בנייה באשקלון | צילום: בראל אפרים
משרד השיכון נערך לקליטת 150 אלף עולים מאוקראינה: ישוכנו בערי הפריפריה בצפון ובדרום
העולים ישוכנו בדירות פנויות בישובים קיימים, וגם בקרוואנים באתרים זמניים, בשטחים שמיועדים לפיתוח ובמחנות צה"ל שפונו. נציג איגוד המהנדסים: "התוכנית תבוא על חשבון קרקעות לדיור קבע, קרקעות ירוקות ושטחים פתוחים. אין שום בדיקה של עלות מול תועלת"
המועצה הארצית לתכנון ובנייה, בראשותו של שלומי הייזלר, יו"ר מטה התיכנון, אישרה תוכנית מתאר ארצית המיועדת לקליטת העולים מאוקראינה ומרוסיה (תמ"א 73). לפי הערכת משרד הבינוי והשיכון, בהתבסס על כך שבימים אלה מגיעים 400 עולים חדשים מדי יום, יש להיערך לדיור עבור 150 אלף איש לפחות.
קראו עוד בכלכליסט:
העולים ישוכנו בדירות פנויות בישובים קיימים, וגם בקרוואנים באתרים זמניים, בשטחים שמיועדים לפיתוח ובמחנות צה"ל שפונו. כמו כן, תיבחן אפשרות לאפשר בהוראת שעה פיצול דירות. בכל מקרה, תינתן עדיפות לשיכון העולים באזורי הפריפריה בצפון ובדרום הארץ. משך תוקף התוכנית יהיה ל-5 שנים, והיא תובא לאישור הממשלה בתחילת הקיץ.
ראש צוות התיכנון של התוכנית, האדר' ארי כהן הבהיר שלעיני המתכננים עומדים גם שיקולים חברתיים: "יש העדפה לישובים בהם יכולת לתת מענה, הן במערך שירותים והערכות קהילתית, והן במוסדות ציבור ופוטנציאל כלכלי ותשתיתי. נגישות למקומות עבודה סמוכים וכמובן קיומן של תשתיות. תינתן עדיפות לקרקעות זמינות שבבעלות המדינה, שטחי תעסוקה שבהם יש היתכנות נמוכה למימוש, מחנות צה"ל שפונו ומתפנים ומוסדות ציבור שהצורך במימושם סובל דיחוי". כהן הבהיר שבדומה לעליה של שנות ה-90, תינתן עדיפות לשיכון העולים בישובי הצפון והדרום.
אדר' ברוך יוסקוביץ', נציג איגוד המתכננים במועצה הארצית, התריע מפני חזרה על הטעויות של קליטת העליה בשנות ה-90: "אנחנו רצים מהר ומפזרים משאבים בלי שום הגיון. אם לא עושים בדיקה של מנגנוני שנות ה-90 אסור לגשת לדבר הזה. התוכנית תבוא על חשבון קרקעות לדיור קבע, או קרקעות ירוקות, שטחים פתוחים או שטחים חומים. אין שום בדיקה של עלות תועלת. אם היינו בודקים כמה עלו הקרוואנים בשנות ה-90 היינו מגלים שזה היה יותר יקר מהקמת דיור קבע. תבדקו כמה זמן לקח לפנות את אתר חצרות יסף, את גבעת המטוס וכמה משאבים השקיעו בזה, במקום להאיץ הקמתן של יח"ד בצורה סדירה ונכונה".
דר' מירב אהרון גוטמן, סוציולוגית מהפקולטה לתכנון ערים בטכניון, חיזקה את דבריו של יוסקוביץ': "כל הנושא של המבנים היבילים ושיכון העולים במחנות צבא צריך לרדת מסדר היום. יש בחריש והמון מקומות בארץ מלאי דירות. משבר המגורים בארץ הוא לא משבר של מלאי, אלא של מקום שאנשים רוצים לגור בו ושל מחיר. מנסיון של מחקרי הגירה אנחנו יודעים שאנשים מגיעים למקומות שבהם יש להם בני משפחה שיסייעו להם להיקלט. אני מציעה למפות את ריכוזי יוצאי אוקראינה.. מן הסתם, העולים החדשים ילכו לשם".
איילה גלדמן, ראש אגף תכנון סביבתי ובנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה הזהירה: "אנחנו מבינים שיש אתגר לא קטן עם קליטת העולים, אך אסור לייצר מצב שבו אנחנו מייצרים בעיות חדשות. כוונתי לסוגיות הקשורות למשבר האקלים, השמירה על השטחים הפתוחים, נחלים ואזורי השהייה. אסור חלילה לייצר מצב שבשל משבר אחד, אנחנו מייצרים משבר נוסף. חשוב שהפתרונות יתוכננו מתוך ראייה ארוכת טווח".