היערכות לקורונה הבאה: חלוקת המשק לענפים

כשפרץ גל האומיקרון, לקראת תחילת השנה, מיהר ראש הממשלה להזהיר מפני השפעות חמורות שלו, לא שלל חזרה לאמצעי ריחוק והגבלות על הפעילות והתחושה הייתה כי השאיפה לחיות לצד הקורונה מתרחקת מאוד. נראה כי הניסיון המר מגלי התחלואה הקודמים היה בבסיס גישה זהירה זו.

והנה, בחלוף 3 חודשים בלבד, מתברר כי שאיפה זו הפכה בכל זאת למציאות. כך עולה מסקר הערכת המגמות והעסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסם השבוע.

בטור זה אני טוען כי הסקר מצביע על יכולת התמודדות טובה של המשק כמקשה אחת עם הנגיף, אך גם מצביע על שונות בין ענפיו ויכול לשמש כלי לממשלה לצורך היערכות תקציבית ותעדופית לקראת משברים עתידיים.

לפני שאגע בכך, קצת אקטואליה לגבי הנושא הכלכלי החם ביותר היום: אם תהינו לפשר עליית המדרגה של האינפלציה, הציף לנו הסקר נתונים מהשטח. כ-53% מהעסקים שנשאלו דיווחו כי מחירי מוצריהם עלו וזאת בפיזור רחב של ענפים.

שופינג בישראל בקורונה | צילום: פטר קלנר

נראה כי עד כה הסקטור העסקי נהנה עד כה מכוח קנייה משופר של משקי הבית, שהקל עליו להתמודד עם התייקרות חומרי הגלם ותשומות הייצור ועם עליית השכר במשק.

עם זאת, הדעה הרווחת בקרב החברות היא כי השנה לא ישתנו המחירים ורק שליש מהחברות צופות המשך לעליות, רמז עבה לתרים אחר סימנים להתקררות האינפלציה בהמשך השנה.

אך לא רק יכולת התמחור של העסקים מתמודדת היטב עם הנגיף. מסתבר כי 63% מהעסקים העידו על פגיעה מועטה, אם בכלל, במספר ההזמנות, או הלקוחות, רק 33% טענו לפגיעה רבה/רבה מאוד ממגבלת בידודי העובדים ו-78%! אמרו כי סבלו מעט מאוד, אם בכלל, ממחסור בחומרי גלם. נקודה אחרונה זו ראויה לציון שכן חלק מהזמן חפף למלחמת רוסיה – אוקראינה, שתרמה להתייקרות חדה של סחורות חקלאיות ותעשייתיות רבות.

לדעתי, החשיבות הגדולה של הסקר, מעבר לרושם הכללי החיובי שלו, הינה היכולת לדרג את ענפי המשק לפי רגישותם למשבר. הדבר יכול לסייע למקבלי ההחלטות להיערך מבחינת הקצאות משאבים ותקציבים לקראת משברים דומים, שלדעת מומחים בוא יבואו.

כך, לפי נתוני הסקר, ענף המידע והתקשורת כמעט לא הרגיש את הנגיף, ורק אחוזים בודדים סבלו מבידודי עובדים או מירידה במספר ההזמנות/לקוחות. כפי שהסבירו עורכי הסקר, היכולת לעבוד מרחוק תרמה לכך רבות והדבר יביא, לדעתי, לכך שגם בתקופות של שגרה תאמצנה חברות הענף שיטה זו (או לפחות את המודל ההיברידי, המשלב עבודה מרחוק ועבודה on-site).

ממצא זה אולי לא הפתיע, אך מסתבר כי למעט מחסור בחומרי גלם (שעשוי לנבוע, כאמור, גם מסיבות אחרות), גם חברות התעשייה היו בין אלו שנפגעו פחות מהצעדים שננקטו במישרין בגלל האומיקרון. לפי נתוני הסקר, הפגיעה הנמוכה יותר מבחינתן הייתה בסעיף ההזמנות/לקוחות ויכול להיות שהאופי המתמשך של חלק מצברי ההזמנות, בצד נאמנות הלקוחות, או תלותם בטכנולוגיות/שירותים פרטניים שהציעו החברות, יכולים להסביר ממצא זה. פרט לכך, יש השפעה חיובית לעתירות הטכנולוגיה העילית בקרב חברות התעשייה המקומיות.

חברות הבינוי לא הושפעו, כמעט, מהנגיף וזאת בכל המדדים, כולל בידודי עובדים.

אך היו כמובן ענפים שסבלו יותר. חברות המסחר נפגעו בעיקר מאובדן הזמנות/לקוחות, אך גם בידודי העובדים פגעו בהן.

לבסוף, בתי המלון ספגו את הפגיעה הקשה ביותר, בפרט מאובדן הזמנות/לקוחות ומחסור בתשומות, אך למזלם, אם ניתן לומר כך, גם יכולת ההתאוששות שלהם גבוהה יותר; בלמ"ס מגלים כי עם התפוגגות האומיקרון כבר ניכרת התאוששות של ממש בענף ויותר עסקים צופים כיום שיפור מאשר הרעה. אחרי הכל, החגים בפתח.

בשורה התחתונה, הסקר הראה שני דברים חשובים: האחד, הכלכלה הישראלית כמקשה אחת יכלה לנגיף, על אף התפשטותו המהירה והחששות הרבים שעורר.

השני, יש שונות ביכולות ההתמודדות של הענפים השונים. בעוד ענפי התעשייה, המידע והתקשורת (ובמידה פחותה גם הבינוי) יכלו להתמודד עם ההשלכות בכוחות עצמם, ענפים כמו שירותים, מסחר ומלונאות, עם רגישות גבוהה יותר למגע קרוב ובלתי אמצעי של העוסקים בהם, נפגעו יותר מאחרים.

הממשלה תצטרך להיערך ולהתמקד בענפים הללו אם וככל שיסתמנו משברים דומים בעתיד.