אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הקברניט

טילים על הגלים: מה הסיכוי של החות'ים להטביע ספינה ישראלית?

למחבלים יש אמצעים, כוונות ומוטיבציה עד השמיים - אך אוניות סוחר הן מטרות קשות מאוד אפילו עבור הטילים האיראניים שבידי האויב, והכטב"מים המתקדמים ביותר. מדוע הן כזה אתגר, ואיך יתמודדו איתו התימנים?

02.12.2023, 07:33 | ניצן סדן

שלום, כאן הקברניט; החות'ים מקיימים הבטחות - ארגון הטרור השיעי איים בתקיפת ספינות ישראליות שיחלפו סמוך לחופי תימן, ובחודש האחרון אכן חטף אוניית משא אחת ופתח באש על אחרת.

לטורי "הקברניט" הקודמים:

יתכן שהיו מתקפות נוספות שסוכלו מבלי לדעת מה פשרן; התימנים שיגרו מספר פעמים כטב"מים מתאבדים לעבר אילת, והכלים יצאו לים כדי להתחמק ממערכות נ"מ בשטח סעודיה. ספינות אמריקאיות יירטו את הכטב"מים הללו, ויכול להיות שהמטרה של חלקם לא היתה ישראל אלא אוניה בנתיב בים האדום.

מימין: מזל"ט סאמאד תימני משוגר, וטיל נ"מ אמריקאי יוצא לפגוש אותו, צילום: USN מימין: מזל"ט סאמאד תימני משוגר, וטיל נ"מ אמריקאי יוצא לפגוש אותו | צילום: USN מימין: מזל"ט סאמאד תימני משוגר, וטיל נ"מ אמריקאי יוצא לפגוש אותו, צילום: USN

המחבלים עדיין מתקשים להבדיל בין אוניה ישראלית ואחת שמפליגה בשירות מדינה אחרת וליעדים שאינם קשורים לארץ, אך בין בעליה נמצא ישראלי. ועדיין, מדובר באיום משמעותי; לא מן הנמנע שיצליחו לאתר אוניית סוחר כחול לבן - והיום נבין מה ביכולתם לעשות לה.

נכיר את אמצעי הלחימה והמגבלות שלהם, ונלמד למה לחסל ספינה ישראלית זה הרבה יותר קשה ממה שטבעי לחשוב, אפילו אם אינה משוריינת או חמושה.

מחבלים חות מחבלים חות'ים על סיפון הספינה גאלקסי לידר, שנחטפהב-19 בנובמבר | צילום: תיעוד חות'י מחבלים חות

קודם כל, בואו ננתח ביחד את התכונות של אוניית משא אזרחית בתור מטרה. הראשון והברור מכולם הוא שזו מטרה ניידת - כזו משייטת במהירות של סביב 40 קמ"ש. זה אומר שלא כל נשק יתאים לטפל בה. למשל, כמעט כל הכטב"מים של החות'ים, הנשק הכי יעיל שלהם למתקפה ארוכת טווח - פשוט אינם רלוונטיים.

הסיבה היא שכמעט כל הדגמים מגיעים למטרה באמצעות GPS אזרחי: מגדירים לכטב"מ היכן להתרסק, אילו נקודות ניווט לעבור בדרך כדי לחמוק מגילוי ואיומים ומשגרים אותו לדרכו. אבל כאן יש מיקום מטרה שכל הזמן זז, ולכן חובה להשתמש באמצעים אחרים.

גרסה של מל"ט הסאמאד בעלת מצלמה בחרטום, צילום: Oryx גרסה של מל"ט הסאמאד בעלת מצלמה בחרטום | צילום: Oryx גרסה של מל"ט הסאמאד בעלת מצלמה בחרטום, צילום: Oryx

למשל, כטב"מ מנוהג מרחוק, כזה שנושא גם מצלמה ומשדר. יש לחות'ים כלים כאלה, אך טווח הפעולה שלהם מוגבל יותר, והם נושאים פחות חומר נפץ.

התכונה הבאה של אוניית המשא: היא חמקמקה, הרבה יותר ממה שהייתם מצפים ממשהו בכזה גודל להיות. ספינה בנתיב מאוים יכולה לשנות אותו ולזגזג, לכבות את המשדרים שלה ימים לפני הגיעה לטווח התקפה, בצורה שרק מעקב רציף וקשר עין יוכלו לאמת שהיא אכן שם, ושהיא באמת הספינה שרוצים לתקוף.

האם זו הספינה שחיפשנו?, צילום: jonnyslav/Shutterstock האם זו הספינה שחיפשנו? | צילום: jonnyslav/Shutterstock האם זו הספינה שחיפשנו?, צילום: jonnyslav/Shutterstock

והתכונה השלישית קצת מפתיעה: אוניית סוחר היא דבר קשה מאוד לחיסול, אפילו שאינה משוריינת ולא תוכננה לספוג טילים והתקפות. הסיבה היא שאוניות מטען נועדו להתמודד עם משהו קשוח יותר מכל פצצה: האל פוסידון בכבודו ובעצמו.

הים יכול לקרוע ספינה שלא תוכננה היטב, שהמבנה שלה לא עמיד וחזק מספיק. והספינות שמשייטות במים הנינוחים של הים האדום נולדו לחתור גם בסערות הכי גדולות וחשוב מכך - להמשיך לשוט גם אחרי פגיעות ונזקים.

חבר חבר'ה, מי פה עיצבן את אבא של אריאל? | צילום: I Love Sailing חבר

אפילו פגיעה ישירה של טיל לא מבטיחה השמדה של ספינת מטען גדולה: שטח הפנים שלה עצום ביחס לשטח של האלמנטים הרגישים בה - חדר מנועים, היגוי, מיכלי דלק וגשר הפיקוד. אם המטען שלה לא מכיל משהו דליק, נפיץ או רעיל, יהיה קשה מאוד אפילו להאט אותה בלי פגיעה מאוד מדויקת.

הספינה הטורקית טוזלה שחטפה פגיעה ישירה בגשר הפיקוד, כשהפליגה בינואר השנה בים השחור, צילום: רויטרס הספינה הטורקית טוזלה שחטפה פגיעה ישירה בגשר הפיקוד, כשהפליגה בינואר השנה בים השחור | צילום: רויטרס הספינה הטורקית טוזלה שחטפה פגיעה ישירה בגשר הפיקוד, כשהפליגה בינואר השנה בים השחור, צילום: רויטרס

סיבה נוספת היא שטילים נגד ספינות נועדו מראשיתם לחסל ספינות צבאיות, שפשוט בנויות אחרת לגמרי: גופן צר והידרודינמי וצוותן גדול - על משחתת אמריקאית ממוצעת משרתים יותר מ-300 מלחים.

לכן קיבלו הטילים ראש קשה שמסייע בחדירת הדופן ומרעום שמבטיח פיצוץ בעומק הגוף, קרוב למחסני נשק ותאי צוות. באוניית סוחר פשוט אין את הדברים האלה, והגוף הרבה-הרבה יותר רחב.

טיל נגד ספינות מדגם נור (C802): מבט מבפנים, צילום: missilery.info טיל נגד ספינות מדגם נור (C802): מבט מבפנים | צילום: missilery.info טיל נגד ספינות מדגם נור (C802): מבט מבפנים, צילום: missilery.info

ועל להטביע אין מה לדבר; מפעם לפעם משתמשים באוניות ישנות בתור מטרות בתרגילי לוחמה ימית, וביוטיוב לא חסרים סרטונים שמראים אוניה חוטפת עוד ועוד טילים וממשיכה לצוף, ואחריהם גם פצצות וטורפדו. אוניה היא מטבעה דבר קשוח ביותר, ומטרה מסובכת לכל צבא.

ספינה מושמשת בתרגיל אמריקאי, צילום: USN ספינה מושמשת בתרגיל אמריקאי | צילום: USN ספינה מושמשת בתרגיל אמריקאי, צילום: USN

לאור כל הקשיים הללו, מה יכולים החות'ים לעשות לספינות שיחליטו שהן ישראליות מספיק כדי לשים בין כוונות? למחבלים יש שלושה סוגים של מתקפות, כל אחת עם אתגרים וסיבוכים משלה: הטרדה, השמדה או השתלטות.

הטרדה היא מתקפה שנועדה לסמן וי ולהעביר מסר, ולא לחסל את המטרה. היא נעשית עם אמצעי לחימה שברור שלא הולך להשמיד את הספינה, אך עדיין ישבש את המשימה שלה, ויפגע בסחורה שהיא מובילה. לפי מקורות סוכנות AP, ספינת המכולות סימי נפגעה מכטב"מ שגרם נזק לכמה מכולות.

שיגור כטב"מ חות שיגור כטב"מ חות'י | צילום: תיעוד חות'י שיגור כטב"מ חות

היא המשיכה בדרכה, שלמה ברובה - וזה דפוס מתקפה שיתכן שיחזור על עצמו הרבה: כטב"מ מתאבד נשלט הוא האמצעי הכי מדויק של התימנים לפגיעה בספינות - אפשר לוודא את הזהות שלהן, וגם להחליט היכן לפגוע.

השמדה היא המתקפה הכי מסוכנת: לחות'ים יש נשק מתאים, למשל החאליג' פארס שהוא טיל בליסטי נגד ספינות, שמונחה מכ"מ ויודע לפגוע באוניה מ-300 ק"מ. עוד דוגמה היא טיל הנור, גרסה מוגבלת של ה-C802 הסיני שטס ל-120 ק"מ.

טיל החאליג טיל החאליג' פארס ("המפרץ הפרסי") | צילום: vesselfinder טיל החאליג

לחאליג' פארס יש מסלול קשתי גבוה, מה שמקל על גילוי והשמדה שלו בידי אוניות הצי האמריקאי שמסתובבות באזור. הנור יותר מאתגר, וטס בגובה מטרים בודדים מעל לגלים. לשניהם יש מטען נפץ גדול ואם יורים מטח של כמה טילים ניתן בהחלט לגרום נזקים גדולים.

העניין הוא שטילים נגד ספינות נועדו במקור לפעול באזור קרבות, בו כל המטרות רלוונטיות. ואלה של התימנים עובדים בנתיב סחר חי, היכן שקל מאוד לפגוע במטרה הלא נכונה.

טילי חוף-ים מדגם נור, צילום: תיעוד חות טילי חוף-ים מדגם נור | צילום: תיעוד חות'י טילי חוף-ים מדגם נור, צילום: תיעוד חות

טווחי הירי גדולים והטילים אינם אמינים ביותר, ובקלות יאבדו נעילה על המטרה. יש להם יכולת לנעול מחדש, אך אז יש סיכוי גדול מאוד שיתפסו החזר מכ"מ אחר, ויפנו אל ספינה אחרת.

ומול חופי תימן עוברות המון אוניות - מה יקרה אם יפגעו החות'ים באחת איראנית? רוסית? סינית? מה אם ישמידו מיכלית נפט שנמצאת בדרך ללקוחות של איראן? .ולכן, מטח טילים הוא גם האופציה הכי מסוכנת עבור החות'ים עצמם.

"חסן, אתה בטוח שהיא ישראלית?", צילום: Roketsan "חסן, אתה בטוח שהיא ישראלית?" | צילום: Roketsan "חסן, אתה בטוח שהיא ישראלית?", צילום: Roketsan

השתלטות היא המתקפה הכי מסובכת: היא מחייבת מודיעין מאוד מדויק ומעקב ממושך אחר הספינה. הביצוע יישען על מסוקי סער, כפי שקרה במתקפת חטיפת הגלקסי לידר ב-19 בנובמבר; אוניות גדולות הן גבוהות מכדי לשלוח סירות כמו שעושים פיראטים סומלים, למשל.

אבל פה ישנו סיכון גדול מאוד: לחות'ים יש מסוקים בודדים מדגם MI8, שלא נועדו לנחות על אוניות; כני הגלגלים יכולים להישבר בקלות מהמגע עם הסיפון המקפץ בגלים, כשלרוב האוניות בכלל אין משטח מתאים להליקופטר בגודל הנדרש.

מסוק ה-MI8 של החות מסוק ה-MI8 של החות'ים מתקרב לספינה גאלקסי לידר | צילום: תיעוד חות'י מסוק ה-MI8 של החות

גם הנחתה בחבלים או אמצעי אחר מהווה סיכון; מזג האוויר מקשה על ריחוף יציב, וכל משב רוח עלול לשתול את המסוק בספינה או בים.

מסוק שייפגע יהיה מאוד קשה לתיקון, שכן אין לחות'ים חלפים מתאימים או מכלולים מצוידים - הסעודים הפציצו להם את הכל בשמונה השנים האחרונות. בהתחשב בכך שהמסוקים נדרשים גם לעשרים משימות אחרות, לא שווה לתימנים לסכן מסוק רק בשביל הנחתה אחת.

"אופס? מה זאת אומרת אופס?", צילום: ramallahnews "אופס? מה זאת אומרת אופס?" | צילום: ramallahnews "אופס? מה זאת אומרת אופס?", צילום: ramallahnews

חטיפת ספינה שהצליחה עלולה לייצר למחבלים יותר נזק מתועלת: הרעיון של כל המתקפות הללו הוא להשיג השפעה תודעתית ולגרום נזק בלי לסכן אנשים, תשתיות או אמצעים. וכשאתה חוטף למישהו ספינה, אתה מזמין אותו לנסות לקחת אותה חזרה.

עד כה הצליחו התימנים להשתתף במלחמה הזאת בלי לסכן כלום ובלי לפגוש אפילו חייל ישראלי אחד. חטיפה מוצלחת תכניס אותם לעימות מורכב ויקר יותר, שאינו נדרש: הם מצליחים לעשות די רעש גם כך.

חות חות'ים רוקדים ברעא על סיפון הספינה החטופה. זהו ריקוד מסורתי שנראה כאילו יש לך אבן בנעל אחת, ועקרב צהוב בשנייה | צילום: תיעוד חות'י חות

על אף המגבלות והסיכונים, צפויים החות'ים להמשיך לאיים על אוניות ישראליות ולשבש סחר ימי באזור, ולא מן הנמנע שיוציאו עוד מתקפות כטב"מים, אולי אף ינסו שוב לחטוף ספינה ולהצטלם כשהם רוקדים עליה ברעא.

הסיכוי שלהם להטביע אוניה או להשמיד אותה זעום, אך קיים; פגיעה מדויקת יכולה להצית אש, תלוי היכן יחדור הטיל ומה תישא הספינה.

צי אמריקאי והכוח האווירי שלו - מטוסי F18, F35 ומכ"מים מוטסים E2, צילום: USN צי אמריקאי והכוח האווירי שלו - מטוסי F18, F35 ומכ"מים מוטסים E2 | צילום: USN צי אמריקאי והכוח האווירי שלו - מטוסי F18, F35 ומכ"מים מוטסים E2, צילום: USN

לפי הערכות, בינתיים מתארגנת מסגרת בינלאומית ייעודית לטיפול באיום הזה, שמייקר שילוח ימי לאירופה ולארה"ב, בדגש על נפט מהמפרציות. מתקפות על ספינות בקרבת תימן תועדו גם ב-2021 ואף לפני כן, אך הפעם המחבלים יותר נחושים, יותר מסוכנים - והכלכלה העולמית נמצאת במקום פחות סובלני להתייקרות במחירי האנרגיה.

כך שיש להניח שפיתרון לבעיית החות'ים יימצא בהקדם האפשרי, והם לא ירקדו על אוניות עוד הרבה זמן. שימרו על עצמכם, היו עירניים, וננצח.


תגיות