התשובה הישראלית למשבר האקלים היא לא הפחתת זיהום

השיח הציבורי בישראל בנוגע למשבר האקלים והתחממות כדור הארץ, בדגש על השיח המשפטי סביבתי פספס עד כה את העיקר. שיח זה היה טרוד וממוקד אך ורק בהפחתות פליטות פחמן. למעשה זהו הנושא היחיד המטופל בתזכיר חוק האקלים שפרסם המשרד להגנת הסביבה אשר מטרתו לקדם פני הרעה בכול הקשור להתחממות כדור הארץ. מקובל לחלק פעילויות הנוגעות להתמודדות עם התחממות כדור הארץ לשני נושאים עיקריים - צעדים הנועדים לצמצם פליטות גזי חממה מוגדרים כפעילות מיטיגציה וצעדים הבונים חוסן והסתגלות לשינויי האקלים המתרגשים לבוא מוגדרים כפעילות אדפטציה. שני תחומי פעילות שונים לגמרי. בא מבקר המדינה ובדו"ח יסודי האיר באור יקרות במיוחד את העדר הפעילות בתחומי האדפטציה.

חלקה של ישראל בסך הזיהום העולמי ופליטות הפחמימנים הוא אחד חלקי חמש מאות בלבד. מדובר בשיעור כמעט אפסי, גם אם נקבל את הערכת המבקר כי מדובר בפליטות של מדינה "בסדר גודל של מדינה בינונית". גם אם מדינת ישראל אכן תצליח להפחית מפליטותיה באופן משמעותי על פי היעדים שנקבעו ואולי אף יותר, זהו עניין של פרומילי האחוז מסך הפליטות העולמי. חשוב ואף קריטי כמובן להפחית ככל הניתן גם מפליטות אלו, ולדבר חשיבות לבריאותנו בכלל ולאיכות האוויר שאנו נושמים בפרט. 

גן משחקים סמוך למפרץ חיפה | צילום: אלעד גרשגורן

עמידה בחזית אחידה עם המדינות המפותחות והתאמת מנגנוני מס הפחמן בהתאם חשובה מאד. אך מי שמתעקש להתמקד במיטיגציה, אינו רציונלי והוא כלל לא מבין את הזירה. מדינת ישראל זקוקה לחליפה לפי מידותיה, חליפה שתותאם אישית לתנאי האקלים ולזירה הגאופוליטית שסביבה. הסכמי פריז אגב, קבעו גם הם כי לצד קביעת יעדים גלובליים ולאומים להפחתת פליטות על כל המדינות להיערך ולהכין תכניות לאדפטציה, כולל סיוע למדינות מתפתחות בתחום זה.

דוגמה לצורך בחליפה מותאמת אישית למדינת ישראל היא באחת ההתמודדויות הקריטיות והאטרקטיביות ביותר עבורה כמדינה מפותחת ועבור מדינות רבות אחרות, מפותחות ואף מתפתחות - נושא המים. לתרומת ישראל וחדשנות שפיתחה, למשל, פוטנציאל ומשקל משמעותי לאין ערוך מעבר לגודלה. הצעת חוק האקלים עצמה חייבת לכלול אם כן אדפטציה נרחבת ויעדים בתחומים הבאים: התמודדות עם מצוקת מים ובצורות, שריפות, שיטפונות ומדבור. 

פעילות האדפטציה תועיל בראש ובראשונה לתפקוד מיטבי שלה עצמה  מול המשבר, אך תתרום גם תרומה מהותית למדינות אחרות נוכח חדשנות ואופני ניהול בהן מדינות אחרות ישתמשו. הדבר אף קריטי נוכח סיטואציות גאופוליטיות עימם ישראל מתמודדת ועוד תתמודד ביתר שאת דוגמת פליטי אקלים והאפשרות לתגבר במים את שכנותיה ואת הרשות הפלסטינאית. אתגרי האקלים הם גם הזדמנות ניהולית ומנהיגותית תוך מיקוד טיפול במצב משברי אזרחי אשר יש בו כדי לאחד את כלל מגזרי החברה להירתמות למשימה משותפת.

המשך במרוץ הבלעדי הממוקד רק במיטיגציה והסתפקות בהגדלת יעדי שיעור האנרגיה החלופית, במיוחד במדינה כה צפופה וקטנה כמדינת ישראל - מפספס לחלוטין את התמונה הגדולה. 

עו"ד גידי פרישטיק הוא שותף ועומד בראש מחלקת איכות הסביבה במשרד עוה"ד מיתר. יו"ר (משותף) של ועדת איכות הסביבה בלשכת עורכי הדין