בגדים של שיין | צילום: רויטרס
יום חופש אחד בחודש, 75 שעות עבודה בשבוע - דוח חריף על התנאים בספקיות של שיין
חוקרים של ארגון זכויות עובדים שוויצרי ראיינו עשרה עובדים בשישה אתרי ייצור בעיר גואנגז'ו שמספקים סחורה לענקית האופנה הסינית. הממצאים: שעות עבודה הרבה מעל המותר בחוק, ותשלום לעובד על פי מספר הפריטים שבהם הוא מטפל. שיין: "כשנקבל עותק מהדוח נפתח בחקירה. אם נגלה שלא עמדנו בתנאים ננקוט בפעולה מיידית"
עובדיהם של כמה מהספקים של ענקית האופנה הסינית שיין (Shein), שהכנסותיה השניתיות מוערכות ביותר מ-7 מיליארד פאונד, עובדים שעות מוגזמות - כך לפי ארגון זכויות עובדים שוויצרי. לפי דיווח ב-BBC, דו"ח של ארגון Public Eye השווייצרי מצא שמספר עובדים בשישה אתרים בעיר הסינית גואנגז'ו עובדים 75 שעות בשבוע. לפי הארגון, יש "לחץ עצום" על העובדים לבצע את עבודתם במהירות. שיין אמרה שהיא לוקחת את נושא שרשרת האספקה ברצינות, ושתבחן את הדו"ח.
קראו עוד בכלכליסט:
חוקרי פאבליק איי, שמתמקד בדרך כלל בחברות שוויצריות ובעסקיהן ברחבי העולם, ביקרו ב-17 מפעלים שעובדים עם שיין, ואת חברת האם שלה - זאוטופ - ליד מטה החברה בגואנגז'ו. החוקרים ראיינו 10 עובדים משישה אתרי ייצור, שקיבלו באותו זמן הזמנות בלעדית משיין. הארגון דיווח שהעובדים שראיינו עבדו שלוש משמרות ביום, ורובם קיבלו יום חופש אחד בחודש. פאבליק איי מסר שהעובדה שהעובדים, שרובם מהגרים, מקבלים תשלום על פי מספר הפריטים שבהם הם מטפלים, גורמת להם לעבוד שעות ארוכות. למרות ששעות עבודה כאלה אינן דבר נדיר בסין, הן מהוות הפרה של חוקי העבודה המקומיים, שקבעו מקסימום של שמונה שעות עבודה ביום, ו-40 שעות עבודה בשבוע.
שיין מסרה בתגובה: "ברגע ששמענו על פרסום הדוח, ביקשנו עותק ממנו, וכאשר נקבל אותו נפתח בבחינת הנושא. אנו מקיימים כללי התנהלות נוקשים, שכוללים מדיניות בטיחות ובריאות אדוקה, שעומדת בחוקים המקומיים. אם נגלה שלא עמדנו בתנאים האלה ננקוט בפעולה מיידית".
פאבליק איי החלה לחקור את שיין בשנה שעברה, בניסיון לגלות יותר על המבנה של ענקית האופנה. החברה הפרטית אינה חושפת נתונים פיננסיים, אך מכירותיה נסקו במהלך המגפה, על רקע העלייה בקניות המקוונות. חברת המידע CB Insights העריכה שהכנסות החברה הגיעו ל-7.4 מיליארד פאונד ב-2020.
חברות "אופנה מהירה", כפי שהן מכונות, המציעות אופנה בזול, ספגו ביקורת על התנאים בשרשראות האספקה שלהן. ויקטוריה בלנדיני, מרצה בכירה לאופנה באוניברסיטת לינקולן, אמרה: "אי אפשר להשיג בגדים כל כך זולים שמיוצרים בתנאי עבודה טובים, ועד שנדע בדיוק מהיכן הבגדים שלנו מגיעים, לא נוכל לטפל בבעיה הזאת. מותגים גדולים טוענים שהם בודקים את ספקיהם, אבל כל כך הרבה מיוצר במיקור חוץ למפעלים זולים, ואין שקיפות האם הללו עומדים בסטנדרטים של התעשייה".