ממשלת חסמב"ה: עסוקים בהסתרת מידע מהציבור

אם יש קו משותף לדו"חות מבקר המדינה בנושא תפקוד המשרדים החברתיים במשבר הקורונה זו המדיניות של המשרדים להקפיד על כך שבכל הקשור למידע, הציבור יישאר בעלטה: מהכשרות מקצועיות וסיוע לנזקקים ועד נשירה מלימודים בזמן הקורונה. 

כך למשל הדו"ח בנושא ההוראה מרחוק מאמת חשד שהיה כבר זמן רב: משרד החינוך לא מפרסם מידע על נזקי משבר הקורונה, כי הוא מקפיד לא לאסוף את המידע.

משרד החינוך לא אסף מידע על ההשתתפות בשיעורי הלמידה מרחוק, על המחסור במחשבים ועל הנשירה והנשירה הסמויה. כל כך הרבה כוח אדם יש למשרד החינוך, ובכל זאת הוא לא מסוגל לספק את המידע הבסיסי ביותר על נזקי הקורונה.

נשירה גדולה של תלמידים בעקבות הסגרים

מחקר של ה־OECD הזהיר מנשירה ממערכות החינוך בהיקף של כ־10% בעקבות הסגרים. ההערכה היא שבישראל, שבה הפערים בחינוך הם הגדולים ביותר בין המדינות המפותחות, הנשירה תהיה גדולה יותר. 

ואולי זו הסיבה למדיניות ההימנעות מאיסוף מידע של משרד החינוך: מי שלא אוסף מידע על המצוקות, קשה יותר להאשים אותו במחדלים.

עוד סוד מדינה שמור ביותר עד דו"ח המבקר היה כמה הכשרות מקצועיות בוצעו בישראל בזמן משבר הקורונה. ממשלת נתניהו־ישראל כץ אישרה תקציב של קרוב למיליארד שקל למבצע הכשרות מקצועיות לאומי. זה היה אמור להספיק לשדרג את היכולות של מאה אלף מובטלים. במציאות הכסף נתקע באוצר. 

תלמידים מוחים על אי חזרתם לבתי הספר. לא נבדקה השפעת הזום | צילום: אלכס קולומויסקי

הסיבה: שר האוצר לשעבר ישראל כץ סירב להעביר את הכסף עד שיקבל את הסכמתו של שר הרווחה איציק שמולי לשדוד ממנו סמכויות ולהקים מנהלת הכשרות מקצועיות באוצר.

בינתיים מספר המשתתפים בהכשרות מקצועיות שביצע האגף להכשרה מקצועית בזרוע העבודה, ירד ב־37% מ־11 אלף ב־2019 ל־7000 בלבד ב־2020. תקציב האגף להכשרה מקצועית הצטמצם בקרוב ל־47% מ־169 מיליון ל־89 מיליון. 

ב־2020 גם פחת ביותר מ־40% מספר המשתתפים בקורסים ובהכשרות מקצועיות של שירות התעסוקה מ־9,800 ל־5,700. המבקר קובע כי "לצמצום בהיקף הפעילות בתחום התעסוקה עשויות להיות השפעות חמורות על סיכויי השתלבותם מחדש של המובטלים בשוק התעסוקה". 

בינתיים פספסנו הזדמנות היסטורית לשדרג את איכות כוח האדם בישראל ולהעלות משמעותית את הפריון במשק.

המבקר מביא עוד דוגמה של תפיסת משרדי הממשלה שהמידע שייך להם: משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי לא יידעו את האזרחים הוותיקים שעימם יצרו קשר על שירותים וסיוע של המשרד האחר. בעקבות זאת נמנע מאזרחים ותיקים רבים מידע על מגוון פעילויות שעשויות היו להועיל להם. העיקר לא לחזק את הפעילות של המשרד השני.