"בלי חינוך להיגיון מתמטי ישראל לא תתקדם"

פרופ' זביגנייב מרצ'ניאק. אתה הובלת את המהפך החינוך המתמטי בפולין. מבחן פיזה (PISA) נהפך בשנים האחרון לאמצעי מרכזי לבדוק את רמת החינוך במדינות המפותחות. מה ישתנה במבחן של 2022 בתחום המתמטיקה?

"ייכנס שינוי חשוב: מסגרת חדשה של בדיקת שימוש בהיגיון מתמטי. 25% מהשאלות במתמטיקה ייבדקו זאת. בעבר הבדיקה של היגיון מתמטי לא הוכרזה במפורש ורק כ־10 מבין 80 שאלות בדקו זאת. עכשיו לפחות 20 שאלות יעסקו בכך, וינתן ציון משנה שיאמר כמה טובים התלמידים בשימוש בהיגיון מתמטי".

למה זה חשוב כל כך?

"בגלל הצרכים של העולם הנוכחי. יש הרבה יותר מצבים לא צפויים שלא התמודדנו איתם בעבר: צריך להשתמש בכלים שקיבלנו בבית הספר בדרך לא סטנדרטית, וחייבים למדוד את היכולת לעשות זאת. היום אם אתה אבוד לגמרי כשאתה נתקל במשהו לא צפוי - ההשכלה שלך שווה פחות, כי את החשיבה התהליכית מבצעות מכונות. צריך להכין את התלמידים להתמודד עם מצבים שהם מעולם לא הוכשרו לקראתם, ומתמטיקה היא הדרך הזולה ביותר לעשות זאת, כאן לא צריך ציוד. רק מוח".

פרופ' זביגנייב מרצ'ניאק

פרופ' זביגנייב מרצ'ניאק (69), גר בוורשה, נשוי + 2; ראש המל"ג הפולני, יו"ר יועץ לצוות המומחים של פרק המתמטיקה במבחני פיזה; שימש כשר המדע וההשכלה הגבוהה בפולין וסגן שרת החינוך והוביל את הרפורמה בלימודי מתמטיקה; בעל תואר פרופ' למתמטיקה מאוניברסיטת ורשה, שבה הוא גם מלמד

איך זה ישפיע על התוצאות שישיגו המדינות?

"ההבדל המרכזי יהיה לדעתי לא בין מדינות שרוב התלמידיהן יידעו להשתמש היטב בהיגיון מתמטי לבין אלה שלא, אלא בין תלמידי מדינות שבהן יראו שאלה לא צפויה וידלגו עליה לבין תלמידים שינסו לפתור אותה. לכן מדינה תקבל ניקוד גם אם התלמידים לפתור והרוב לא יצליח".

מרצ'ניאק, פרופ' למתמטיקה ונשיא המועצה למדע ולהשכלה גבוהה של פולין ובעבר שר המדע וההשכלה הגבוהה וסגן שרת החינוך של פולין בשנים 2007־2009. הוביל את הרפורמה בתוכנית הלימודים במתמטיקה ששמה דגש על הבנה ויישום של חשיבה מתמטית ולא על שינון נוסחאות. התוצאה היא שפולין זינקה החל מ־2012 לצמרת העולמית בבחינות פיזה במתמטיקה. שיעור התלמידים החלשים ירד מ־22% ב־2003 ל־15% ב־2018 ושיעור המצטיינים עלה מ־10% ל־16%. מרצ'ניאק הוא גם החבר הוותיק ביותר בצוות המומחים של פרק המתמטיקה במבחן. קרן טראמפ לקידום לימודי המתמטיקה והמדעים בישראל נעזרת בו כדי לקדם מהפכה דומה בלימודי המתמטיקה גם בישראל. 

מבחן פיזה: מבחן לבני 15 שמארגן ה־OECD, אבל משתתפות בו מדינות רבות מחוץ לארגון, נהפך ב־20 השנים האחרונות לתו התקן העולמי להצלחה של מערכות חינוך. זאת בין היתר משום שהוא מכוון לבדיקת כישורים לשוק העבודה העתידי. במבחן האחרון דורגה פולין במקום ה־10 מבין 78 מדינות ואילו ישראל במקום ה־41

אפשר לצפות שמדינות כמו ישראל, שהתלמידים שלהן חלשים ביישום ושימוש בידע מתמטי, יפלו עכשיו בדירוג פיזה?

"בדירוג הכללי לא, אין חשש כזה. אבל לא אתפלא אם המדינות במזרח הרחוק, שכעת יש להן תוצאות טובות בפיזה במתמטיקה, יפלו בדירוג, כי הן מתמקדות באימון של התלמידים ופחות בשימוש בהיגיון מתמטי. זה יעשה קצת צדק עם מדינות אחרות. אבל הטבלה לא תשתנה בהרבה".

המבחן במתכונתו החדשה יתקיים ב־2022. לנו בתור מדינה שהחינוך שלה מבוסס על שינון, יש מעט מאוד זמן להשתפר.

"רק ברגע שהחינוך שלכם יתמקד בהיגיון מתמטי תתקדמו, כמו פולין שהיתה מתחת לממוצע ב־2003. אנחנו קפצנו בפיזה 2012 ומאז נשארנו למעלה".

מה נסיק מהמבחן הקרוב על השפעות הקורונה?

"צריך להשוות את התוצאות של המדינות מול מספר הימים שהילדים לא הלכו לבית הספר, כי יכול להיות שהסגרים השפיעו אבל אף אחד לא יודע איך. זה מצב מאוד מענין ולגמרי בלתי צפוי. ברור שצריך להשוות גם עם רמת הטכנולוגיה של החינוך באותה מדינה. אולי זה יבהיר משהו".

על ישראל כמוקד חדשנות: "אם אתם מרוצים מהמצב הנוכחי: בהצלחה. בעידן הזה פייק ניוז ושקרים הופכים לכלי פוליטי. צריך חינוך לחשיבה ביקורתית, והיגיון מתמטי הוא כלי שיכול לסייע בזה"

מה עמדתך על למידה מרחוק?

"ברמה הטכנולוגית הנוכחית למידה מרחוק היא הרבה פחות טובה מלמידה בכיתה. יש גם היבטים פסיכולוגיים שהמחשבים לא יכולים לפצות עליהם. כשילד יושב בכיתה ולא מבין משהו ורואה שגם השאר לא מבינים, קל לו לקבל זאת, יותר מאשר כשהוא יושב לבד בבית מול מסך וחושב שהוא מטומטם, ומוותר. גם למורים קשה לראות את שפת הגוף במחשב".

"להשוות תוצאות למשך הסגר"

בראיון לכלכליסט אמר מנהל מחלקת החינוך של ה־OECD אנדריאס שלייכר כי לדעתו אסור לסגור את מערכת החינוך כמעט בשום מצב.

"אני מסכים בגלל הנזקים הפסיכולוגיים. הפגיעה היא לא רק בלימודים אלא גם ביחסים האישיים וברגשות חיוביים שמסייעים ללמידה".

אז הציונים בפיזה הקרוב יצנחו בגלל הסגרים?

"יהיו גורמים אחרים, שיפצו על זה, מוטיבציה למשל. לילדים מדרום קוריאה יש מוטיבציה גדולה במיוחד, כי מחנכים אותם שהם שצריכים להתחרות על עתיד טוב. הקשיים של הקורונה יפעלו נגד מדינות שבהן המוטיבציה לא חזקה והמטרה היא לעבור את בית הספר ולקבל תעודה".

איך יכול להיות שפולין עולה בפיזה בזמן שישראל מידרדרת?

"ב־2003 הבחנו שלמערכת החינוך שלנו יש בעיה גדולה בשימוש בהיגיון מתמטי ולכן התוצאות שלנו מתחת לממוצע ה־OECD. בדקנו שאלה אחרי שאלה. ראינו שבכל פעם ששאלה לא תורגלה היטב או לא היתה רגילה, התלמידים היו אבודים. זה אמר שבתי הספר שלנו לימדו הליכים מתמטיים והתלמידים לא היו מסוגלים להתמודד עם מעבר למה שרגיל". 

על ההכרח בלמידה דרך מבחן: "אם יהיה לכם מבחן כזה זה יעודד מורים ללמד בדרך שמפתחת חשיבה מתמטית. ואם המורים יתנגדו, משרד החינוך יצטרך להפעיל יותר לחץ"

איך חל השינוי?

"ב־2008, שנה אחרי שהצטרפתי לממשלה, החלטנו לשנות את תוכנית הלימודים ולשים דגש על היגיון מתמטי. הכלי שחולל את השינוי היה המבחן בסוף חטיבת הביניים. החלטנו שתלמיד שלא משתמש בהיגיון והבנה לא עובר את המבחן. הרפורמה נמשכה שלוש שנים. הצגנו למורים את השאלות החדשות, ולהם לא היתה דרך לחמוק מהן, הם היו חייבים להקנות לתלמידים היגיון מתמטי. כעבור שלוש שנים ביצענו בחינות בסגנון החדש. רק 10% מהם שונו, 90% נשארו בעיות רגילות. כי ידענו שאחרת יהיה אסון אבל ה־10% הללו הספיקו כדי לעלות בפיזה". 

אז עוד מבחן, זה הפתרון?

"אני חושב שזו הדרך הנכונה ושאם יהיה לכם מבחן כזה, זה יעודד מורים ללמד בדרך שמפתחת חשיבה. לא כולם יתלהבו מזה אבל גם זה בסדר, בפולין מורים רבים התנגדו לרפורמה. אבל אם תהיה התנגדות משרד החינוך יצטרך להפעיל יותר לחץ. המבחן נועד כדי לדעת לאיזה תיכון התלמיד מתאים. והשתמשנו בו ככלי לשנות את אופן ההוראה במתמטיקה — כי המורים רצו שהתלמידים יצליחו, ואמרנו להם שלא יצליחו אם הם יפתרו רק בעיות מתמטיות רגילות".

"מורים לא רוצים שיבדקו אותם"

אחד המומחים אצלכם טען שאם הפולנים כל כך טובים במבחני פיזה, כנראה משהו לא טוב במבחנים.

"מבחני פיזה עונים על השאלה כמה טוב בן 15 יפתור בעיות מתמטיות בסיסיות בחיים האמיתיים. זו נקודת מבט צרה. אני רחוק מלהסכים שתוצאה טובה בפיזה אומרת שאלה תלמידים ברמה מתמטית גבוהה. אבל ברור שאם התוצאות עלובות, זה אומר שהם ברמה מתמטית נמוכה".

בישראל מבחנים נחשבים לכלי מיושן ומזיק.

"לא ראינו דרך אפקטיבית אחרת לגרום להקנות לתלמידים היגיון וחשיבה מתמטיים. יש מורים שמבקרים את שיטת המבחן כי הם רואים בו  כלי שבודק את העבודה שלהם והם לא רוצים שיעריכו אותם, זו הסיבה המרכזית. דבר שני שמורים אומרים הוא שתוכנית הלימודים עמוסה מדי ואינה תואמת לשנת הלימודים. ככה בכל פעם שתרצה לבדוק את תוצאות ההוראה הם יתלוננו שזה מפריע ללימוד.  מהתלונות שלהם אין דרך להיפטר. צריך פשוט לעשות את מה שטוב ביותר לתלמידים". 

על הלימודים בזמן הקורונה: "צריך להשוות התוצאות של המדינות בפיזה 2022 עם מספר הימים שהילדים לא הלכו לבית הספר, ייתכן שהסגרים השפיעו אבל איש עוד לא יודע איך"

ביקרת בישראל. מה חשבת על מבחני הבגרות למתמטיקה פה?

"ראיתי מבחן בגרות אחד כך שאני לא יכול לעשות הכללות. הוא היה מיושן במובן שאני הייתי צריך לפתור כאלה בשנות ה־70. נראה לי שהבעיות במבחן היו יותר בעיות של מהנדסים מאשר של מתמטיקה".

אז אולי מבחנים הם בכל זאת הבעיה ולא הפתרון?

"לדעתי זה נכון רק כשהמבחן טיפשי, והוא כזה רק כשאתה מתבקש לפתור בעיות של פורמליסטיקה. אנחנו הורדנו את זה למינימום".

אם היית מדבר עם שרת החינוך הישראלית, מה היית אומר לה?

"השאיפה של כל שר צריכה להיות שהילדים במדינה שלו יהיו טובים בהשוואה לילדים אחרים. מה שנדרש היום מכיתות למתמטיקה לגמרי שונה ממה שנדרש כשהיא היתה צעירה. יש שינוי בעולם והוא משפיע על מה שצריך ללמד. המסר של פולין הוא שזה אפשרי עם כל ילד. ראינו שגם התלמידים החלשים יכולים להשתפר. צריך לגרום להם לחשוב ושיהיה להם מעניין ולהציע להם אפשרות להצלחה".

למרות הכישלון שלנו בפיזה, אנחנו ה"סטארט־אפ ניישן". אז מה הבעיה?

"אם אתם מרוצים מהמצב הנוכחי: בהצלחה. צריך לזכור שבדמוקרטיה מתקבלות החלטות בכוח הרוב ולא בכוח פרופסורים. צריך חינוך טוב כי בעידן הזה שקר הופך להרגל, פייק ניוז הופך למציאות ובפוליטיקה שקרים הופכים לכלי — צריך חינוך לחשיבה ביקורתית, והיגיון מתמטי הוא כלי לחשיבה ביקורתית".

הכותב השתתף במשלחת להכרת מהפכת החינוך במתמטיקה בפולין, שארגנה קרן טראמפ לעידוד לימודי המתמטיקה והמדעים