"הבורסה מנצלת את מעמדה כמונופול לעשיית רווח מהיר"

איגוד קרנות הנאמנות מחריף את מאבקו נגד הבורסה לניירות ערך בתל אביב. ל"כלכליסט" נודע כי האיגוד פנה בתחילת השבוע לרשות התחרות כדי שתכריז על הבורסה כמונופול ועל מנהלי קרנות הנאמנות כלקוחות שבויים - ותפעיל אמצעי אכיפה נגד הבורסה.

על פי מכתב שנשלח מטעם האיגוד למיכל כהן, הממונה על התחרות, על האחרונה להתערב מאחר שרשות ניירות ערך בחרה שלא להתערב עד כה בתעריפון החדש של הנהלת הבורסה בהובלת איתי בן זאב.

מעמדה של הבורסה המקומית כמונופול נדון כבר ב־1994, לאחר פניית איגוד החברות הציבוריות. ואולם, הממונה על ההגבלים העסקיים החליט אז שלא להכריז עליה כמונופול, מאחר שבין היתר לא רצה להתערב בפעילות רשות ני"ע וכי לא ראה צורך בהגנה על הציבור מפני העוצמה שבידי הבורסה.

בשבוע שעבר אישרה הבורסה תעריפון חדש ויקר יותר עבור השימוש בעריכת מדדים - כשהנפגעים העיקריים ממנו הם בתי ההשקעות שמציעים קרנות עוקבות וקרנות סל למשקיעים. לכן, את ההתנגדות למהלך הוביל איגוד קרנות הנאמנות בראשות אלי בבלי. כפי שנחשף ב"כלכליסט", האיגוד פנה לרשות התחרות ולרשות ני"ע כדי לגייס אותן למאבק, אך זה לא נשא פרי.

עם הענקת אישור דירקטוריון הבורסה למהלך, פנה האיגוד בבקשת חופש מידע ודרש לקבל את פרוטוקול הדיון בדירקטוריון שבמסגרתו הוחלט ליישם את התיקון בתעריפון. באיגוד סבורים כי הבורסה עשויה להיות מחויבת לספק להם את המידע על סמך קביעת עבר של בית המשפט לעניינים מינהליים. באיגוד מסרו ל"כלכליסט" כי הם "תוהים אם לדירקטוריון יש יכולת השפעה על הנעשה בבורסה או שהוא רק חותמת גומי של הנהלה שמנצלת את מעמד הבורסה כמונופול לשם עשיית רווח מהיר על חשבון ציבור שבוי".

מנכ"ל הבורסה בת"א איתי בן זאב (מימין) ויו"ר איגוד קרנות הנאמנות אלי בבלי | צילום: אוראל כהן יובל חן

טענות האיגוד גרמו לכעס רב בקרב הנהלת הבורסה והביאו לתקיפה ישירה של הארגון. "מדובר בטענה מופרכת שמוכיחה שוב שהאיגוד פועל כלוביסט של קבוצת אינטרס צרה, באופן שפוגע בתחרות ובפיתוח שוק ההון המקומי. לראיה, האיגוד הוא הגוף היחיד שבחר להתנגד למהלך, וזאת אך ורק בשל החשש מהזזת דלי השמנת שממנו נהנים חבריו. נוסיף לזאת שבמקרים דומים - כאשר היה מדובר בעורכי מדדים אחרים, מקומיים וזרים - קולו, משום מה, לא נשמע", אמרו בבורסה.

העמלות החדשות שתגבה הבורסה עבור השימוש במדדי מניות יעלו לשיעור 0.05%, עבור מדדי אג"ח תיגבה עמלה בשיעור של 0.03%, עבור מדדי אג"ח ממשלתי - 0.02%, ועבור מדדי מק"מ - 0.01%. זאת, לעומת העמלה הקודמת בשיעור של 0.005% מהיקף הנכסים (אך לא פחות מ־1,237 שקל ולא יותר מ־9,278 שקל). על פי חישוב האיגוד, העמלות החדשות יגדילו את תשלומי חברות הקרנות לבורסה ב־30 מיליון שקל בשנה (כ־10% מהכנסותיה ב־2021).

הבורסה הסבירה כי העמלה בשיעור של 0.005%, שנקבעה לפני שני עשורים, נמוכה מהותית מהעמלות בחו"ל. הנהלת הבורסה הציגה נתונים שלפיהם מנהלי מדדים בעולם כמו MSCI, דאו ג'ונס או אינדקס הישראלית, גובים עמלה ממוצעת של 0.04%. כמו כן, הבורסה טוענת כי בורסות מקבילות, כמו נאסד"ק או הבורסה הגרמנית, גובות עמלת עריכת מדדים לצד דמי מכירה וקנייה.

ההחלטה על ייקור התעריפון מגיעה לאחר אחת משנות השיא בבורסה - שאליה הצטרפו בשנה שעברה 93 חברות שגייסו יותר מ־10 מיליארד שקל, אשר הגדילו את שווי שוק המניות ליותר מטריליון שקל. גל ההנפקות של חברות חדשות והמגמה החיובית בשוק המניות הקפיצו את רווחי הבורסה ב־2021. על רקע שוק המניות הגואה, הרווח הנקי של הבורסה עלה ל־45.5 מיליון שקל - זינוק של 23% לעומת 2020 וכמעט פי שלושה מהרווח הנקי ב־2019 (17.6 מיליון שקל).

הכנסות הבורסה ב־2021 עלו ב־6% ל־324 מיליון שקל, לעומת 304 מיליון שקל ב־2020. ההכנסות נבעו בעיקר מעמלות מסחר וסליקה, שהסתכמו בכ־132 מיליון שקל. ההכנסות מעמלת הפצת מידע הגיעו לכ־52 מיליון שקל, עמלת שירותי מסלקה הניבה הכנסות של כ־65 מיליון שקל, וההכנסות מעמלת דמי רישום ואגרות הסתכמו בכ־68 מיליון שקל.

השיפור בשורה התחתונה בדו"ח הרווח וההפסד של הבורסה היטיב עם המנכ"ל בן זאב, שעלות שכרו הסתכמה בשנה שעברה ב־4.66 מיליון שקל. עלות השכר הקבועה שלו הסתכמה ב־3.4 מיליון שקל, לצד מענק תלוי ביצועים בהיקף של 700 אלף שקל, ותשלום מבוסס מניות בהיקף של חצי מיליון שקל. מעבר למענק של בן זאב, לנוכח תוצאות הבורסה, הנהלתה אישרה מענקים בהיקף כולל של 3.5 מיליון שקל.