אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הסכם הושג בוועידת האקלים; נשיא הוועידה התנצל שאינו שאפתני AFP

הסכם הושג בוועידת האקלים; נשיא הוועידה התנצל שאינו שאפתני

197 מדינות אישרו את הסכם האקלים החדש, בתום 14 ימים של דיונים. במהלך הישיבה התנצל נשיא הוועידה: "אני מצטער על הדרך שההליך הזה התנהל". נציגת שווייץ אמרה: "אנחנו לא צריכים להפחית את הסובסידיות לדלקי מאובנים, אלא להפסיק אותן לחלוטין בשלבים"

13.11.2021, 22:22 | ynet

מי שציפה שמדינות העולם יעשו הכול כדי למנוע התחממות של 1.5 מעלות - התאכזב מאוד מההחלטה שהתקבלה בסקוטלנד. אחרי 14 ימים של דיונים, מגיעה הערב (שבת) ועידת האקלים בגלזגו לסיומה. באירוע הסיום, הוצג ההסכם החדש. נציגים של כמה מדינות, בהן האיחוד האירופי ושווייץ, הביעו את אכזבתם בשל העובדה שברגע האחרון הוכנס שינוי בנוגע להפחתת השימוש בפחם. השינויים הוכנסו לאחר התנגדות של סין, הודו ומדינות נוספות, כמו איראן, להפסקת שימוש בפחם.

נציגת שווייץ אמרה: "אנחנו לא צריכים להפחית את הסובסידיות לדלקי מאובנים, אלא להפסיק אותן לחלוטין בשלבים". לאחר שההצעה אושרה אמר נשיא הוועידה כי הוא מתנצל שלא הושגה החלטה שאפתנית יותר. 

קראו עוד בכלכליסט:

נשיא הוועידה, אלוק שארמה הבריטי, שפעל בימים האחרונים על מנת להשיג הסכם שאפתני יותר, למרות הקשיים בדרך: "אם אוכל רק לומר לכל המשלחות - אני מצטער על הדרך שההליך הזה התנהל, אני מתנצל עמוקות". במהלך דבריו קולו נשבר ונראה כי הוא עומד להזיל דמעה. שארמה זכה לתשואות מכמה מהנוכחים.

ראש מחלקת האקלים באיחוד האירופי, פרנס טימרמנס, AFP ראש מחלקת האקלים באיחוד האירופי, פרנס טימרמנס | AFP ראש מחלקת האקלים באיחוד האירופי, פרנס טימרמנס, AFP


הפגנה של "הבריגדה האדומה" בוועידת האקלים בגלזגו, צילום: בלומברג הפגנה של "הבריגדה האדומה" בוועידת האקלים בגלזגו | צילום: בלומברג הפגנה של "הבריגדה האדומה" בוועידת האקלים בגלזגו, צילום: בלומברג

בנוסף המדינות אישרו הסכם שמאמץ חוקים שיפקחו על השווקים הגלובליים לטובת קיזוז פליטות פחמן. בכל פעם שהתקבלה החלטה פה אחד, נציגי רוב מדינות העולם הגיבו בתשואות. כשעברה ההחלטה הראשונה, שבה הוכנסו שינויים, התשואות היו פחות רמות. 

בדיון האחרון, השתתף השליח האמריקני לענייני אקלים ג'ון קרי. הוועידה אמורה להסתיים אתמול, אך בשל היעדר הסכמה - היא הוארכה ביום נוסף. מעט לפני שנפתחה הישיבה האחרונה של הוועידה, עמדו קרי ושי ז'נהואה, הנציג של סין לוועידת האקלים בצד, ובסיוע מתורגמנית דיברו ביניהם במשך דקות ארוכות. בסוכנות הידיעות רויטרס דווח כי השניים החזיקו בידיהם ועברו על הסעיפים שבו.

ראש מחלקת האקלים באיחוד האירופי, פרנס טימרמנס מהולנד, קרא למנהיגי המדינות להציב יעדים כדי להציל את כדור הארץ. "הילדים שלנו והנכדים שלנו לא יסלחו לנו - אם לא נעשה זאת", הוא אמר וזכה לתשואות מהנוכחים בעולם. "האם אנחנו עומדים למעוד במרתון הזה, כמה מטרים לפני קו הסיום?", הוא אמר. טימרמנס הגביר את קולו ואמר: "אנחנו הולכים להרוג את הרגע הזה?"

סווה פניו, נציג טובאלו, מדינת איים באוקיינוס השקט הסובלת משינויי האקלים, הציג את תמונת בני משפחתו בזמן נאומו ואמר: "תנו להם מתנה לחג המולד. ועידת גלזגו מסתיים היום, אבל העבודה הקשה מתחילה עכשיו". גם הוא זכה לתשואות.

נציג הודו השמיע בדיון הסיכום עמדה אחרת. "איך מישהו יכול לצפות ממדינות מתפתחות להבטיח הבטחות לגבי פחם ודלק מאובנים?", הוא אמר. כמו סין, הודו מסתמכת על פחם עבור חלק ניכר מכוח ייצור האנרגיה שלה. 

למנוע מלהגיע ל-1.5 מעלות

נכון לעכשיו העולם חם יותר ב-1.1 מעלות יחסית לעידן הטרום תעשייתי, והמטרה של הוועידה היא לפעול בכל האמצעים למנוע עלייה של 1.5 מעלות מעל עידן זה או לכל היותר 2 מעלות, זאת למרות שדו"ח חדש הצביע כי הגעה לעלייה של 1.5 מעלות היא בלתי נמנעת ב-20 השנים הקרובות.

בפתח הוועידה - בתחילת השבוע שעבר - הציגו מנהיגים מרחבי העולם, בהם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, קנצרלית גרמניה אנגלה מרקל, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט - ועוד עשרות את יעדי המדינות לצמצום פליטות גזי חממה.

ההישגים המשמעותיים מהוועידה היו בימים הראשונים שלה. יותר מ-100 מדינות התחייבו לעצור את כריתת היערות עד 2030 וגם עשרות מדינות, בהן ישראל, התחייבו לצמצם ב-30% את פליטות המתאן בתשע השנים הקרובות.

אז למה הדיונים נמשכו, למרות שהם היו אמורים להסתיים כבר אתמול? נציגים המקורבים למשא ומתן אמרו כי מדינות כמו סין וסעודיה ניסו לעמעם מעט את הנוסח מהטקסט אתמול. בטיוטה נכתב עוד כי מדינות העולם צריכות לתמוך ב"מעבר צודק", בעת הפסקת סובסידיות לדלק מאובנים - כלומר לסייע לעובדים ואזורים התלויים בתעשיות דלק המאובנים לעבור למגזרים ולעבודות נקיות יותר.

מחקר של תוכנית הפיתוח של האו"ם מראה שהעולם משקיע מדי שנה כ-423 מיליארד דולר על סובסידיות לצרכנים על דלקי מאובנים – דלק, גז ופחם. בתוכנית אמרו כי בסכום הזה ניתן לחסן את כל אוכלוסיית העולם נגד קורונה. שליש מהסכום הזה מספיק כדי לבער מהעולם מעוני קיצוני, בכל שנה מחדש.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות