מימין: מנכ”לית משרד המדע הילה חדד־חמלניק, מנהל המוצר ניר רון, מנהל האגף במשרד התחבורה עידו רוזנבלום | צילום: בן גוטמן אבגר אידן לפ"מ
בלעדי
הסטארט־אפ הקליל שהזניק את התשתיות הכבדות
עם ראש של הייטק ובלי המשקולות של רגולטור, חבורת פקידי מדינה צעירים ונמרצים הקימה מערכת חדשה לתיאום תשתיות לאומיות. נשמע משעמם, אבל היא שינתה מקצה לקצה את העבודה של חברות תשתיות ויזמים בישראל, קיצרה הליכי תכנון וחסכה מאות מיליונים
להיות קבלן או יזם תשתית בישראל אינו דבר קל, ואחת הסיבות המרכזיות לכך היא הבירוקרטיה המתסכלת שטמונה בהליך שנקרא "תיאום תשתיות". את ההליך הזה חייבים לבצע בהקמה של כל פרויקט, בין אם הוא של יזם פרטי או של חברה ממשלתית, והוא כולל קבלת אישורים מכל חברות התשתית שיש להן אינטרס במרחב שבו יוקם הפרויקט.
קראו עוד בכלכליסט:
לדוגמה, מי שמבקש לבנות מפעל במקום שבו עובר עובר צינור מים או תשתית תת־קרקעית של חברת חשמל או כבלי תקשורת, נדרש להשיג אישור נפרד מכל אחד מהגופים הרלבנטיים - וכמעט מיותר לציין עד כמה השגת אישור כזה בישראל היא מורכבת ולא יעילה.
עד לא מזמן תיאום התשתיות היה נגרר על פני חודשים ארוכים וגרם הפסדים כספיים ליזמים. "הייתי מחכה חודש לתשובה ממישהו ואז הוא היה אומר לי שפניתי לאדם הלא נכון", סיפר ל"כלכליסט" עידן לוי, מנהל פרויקט מטעם חברת אפשטיין.
"זה אירוע הזיה", הגדיר עידו רוזנבלום, מנהל אגף תיאום תשתיות במשרד התחבורה, את הליך תיאום התשתיות שהיה נהוג בישראל עד לפני שנה וחצי. רוזנבלום מסביר כי לכל אחד מהגופים היה צורך לשלוח טופס אחר, "לאחד בפקס ולשני בדואר רשום", ואז לקוות שהוא יגיע ושתהיה אליו התייחסות. "הופתעתי בכלל שפרויקטים מגיעים לביצוע", הוא מסכם את הרושם הראשוני שהליך תיאום התשתיות הותיר עליו.
רוזנבלום, בוגר קורס צוערים לשירות המדינה, לא התכוון להיכנס לתחום של תיאום התשתיות. ב־2017 הוא החל לעבוד במשרד התחבורה. מי שמשכה אותו לתפקיד היתה הילה חדד־חמלניק, היום מנכ"לית משרד המדע והחדשנות ואז ראש מינהלת פרויקטים במשרד התחבורה. חדד־חמלניק רצתה שרוזנבלום יקים את אגף תיאום התשתיות במשרד. רוזנבלום לא התלהב מההצעה, אך לבסוף התרצה והוא עומד היום בראש האגף.
“שואבים ומנתחים ערימות של דאטה”
"אחד הדברים הראשונים שהבנו זה שכל התחום הזה מנוהל כמו בשנות ה־30", אומר רוזנבלום. בתחילה חשב יחד עם חדד־חמלניק לאמץ ולהרחיב את מערכת תיאום התשתיות של עיריית תל אביב, אך מהר מאוד הגיעו להחלטה שהם צריכים ליצור מערכת לאומית נפרדת. "הבנו זה שזה לא יכול להיות מהלך ממשלתי נטו, אלא כזה שצריך להיות של חברות התשתית עבור חברות התשתית ומשרד אחד לא יכול לנהל את הפרויקט הזה", אומר רוזנבלום.
כמו כן, באגף תיאום התשתיות החליטו לקדם את המהלך לא דרך חקיקה, מתוך תפיסה שמערכות שנוצרות בכפייה הן מערכות מנוונות שלא מסתכלות על הצד השני כלקוח. באמצע 2019 הוחלט שהפרויקט יוקם בתוך חברת נתיבי ישראל מכיוון שיזמים רבים צריכים לתאם תשתיות מולה, ושהפרויקט ילווה בשיתוף פעולה של אגף התקציבים באוצר, משרד התחבורה, רשות החברות ומשרד ראש הממשלה.
כמו כן, צוות הפרויקט החליט על נורמות עבודה שמוגדרות ”New Governance” ולרוב אינן נפוצות במגזר הציבורי, כמו שקיפות מוחלטת בין השחקנים או עבודה תגובתית ללא תוכנית או תקציב מוגדר. רוזנבלום טוען ששיטות העבודה הללו מתפשטות לאט לאט בתוך המגזר הציבורי ומשרדי הממשלה.
אך הצלע של המגזר הציבורי היא רק אחת של פרויקט תיאום התשתיות. הצלע השנייה נטועה עמוק במגזר הפרטי. ניר רון הוא מנהל המוצר של מערכת תיאום התשתיות, והוא מועסק כיועץ חיצוני בנתיבי ישראל. רון עבד עד לאחרונה בסטארט־אפים ובאקדמיה ובימים אלו הוא שוקד על דוקטורט בנושא תחבורה ציבורית.
"בהתחלה זה לא היה נראה לי מגניב" אמר רון ל"כלכליסט", אבל הוא החליט להצטרף לאחר שבנתיבי ישראל התחברו לגישה שלו והסכימו להקים בחברה מיני סטארט־אפ. רון והצוות שלו הביאו גישה הייטקיסטית ומעשית לפרויקט. "היינו צריכים לייצר תשתית טכנולוגית לתיאום ושיתוף פעולה. דבר נוסף שהתעקשתי עליו זה דאטה, דאטה, דאטה. איפה עובדים במדינה, מי עובד, מי מנהלי הפרויקט והמתכננים. אנחנו שואבים פה ערימות של דאטה ומנתחים ומעבדים אותו ומשתמשים בו כ־BI".
מערכת תיאום התשתיות הלאומית שהוקמה שינתה את צורת העבודה של חברות התשתיות והיזמים. כיום, כל מי שמעוניין לבצע תיאום תשתיות לטובת פרויקט חדש נכנס לאתר שנקרא "תיאום תשתיות". "זה מרקטפלייס, אמאזון של יזמים ומאשרים שיכולים לדבר ביניהם", מבהיר רון.
בתוך האתר, היזם מגיש בקשה לתיאום לכל החברות שנמצאות בתא השטח שעליו מתוכנן הפרויקט. הבקשות מגיעות לחברות שמולן מתאמים, ומשם המידע מועבר לאנשי הקשר ספציפיים בחברות לטובת טיפול פנימי. "אפשר לראות אצל מי בדיוק זה תקוע, אין יותר תפנה לחברת חשמל", מסביר רון. לאחר מכן הבקשות מאושרות, נדחות או חוזרות להשלמות מידע אצל היזם.
בבדיקת השפעת מערכת תיאום התשתיות התברר כי מספר המסמכים הנדרשים לכל הליך פחת מאוד וירד מ־120 בתחילת הדרך ל־50 מסמכים כעת
המערכת החלה את פעילותה ביוני 2020 ברכבת ישראל ובינואר 2021 היא התחילה לגייס משתמשים שמבקשים לבצע תיאום תשתיות. בשנת 2021 הצטרפו למערכת בין 150 ל־350 משתמשים מדי חודש ובסך הכל הצטרפו למערכת תיאום התשתיות כ־3,180 חברות תשתית, יזמים ורשויות מקומיות. "השוק חיבק אותנו. חברת חשמל, מקורות, רכבת, נתיבי ישראל, קצא"א אלה גופים ששינו את הקשב שלהם. תנובה במערכת, אינטל במערכת כי הם בונים מפעלים והיו צריכים לתאם תשתיות", אומר רון. "היום מי שמתקשר לתאם תשתיות מול חברה יגידו לו שיש מערכת ארצית, שיחפש אותה ברשת ושיהנה".
ירידה של 75% בזמן הטיפול
הנתונים מדברים בעד עצמם. במהלך 2021 הוגשו במערכת החדשה כבר 15,155 פניות לביצוע תיאום תשתיות מ־417 גופים יוזמים שונים. הנתון הדרמטי ביותר הוא קיצור זמני הטיפול: מזמן ממוצע של 86 ימים בינואר 2021 לזמן ממוצע של 22.5 ימים בדצמבר 2021, ירידה של 75% בזמן הטיפול. לפי משרד ראש הממשלה שעסק בבחינת האימפקט של המערכת, הירידה גדולה אף יותר משום שלא נבדקה הירידה בהשוואה לזמני התיאום קודם הקמתה של המערכת.
בחברות התחבורה הנתונים אף יותר משמעותיים, ובהן זמן הטיפול הממוצע ירד מ־162 ימים בינואר 2021 ל־41 ימים בדצמבר 2021. שיעור הפניות הסגורות תוך כ־30 יום עלה מ־57% בינואר 2021 ל־72% בדצמבר 2021. לפי רוזנבלום ורון, גם מספר המסמכים הנדרשים לבקשות תיאום פחת עם הזמן, ומספרם ירד מ־120 בתחילת הדרך ל־50 כעת.
משרד ראש הממשלה ביצע גם הערכה ראשונית בכדי לאמוד את החסכון המשקי מביצועי המערכת וזאת על בסיס חסכון בשעות תכנון פרויקטאליות. על פי הערכות שמרניות המערכת חסכה עד כה למעלה מ־1.5 מיליארד שקל. לצד חסכון בזמן ובכסף, ישנן תועלות עקיפות - כמו הכוונת עולם התשתיות לעבודה מבוססת נתונים ושיפור הממשקים בין הגופים. עד כה, הפרויקט עלה למשלם המסים בין 10 ל־12 מיליון שקל בשנה ומועסקים בו עובדים בישראל, באוקראינה ובהודו.
אחד הגופים שעזרו לפתח את המערכת, הוא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. גרא קאושנסקי, מ"מ מנכ"ל בוני הארץ ומנהל אגף התשתיות אמר ל"כלכליסט" כי "זה רגע היסטורי. לפני השקת המערכת היתה בעיה קשה של תיאום. היום עם המערכת חוסכים חצי מהזמן של הליכי תכנון. מדובר במאות מיליוני שקלים”.