפי נשרים שבבעלות משפחת רוזנברג, תזמין בהנפקת המניות של אל על מניות בהיקף של לפחות 43 מיליון דולר. התחייבות של בעלי המניות להעמיד הלוואת בעלים נחותה בהיקף של 43 מיליון דולר לא מופיעה שם. למה? כי אין התחייבות כזאת. מדובר בדרישה של משרד האוצר, לפיה לנוכח אי ביצוע ההנפקה במועד שנקבע לה, בעלי השליטה באל על ימירו את התחייבותם להשתתף בהנפקה במתן הלוואת בעלים נחותה לחברה.

אם כן, רוזנברג אכן נטל על עצמו התחייבות, אבל זאת מסתכמת בהשתתפות בהנפקת אל על והשקעת 43 מיליון דולר תמורת מניות. הסבת ההתחייבות הזאת להלוואת בעלים נחותה – זאת כבר ציפייה של אנשי האוצר.

מנכ”ל האוצר רם בלינקוב ובעל השליטה באל על קני רוזנברג, צילומים: Centers Health Care דוברות משרד האוצר מנכ”ל האוצר רם בלינקוב ובעל השליטה באל על קני רוזנברג | צילומים: Centers Health Care דוברות משרד האוצר מנכ”ל האוצר רם בלינקוב ובעל השליטה באל על קני רוזנברג, צילומים: Centers Health Care דוברות משרד האוצר

מי שנכווה ב־210 מיליון דולר, נזהר ב־50 מיליון

לא צריך לקרוא בין השורות של מתווה הסיוע החדש לאל על כדי לחוש בחשדנות המופגנת מצד משרד האוצר כלפי חברת התעופה. נימת החשדנות עולה באופן ברור מהדברים, שנכתבו שחור על גבי לבן. 

הדרישה של המדינה היא שסיוע עתידי יועבר רק במקביל להזרמת הון הבעלים לאל על וכן כי "חלק הבעלים יועבר לחברה בסמוך לפני חלק המדינה, ובאופן שתקבע המדינה". 

יש כאן תחושה של "החלפת שבויים" שבה צד אחד (המדינה) לא ממש בטוח שאחרי שהוא ישחרר את השבויים שלו, גם הצד השני יעמוד בהתחייבותו לעשות כן.

אי אפשר להאשים את אנשי משרד האופן בכל צעד שינקטו בו כדי להבטיח את קיומו ההדדי של מתווה הסיוע. הרי ממש בימים אלו מתקיים משא ומתן לנוכח הדרישה של אל על לדחות את מועד ההנפקה, שחלף בסוף יולי. זה קורה אחרי שהמדינה כבר ביצעה את חלקה בהסכם וכאמור העבירה לאל על 210 מיליון דולר כנגד כרטיסי טיסה לתקופה של 20 שנים.

מטוס אל על ממריא מנתב"ג, צילום: יאיר שגיא מטוס אל על ממריא מנתב"ג | צילום: יאיר שגיא מטוס אל על ממריא מנתב"ג, צילום: יאיר שגיא

ההתנהלות של משרד האוצר בכל הנוגע למשבר התעופה מצביעה על שני יעדים של המדינה: האחד, שלא להפוך שוב לבעלת שליטה באל על. בסרט הזה כבר היינו, ואל על כחברה ממשלתית שלפני ההפרטה גורמת לדמויות בספר "הטירה" של קפקא להיראות יעילות ומועילות. השני, אין ספק שהמדינה קיבלה החלטה שלא לאפשר מצב שבו אל על תחדל מלהתקיים. היא יכולה להיות קטנה יותר, או חזקה פחות, אבל היא תהיה.

אך השאיפה לשמור על חברת אל על לא גוזרת שמירה על רוזנברג. המדינה מחויבת לשרידות חברת התעופה הלאומית שלה, אבל לא מחויבת לשרידות של בעל השליטה בה. 

מציאות זאת יוצרת מנוף לחץ להזרמת הון מצד רוזנברג, שאם יבושש מלעשות כן, הוא עלול לראות מישהו אחר נכנס בנעליו, אחרי שכבר השקיע 160 מיליון דולר שהנשימו את אל על בשנה האחרונה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות