עובדי לורדסטאון מוטורוס | צילום: יצרן
אחרי שגייסה 1.6 מיליארד דולר: יצרנית "הטנדר החשמלי המושלם" הודתה שאינה יכולה לספק אותו
היצרנית האמריקאית לורדסטאון מוטורס ביצעה את הגיוס הראשון לפני שנתיים בלבד. כעת הודיעה על חיפוש משקיע חדש ולא ברור לאן הלכו 1.6 מיליארד דולר, כאשר רגע לפני ההצהרה הצליחו חמישה בכירים למכור מניות בשווי של כ-8 מיליון דולר
פרשת LORDSTOWN MOTORS הולכת ומסתבכת: היצרנית האמריקאית אשר הצליחה לגייס 1.6 מיליארד דולר לפני שנתיים בלבד, מחפשת כעת משקיע שיאפשר לה לייצר את הטנדרים החשמליים שהבטיחה שתייצר כבר בספטמבר הקרוב. אם כן לאן הגיע הסכום שגויס?
קראו עוד בכלכליסט:
בדומה ל-NIO, לריביאן וליצרניות רכב חשמלי נוספות שהצליחו לגייס מיליוני דולרים ממשקיעים בשלושת השנים האחרונות על סמך ההבטחה לייצר רכב חשמלי מהפכני, גם LORDSTOWN MOTORS האמריקאית היא חברה צעירה יחסית, שהצליחה לתפוס טרמפ על יכולת הגיוס של טסלה. היצרנית קמה בשנת 2019 על חורבות מפעל LORDSTOWN של ג'נרל מוטורס באוהיו, שיצר עד שנת 2019 את השברולט קרוז.
LORDSTOWN MOTORS החלה את דרכה בפיזור הבטחות על כוונות לייצר את טנדר העתיד שכל אמריקאי ירצה: ה"אנדיורנס". המשקיעים, ביניהם ניתן למנות גם את ג'נרל מוטורס, לא טרחו לבדוק כיצד יצרנית רכב חדשה מתכננת לייצר מאפס טנדר חשמלי בשווי של עשרות אלפי דולרים, והעדיפו במקום זאת להתמקד בהבטחות של LORDSTOWN MOTORS לייצר את רכב העבודה האמריקאי האידיאלי, בלי שום ידע מוקדם או כישורים הנדרשים ליצור רכב. שלא במפתיע, אחד המעריצים הנלהבים ביותר של היצרנית היה לא אחר מהנשיא היוצא דונלד טראמפ, ששיבח בשעתו את החברה ש"מצילה את תעשיית הרכב" ומחייה את המפעל שג'נרל מוטורס סוגרת.
המנכ"ל מכר מניות
במהלך השבועות האחרונים, מאז שמנכ"ל החברה התפטר, נכנסה LORDSTOWN MOTORS למצב התגוננות בו ניסתה היצרנית שוב ושוב להבהיר האם היא בכלל מתכוונת לייצר רכבים בשנה הבאה, האם יש לה את הממון הנדרש והאם יש לה את הידע הנדרש לכך. הבעיה העיקרית היא שבניגוד לשנים 2019 ו-2020, כעת כל הצהרה של החברה נבחנה על ידי הרשות האמריקאית לניירות ערך ועל ידי גופים פרטיים ששכרו משקיעיה של החברה, מה שהעלה שוב ושוב מסקנות שהחברה אינה מסוגלת לייצר את הרכבים.
כך, השבוע התגלה שבפברואר האחרון, זמן קצר לפני הצהרת החברה על בעיות מימון, הצליחו חמישה בכירים בחברה כולל המנכ"ל שהתפטר, למכור מניות בשווי משוער של כשמונה מיליון דולר, כאשר מחירה של מניה היה 24 דולר. מאז צנח ערך המניה ביותר מחצי. בשבוע שעבר הודיעה LORDSTOWN MOTORS כי למרות הפרשה, היצרנית מחזיקה באלף BINDING ORDERS - כלומר אלף הזמנות מחייבות שבכוונתה לספק. אבל לאחר יום אחד בלבד חזרה בה היצרנית מהצהרתה והודתה שבפועל אין לה את הממון הנדרש או היכולת לייצר את הטנדרים.
כעת, במה שנראה כניסיון אחרון להציל את יתרת ההזמנות של החברה, LORDSTOWN MOTORS מחפשת משקיע שיהיה מוכן לרכוש במידה חלקית או מלאה את פעילות הייצור של היצרנית. במסגרת זו ביצעה השבוע ביצרנית סוג של "הדגמה חיה" במספר מכוניות אב טיפוס של היצרנית והדגמת ייצור בפני משקיעים פוטנציאליים. הבעיה היא שמסמכים ש- LORDSTOWN MOTORS נאלצה לחשוף בשבוע שעבר בפני הרשות האמריקאית לניירות ערך חשפו גם את העובדה הלא נעימה שאחד מאותם אבות טיפוס של טנדרים חשמליים הצליח לעלות באש במהלך הניסוי. בפועל, ככל הנראה ידרשו מאמצים יוצאי דופן מצד החברה כדי לגייס משקיע, למה שהולך ונראה כאחת התרמיות/חלומות היותר מעניינים של תעשיית הרכב העולמית בעשור הנוכחי.
היסטוריה של חלומות כושלים
בפועל, ההיסטוריה מוכיחה שענף הרכב העולמי גדוש בסיפורים אודות יצרני רכב שקמו כתוצאה מחזון של איש אחד, או קבוצה קטנה אשר החלו את דרכם עם חלום לייצר רכב. ההבדל בין אלה שנכשלו ואלה שהצליחו טמון לפעמים בחוסר מזל בלבד. קארל בנץ היה קרוב מאוד לכישלון כבר בשלהי המאה ה-19 ואלמלא אשתו ברתה בנץ שיצאה למסע פרסום בן עשרות קילומטרים ב"מוטורוואגן", כנראה שמרצדס בנץ לא היתה נולדת. אבל בשלהי המאה ה-19 היה הרבה יותר קל להצליח, וגם להיכשל, כפי שקרה למאות יצרני רכב קטנים שנעלמו בתחילת המאה ה-20. מה שיותר מעניין הוא העובדה שמדי כמה עשורים נוצרת "הזדמנות" בענף הרכב, שמושכת בעלי חזון. בעלי החזון לרוב אינם מאמינים בעצמם שיכשלו וגם מצליחים למשוך משקיעים. כך קרה לג'ון Z דלוריאן שהחליט שמה שהעולם צריך הוא מכונית ספורט עשויה מאלומיניום.
דלוריאן החליט לייצר את המכונית באזור הגרוע ביותר בעולם באותה עת ליצור מכוניות - אירלנד, והחליט על מרכב בעייתי, מנוע שהיה לא מתאים ועוד "הברקות" שפחות או יותר הבטיחו שהחברה תקרוס, לא לפני שמכונית מתוצרתה זכתה לתהילת עולם בסרט "בחזרה לעתיד". LORDSTOWN MOTORS לעומת זאת בנתה על חזונו של אלון מאסק, על ההצלחה של הטסלה סייברטראק וככל הנראה גם על חוסר הבנה של משקיעים, שמשום מה לא הבינו שלא ניתן לייצר מאפס רכב חשמלי תוך שנתיים.