המיסוי העקיף מגדיל פערים - האמנם?

הגרף הבולט ביותר בדו"ח הכנסות המדינה מראה כי העשירון העליון והעשירון התחתון משלמים כמעט אותו שיעור מס מהכנסותיהם, שיעור הנושק ל-50%. עובדה זו נובעת מכך שהעשירון התחתון מוציא חלק ניכר מהכנסתו על מיסוי עקיף. באוצר ציטטו מחקר שמראה כי המסים העקיפים מגדילים את אי השיויון ב-8%, וכלל מערכת המס (כולל המיסוי הישיר הפרוגרסיבי) מקטינה את אי השיוויון ב-6% בלבד (לעומת 14% ללא המיסוי העקיף).

כלכלנים בכירים אומרים כי יש לקחת את הנתונים בערבון מוגבל. "השאלה הראשונה שצריך לשאול היא, איך יכול להיות שהעשירון התחתון מוציא 25% מההכנסה שלו על מע"מ, בזמן שהמע"מ הוא מס קבוע של 14.5% מערך המוצר? התשובה היא, שאנשים בעשירון התחתון מוציאים יותר מהכנסתם. אדם בעשירון התחתון שיש לו הכנסות של 2000 שקל ומוציא 3500 שקל על צריכה, הוא אדם שמוציא 25% מההכנסה שלו (500 שקל) על מע"מ". כך אמר פרופ' עומר מואב מאוניברסיטת רייכמן לכלכליסט.

התופעה שמתאר מואב מצויה גם בצד השני של המשוואה, העשירון הרביעי ומעלה (מהכנסה של כ-6000 שקל בחודש) מוציאים פחות מ-14.5% מהכנסתם על תשלומי מע"מ. המשמעות היא שחלק מההכנסה מופנית לחיסכון, חיסכון שבו הם עשויים להשתמש ולהגדיל את צריכתם כשהכנסתם תרד והם יהיו בעשירון התחתון.

מתוך דו"ח הכנסות המדינה | משרד האוצר

כלכלני האוצר ציינו גם הם תופעה זו וכתבו "ההכנסה השוטפת של הפרט משתנה לאורך מחזור החיים, ההכנסה של צעירים וזקנים נמוכה יחסית. בנוסף, ההכנסה עשויה להשתנות משנה לשנה, ולכן מדד מדויק יותר לרמת החיים של הפרט הוא 'ההכנסה הפרמננטית' או ה'הוצאה'". ההכנסה הפרמננטית הוא מונח כלכלי המתאר את ההכנסה הממוצעת שיש לפרט על פני השנים. כשמסתכלים בסוף החודש איזה אחוז מההוצאות הופנה לתשלומי מע"מ, מגלים ששיעור ההוצאה קבוע למדי בכל העשירונים.

למרות שבאוצר הציגו את ההסתייגות, וטענו כי נכון יותר לחשב את ההוצאה על מע"מ בשיעור קבוע בכל העשירונים, הרי שלא נמנעו כלכלני האוצר מלהשתמש בחלוקת העשירונים המתבססת על הכנסה בנקודת זמן אחת. גם המחקר שהציגו באוצר שהמיסוי העקיף מגדיל את אי השיוויון מסתמך על ההכנסות השוטפות ולא על ההכנסה הפרמננטית.

בעיני פרופ' מואב, ההסתייגות הזו הופכת את כל הנתונים על כך שהמיסוי העקיף מגדיל פערים לבלתי אמינים, וחסרי משמעות כלכלית. זאת מכיוון כי עצם החלוקה לעשירונים על סמך הכנסה שנתית נקודתית היא בעייתית. "כשרואים מישהו בעשירון תחתון זו תערובת של סטודנטים, ילדים להורים עשירים, מעמד ביניים בתקופת אבטלה, ועניים".