מהקורונה ועד המלחמה באוקראינה: מקבלי ההחלטות יכולים לשאוב עידוד מהאופטימיות של הציבור

שלוש השנים האחרונות, 2021-2019, הן אולי הדוגמה הבולטת ביותר לקוטביות במחזורי העסקים בכלכלה המודרנית מהעת האחרונה. סמוך לאמצעה של התקופה זועזע העולם, חברתית, תרבותית וכלכלית על ידי נגיף קשה, ברבור שחור, שתפס אותו לא מוכן וטלטל את חיי אוכלוסייתו. משקי הבית נאלצו להתמודד עם חוסר ודאות של ממש לגבי בריאותם ולגבי אמצעי המחייה שלהם, הן מבחינת המשק והן מנקודת המבט האישית.

השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטקה את מדד אמון הצרכנים, ששופך אור על שלוש השנים המטורפות הללו. מדד אמון הצרכנים אוסף מידע על הערכות כלליות של הפרט לגבי המצב הכלכלי של משק הבית והמצב הכלכלי במדינה, ציפיות לשינויים במצב זה ומידע על תכניות הקשורות לחיסכון ולביצוע רכישות גדולות בעתיד הקרוב.

קניון פתח תקווה. הציבור אופטימי לגבי מצבו הכלכלי | צילום: עידו ארז

בראש ובראשונה, המדד מצביע על כך שמשקי הבית בישראל לא היו אופטימיים מדי עוד לפני התפרצות המגפה. בשנת 2019 הראה המדד פער של 6% לטובת הפסימיים בנוגע למצב הכלכלי. אולם, הציבור היה מוטרד יותר מהמצב במדינה, בעוד לגבי המצב הכלכלי של משק הבית הוא גילה אופטימיות זהירה (פער של 7% לטובת האופטימיים). נראה כי דעתו של הציבור לא הייתה נוחה מכך שהמדינה נעה מסבב בחירות אחד למשנהו ואגב כך התקשתה לנהל מסגרת תקציבית אחודה ועקבית.

הקורונה ערערה את האמון

התמונה השתנתה לחלוטין כעבור שנה. הציבור התמודד עם גל התחלואה השלישי וחיסונים אך זה פותחו. מדד אמון הצרכנים הידרדר משמעותית, והפער לטובת הפסימיים זינק ל-21% בממוצע שנתי. עם זאת, על אף השנה הקשה ומורטת העצבים, הציבור עדיין הבחין בין המצב הכלכלי במדינה – פער של 30% לטובת אלו שצפו הרעה בשנה הבאה (2021) – לבין המצב הכלכלי של משק הבית – פער של 4% בלבד!

אני סבור כי אופטימיות אינהרנטית של הציבור משתקפת היטב בנתון זה, ולהערכתי תכונה זו סייעה לציבור להתמודד עם הריחוק החברתי, הסגרים, המגבלות והתחושות הקשות שאפפו אותו השנה. כמובן, גם לסיוע שהגישו מקבלי ההחלטות, כגון אפשרות החל"ת, הייתה תרומה של ממש לכך.

אופטימיות אחרי החיסונים

בשנת 2021 החלה ההתחסנות וגלי התחלואה הפכו הדרגתית קלים יותר. איש טרם הכריז על סיומה הרשמי של המגפה על זניה השונים, אך הציבור שב וגילה את אותה אופטימיות שהזכרתי. בסופה של השנה, התאזן הפער בין הפסימיים לאופטימיים אודות מצבה הכלכלי של המדינה, ואילו לגבי המצב הכלכלי של משק הבית היה פער של 7% לטובת אלו שצפו שיפור, ממש כמו ב-2019.

קניות ברשת. מרבית האנשים עדיין אינם מתכננים לבצע רכישות גדולות | צילום: שאטרסטוק

יכול להיות שנתון זה מבשר על סיומה של המגפה, לפחות מנקודת ההשקפה של הציבור. יחד עם זאת, נראה כי הציבור עדיין מלקק את פצעיו ומגלה זהירות - נותר פער של 22% בין אלו שאינם מתכוונים לבצע רכישות גדולות בשנה הקרובה (2022) לבין אלו שיעשו כן, פי 2 מהפער שנרשם ב-2019.

אחד הממצאים המרתקים בעיניי הוא שהמכה הכלכלית, כמו גם התקווה להתאוששות, פקדה במידה די דומה יהודים וערבים, מועסקים ושאינם מועסקים, חסרי תעודת בגרות ובעלי השכלה אקדמית. כולם היו פסימיים מאוד בזמן המכה, כולם פסימיים פחות כיום.

ולבסוף, כאחד העולם היינו. גם 19 מדינות גוש האירו נכנסו לשנת 2020 עם מדד אמון צרכנים שלילי, בדומה לישראל - פער של 7% לטובת הפסימיים. הן הפכו פסימיות יותר ב-2020 (אם כי פחות ממשקי הבית כאן) ושבו, אשתקד, לפסימיות זהירה יותר. החריגה היחידה היא דנמרק, שבכל שלוש השנים הללו הציגה מדד אמון צרכנים חיובי.

בשורה התחתונה, מבט תלת שנתי על מדד אמון הצרכנים מלמד אותנו כי בצד הסיוע של הממשלות ושאר הרשויות, הייתה זו אופטימיות מובנית של הציבור שסייעה לו להסתכל קדימה ולשאוב עידוד.

רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות