אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לאוצר נוח שנתבלבל, אז הוא מטביע אותנו במסמכים צילום: טל אזולאי

פרשנות

לאוצר נוח שנתבלבל, אז הוא מטביע אותנו במסמכים

משרד האוצר מתעקש לא לפרסם לציבור וגם לא לחברי הכנסת את "הסיכומים התקציביים" אף שמדובר במסמכים שמפשטים ומנגישים את התקציב ויכולים לשפר את הפיקוח הפרלמנטרי והציבורי על הממשלה

10.10.2021, 07:10 | שלמה טייטלבאום

האוצר והממשלה מעדיפים בעקשנות למנוע מחברי הכנסת גישה למסמכים שעשויים לטייב את הפיקוח הפרלמנטרי ולהגביר את המעורבות האזרחית. זה אולי נוח יותר פוליטית, אבל רחוק מלבשר על שינוי בגישה שהביאה ממשלת השינוי.

קראו עוד בכלכליסט:

לקראת אישור התקציב הוגשו יותר מ־500 עמודים של חוק הסדרים, 300 עמודים של עיקרי תקציב ו־27 חוברות של הצעת תקציב לכל משרד ממשלתי. למי שמבקש להבין את עיקרי התקציב אין יכולת לעבד את המסמכים האלה ולחלץ מתוכם נתונים בזמן סביר.

"אני רואה חשיבות רבה במעורבות הציבור בישראל בהליכי גיבוש ואישור תקציב המדינה, המשפיע על חייהם של כל אזרחי המדינה", מצהיר יוגב גרדוס, ראש אגף תקציבים, באתר של משרד האוצר. אלא שדיבורים לחוד, ומעשים לחוד. האוצר אכן מפרסם לחברי הכנסת ולציבור אוקיינוס של מסמכים וכלים, שמטביע אותם במידע ומקשה מאוד לזקק ממנו מספרים מדויקים: כמה כסף יושקע בכל דבר. לעומת זאת, את המסמך היעיל והענייני ביותר האוצר מסתיר מעיני חברי הכנסת והציבור, באופן עקבי.

יוגב גורדוס, צילום: אוראל כהן יוגב גורדוס | צילום: אוראל כהן יוגב גורדוס, צילום: אוראל כהן

מדובר במסמכים המכונים "סיכומים תקציביים". האוצר מגדיר אותם כ"סיכומים הנערכים בין משרדים שונים לבין אגף תקציבים, בנוגע לקידום משותף של הליכים שונים במהלך השנה ותקצוב המשרד". ואכן, "הסיכומים התקציביים" הם מסמכי העבודה האמיתיים של הממשלה לשנה הקרובה. כל סיכום תקציבי, שנחתם בליל העברת התקציב, מכיל ומפרט את ההתחייבויות התקציביות של האוצר למשרד מסוים, את הפרויקטים והחקיקה שהמשרד יקדם בעזרת הכסף שיוקצה לו, ואת כלל ההתניות שהאוצר והמשרד הציבו זה לזה. 

המאפיין העיקרי והחשוב של הסיכומים הללו הוא שהם ענייניים, קצרים, בהירים, וכוללים את כל הפרטים החשובים. למעשה, בעבודה השוטפת של משרדי הממשלה, פקידי המשרדים מעיינים בעיקר ב"סיכום התקציבי" ולא בחוק התקציב הגדול והמסועף.

אולם למרות החשיבות הרבה של המסמכים הללו להבנת התקציב במלואו, משרד האוצר מסרב בעקביות - בתקציב המדינה הנוכחי, כמו בתקציבי מדינה קודמים - להציג את הסיכומים התקציביים. במקום להציג לציבור ולחברי הכנסת את המסמכים הענייניים, הוא מציג אינספור מסמכים רבים ונפרדים. 

אביגדור ליברמן מליאה מליאת הכנסת כנסת הצעת חוק תקציב , צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת אביגדור ליברמן מליאה מליאת הכנסת כנסת הצעת חוק תקציב | צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת אביגדור ליברמן מליאה מליאת הכנסת כנסת הצעת חוק תקציב , צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

לקראת אישור התקציב הנוכחי, למשל, הוגש חוק הסדרים בהיקף של יותר מ־500 עמודים, חוברת עיקרי תקציב בהיקף של כ־300 עמודים, ו־27 חוברות של הצעת תקציב לכל משרד ממשלתי. לחבר כנסת או לאזרח המבקש להבין את עיקרי התקציב אין באמת יכולת לעבד את המסמכים האלה ולחלץ מתוכם באופן בהיר ובזמן סביר נתונים מדויקים.

קחו למשל את הצעת תקציב משרד התחבורה: 46 עמודים שרובם טבלאות בלתי ניתנות להבנה ללא הדרכה. הסיכום התקציבי, לעומת זאת, מונה 24 עמודים בלבד. חלק מהם הגיעו ליד "כלכליסט", ובהם ניתן למצוא ללא קושי, במילים פשוטות ומפורשות, את מספר התקנים והשעות הנוספות שנוספו למשרד, או את העובדה שהוסכם להכניס נציג אגף תקציבים לרשות שדות תעופה.

או לדוגמה, השוו בין האופן שבו מוצג פרויקט "קידום נהגים". בהצעת התקציב הוא מוזכר, בדרך אגב, בתוך פסקה כללית המזכירה רק את היקף התקציב. בסיכום התקציבי מפורט מספר הנהגים, ומוצגים אתגרים נוספים בתחום "פיתוח הנהגים" והתחייבויות להתמודדות עמם (כפי שאפשר לראות בטבלה בעמוד זה).

"כלכליסט", יחד עם התנועה לחופש המידע, הגיש בקשה לקבלת הסיכומים התקציביים. תשובת משרד האוצר טרם התקבלה, שכן עדיין לא חלפו 30 יום מהגשת הבקשה. 

ל"כלכליסט" נודע כי בקשה דומה הוגשה על ידי ח"כ משה ארבל מש"ס, והיא נדחתה בנימוק שמורכבות המידע דורשת 30 יום נוספים. ארבל, יש לציין, מכיר את חשיבות הסיכומים התקציביים מהתקופה שבה ש"ס היתה חברה בקואליציה והוא היה ראש המטה של שר הפנים. וגם אז הממשלה לא חשפה את הסיכומים התקציביים.

מצעד התירוצים

דווקא תירוצי האוצר לאי־פרסום הסיכומים ממחישים היטב את חיוניות פרסומם, ומדגימים את הלך הרוח הממשלתי־אוצרי, שלפיו פיקוח פרלמנטרי ואזרחי הוא מטרד שיש לעקוף. הנה כמה מהתירוצים:

"הבקשה מורכבת". הממונה על חופש המידע באוצר טוען שהבקשה לקבל את הסיכומים התקציביים היא מורכבת. אלא שהסיכומים הללו קיימים וחתומים. מדובר בכ־30 מסמכי PDF שבלחיצה על כפתור ה־send במייל יישלחו בן רגע.

"ההליכים לא הושלמו או לא קודמו". גם אם מדובר בצעדים גולמיים, הרי שמדובר בסיכום חתום בין שר למשרד האוצר, והוא מהווה חלק אינטגרלי מהבנת התקציב וההסכמות שנלוות אליו.

"פרסום נוכחי עשוי להטעות את הציבור". הטענה הזו, עיבוד עלוב של קודמתה, היא המקוממת ביותר. היא משלבת פטרנליזם זול ("הציבור מטומטם") עם התעלמות מהעובדה שדווקא אי־פרסום הסיכומים התקציביים הוא שגורם להטעיית הציבור.

"מה שרלבנטי נמצא כבר בפרסומים אחרים". האוצר בתגובתו הרשמית ל"כלכליסט" טען ש"כלל הנושאים מתוך הסיכומים המבשילים לביצוע באים לידי ביטוי בהצעת תקציב המדינה, בהליכי חקיקה, בהחלטות ממשלה או במסמכים פומביים אחרים". שוב ניסוח מתחכם, שמתעלם מכך שפרטים רבים אינם מצויים במסמכים פומביים אחרים.

אין מנוס מהמסקנה המצערת שהאוצר והממשלה מעדיפים בעקשנות למנוע מחברי הכנסת גישה למסמכים שעשויים לטייב את הפיקוח הפרלמנטרי ולהגביר את המעורבות האזרחית. זה אולי נוח יותר פוליטית, אבל רחוק מלבשר על שינוי בגישה שהביאה ממשלת השינוי. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות