וינגייט |
בלעדי
אושר איחוד בין וינגייט ולוינסקי אך צמצום המכללות להוראה תקוע
אחרי חמש שנות דיונים בית המשפט התיר את איחוד המכללות למורים וינגייט ולוינסקי. המיזוג הוא במסגרת הרפורמה, שנוחלת כישלונות רבים, לצמצם את שיעור המכללות להוראה ב־60%, ולהעבירן לאחריות ותקצוב המועצה להשכלה גבוהה
בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר בשבוע שעבר את האיחוד בין המכללות האקדמיות להוראה וינגייט ולוינסקי וסיים בכך מאבק משפטי שנמשך חמש שנים. בכך נהפך איחוד שתי המכללות לאחד המקרים הבודדים של הגשמת מתווה איחוד המכללות להוראה והעברתן לאחריות המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). בעקבות האיחוד יצטמצם מספר המכללות להוראה ל־19, והדבר רק ממחיש עד כמה נכשלה הכוונה להוריד את מספרן ל־8.
קראו עוד בכלכליסט:
המצב הנוכחי הוא שרוב המכללות להוראה מתוקצבות על ידי משרד החינוך אף שהן מוסדות אקדמיים ומפוקחות על ידי המל"ג. ב־2015 פתחו משרד החינוך והמל"ג במהלך להעברת המכללות לאחריות התקציבית והארגונית של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המל"ג ולצמצום מספרן מ־21 ל־8. זאת, כדי לייעל את המערכת, לשפר את הרמה האקדמית ולאפשר תכנון ופיתוח מרוכזים למערכת הכשרת המורים.
מעבר של מכללה לתקצוב הות"ת הותנה באיחוד עם מכללה אחרת להוראה או בסיפוחה כחוג לחינוך במוסד אקדמי כללי. ביולי 2016 אף פורסמה מפת דרכים לאיחוד המכללות. זו כללה, בין היתר, רעיון לאחד את מכללת לוינסקי עם סמינר הקיבוצים הנמצא ממש לידה בתל אביב; וכן לספח את מכללת דוד ילין בירושלים לאוניברסיטה העברית או לאחת המכללות הכלליות בעיר.
במכללת לוינסקי בתל אביב לומדים היום 5,000 סטודנטים והתקציב שלה הוא 120 מיליון שקל לשנה. במכללה האקדמית בווינגייט, שהיא מוסד להכשרת מורים לחינוך גופני, לומדים 1,500 סטודנטים והתקציב שלה הוא 100 מיליון שקל לשנה. וינגייט ניהלה בעשור האחרון מגעים עם מוסדות גדולים לשם איחוד, ובין היתר עם אוניברסיטת תל־אביב ומכללת בית ברל. זאת, מתוך תפיסה של נשיא המכללה פרופ' רוני לידור שהוראת חינוך גופני צריכה להיות חלק ממוסד אקדמי גדול יותר. סיבה נוספת היתה הרצון לזכות בתנאי עבודה ומחקר משופרים שניתנים במסגרת המועצה להשכלה גבוהה.
ילמדו פחות וירוויחו יותר
לפני כחמש שנים הוסכם על האיחוד עם מכללת לוינסקי בתל אביב, אבל התנגדות ועד הסגל האקדמי של וינגייט, שחשש מאובדן העצמאות ומפגיעה בתנאי העובדים, הביאה למאבק משפטי שנמשך מאז ועד היום. בשבוע שעבר אישרה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב חנה פלינר הסכם פשרה בין המכללות לוועד הסגל האקדמי בווינגייט שכלל בין היתר הבטחת כספי הפנסיה של המרצים.
פרופ' לידור אומר ש"לי תמיד הפריע שהמכללה היא מוסד של מקצוע אחד. יש מעט מאוד מוסדות כאלו בעולם. עשיתי רשימה של חסרונות ויתרונות של האיחוד והיתרונות היו רבים יותר". בין היתרונות של המעבר לות"ת: המרצים מלמדים פחות, מקבלים שכר גבוה יותר ומקבלים אפשרויות הרבה יותר רחבות למחקר. המכללה המאוחדת תמשיך לפעול בשני קמפוסים, והכוונה היא להשתמש במעבדות בווינגייט להקמת מחלקה להוראת מדעים. בראש המכללה המשותפת תעמוד פרופ' מיכל בלר ממכללת לוינסקי.
יו"ר הדירקטוריון של המרכז האקדמי המיועד לוינסקי־וינגייט הוא מזכיר הממשלה לשעבר עובד יחזקאל. יחזקאל אמר ש"המל"ג זה המקום שבו צריכה להיות הכשרת מורים". יחזקאל מסכים שהמיזוג של וינגייט ולוינסקי הוא מהלך מיזוג מכללות ההוראה המשמעותי הראשון זה שנים שמצליח, אבל הוא מקווה שזה יוביל מכללות נוספות לאיחוד. לדבריו, הדבר יוביל לפעילויות חדשות במכללה המאוחדת, דוגמת קיום מדד שנתי להערכת מערכת החינוך והקמת מרכז למחקר ומדיניות של החינוך בישראל. כל זאת, לדבריו, במטרה להפוך את מקצוע ההוראה למקצוע מושך ורלבנטי.
אלא שהאיחוד בין וינגייט ולוינסקי רק הבליט את כישלון מהלך איחוד המכללות והעברתן לות"ת. עד איחוד לוינסקי־וינגייט, הות"ת העבירה רק שלושה מוסדות לאחריותה ושלושתם ביצעו איחודים לפני תחילת המתווה. מדובר במכללה האקדמית בית ברל, מכללת סמינר הקיבוצים והמכללה האקדמית הדתית הרצוג. מאז 2015 קרו רק שני מהלכים מלאים של איחוד ומעבר לות"ת: ב־2021 התאחדה מכללת תל־חי עם מכללת אוהלו להוראה, שהפכה בפועל לקמפוס של תל־חי. עכשיו סוכם על איחוד של וינגייט ולוינסקי.
התוצאה היא שמספר המכללות להוראה ירד רק מ־21 ל־19, ולא ל־8 כמתוכנן. מתוך ה־19, רק 4 בתקצוב ות"ת. שני צמדים של מכללות דתיות להוראה התאחדו עוד לפני תחילת המהלך אבל לא נקלטו עד היום בות"ת. בסך הכל 13 מוסדות לא התאחדו כלל, לפני או אחרי 2015. מגעים למיזוגים נוספים של מספר מכללות דתיות להוראה וכן לשילוב של המרכז האקדמי לעיצוב ויצ"ו בחיפה באוניברסיטת חיפה נמשכים שנים, וטרם הסתיימו.
"הספירה לא נכונה"
יו"ר הוועדה לחינוך והוראה במועצה להשכלה גבוהה פרופ' רבקה ודמני אומרת בתגובה שהספירה הנכונה היא מתחילת תהליך האיחודים לפני כ־15 שנים, כשעוד היו 26 מכללות. לדבריה, יש כמה מוסדות שנמצאים בשלב מתקדם לפני קליטה בות"ת או איחוד. היא מונה שורת סיבות שעיכבו את תהליך המיזוגים: התחלופה הגבוהה של שרי חינוך, משבר הקורונה וכן קשיים משפטיים, למשל במיזוג בין מכללות דתיות וחילוניות וכן במערכת היחסים בין ות"ת למכללות הערביות.
לדבריה, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון ויו"ר ות"ת החדש פרופ' יוסי מקורי מייחסים חשיבות רבה לנושא הכשרת המורים, ולכן היא מאמינה שהתהליכים יתקדמו מהר. "המכללות להוראה רואות עכשיו שכל מוסד שעבר לות"ת הפך למעצמה חינוכית ואין מוסד שלא רוצה להצטרף", אומרת ודמני.
ממשרד החינוך לא נמסרה תגובה.
