היועמ"ש התנגד – והוויתור על הקלדניות נשאר מחוץ לחוק ההסדרים

בעקבות התנגדות עיקשת של היועמ"ש אביחי מנדלבליט – סעיף מרכזי ברפורמה לייעול מערכת המשפט הנוגע למעבר מפרוטוקולי דיונים בהקלדה לפרוטוקולים מוקלטים ותמלולם לאחר הדיון באמצעות מערכת בינה מלאכותית  – הוצא מחוק ההסדרים. 

כפי שפורסם אתמול (ה') ב"כלכליסט", במהלך ישיבה שנערכה השבוע בין אנשי אגף התקציבים באוצר לבין נציגי משרד המשפטים בראשות היועמ"ש, הביעו האחרונים התנגדות עקרונית למהלך המתוכנן, והיועמ"ש אף אמר כי לא יוכל להגן על סעיף זה בבג"ץ, ככל ויוגש בנושא, זאת מאחר שישנו חשש שהמהלך המתוכנן יפגע בזכויות אזרחים, בעיקר כאלה שאינם מיוצגים. 

מדובר במהלך שתוכנן להיות חלק מרפורמת "ייעול מערכת המשפט" שבחוק ההסדרים. הרפורמה עצמה עדיין תקודם במסגרת חוק ההסדרים, והיא כוללת מהלכים חשובים כמו קידום ההיוועדות החזותית בבתי הדין המנהליים, דיגיטציה של ההליך הפלילי ובחינת העברת עבירות מסוימות מהמישור הפלילי למנהלי כדי להקל על מערכת המשפט. אולם סעיף 3 בטיוטת הרפורמה הקודמת תחת הכותרת "פרוטוקול דיונים מוקלט" - הוסר ממנה. 

הקלדה. לא מוותרים על הקלדניות, בינתיים | שאטרסטוק

הרעיון במהלך זה היה לתקן את החקיקה כך שפרוטוקול תיעוד הדיונים כברירת מחדל לא יהיה הפרוטוקול המוקלד על ידי קלדנית במהלך הדיון כפי שנעשה כיום, אלא הפרוטוקול המחייב והקובע של ההליך יהיה הקלטת האודיו של הדיון, כאשר רק ההחלטות יירשמו בפרוטוקול בכתב על ידי הקלדנית. הפרוטוקול המוקלט אמור להישמר בתיק בית המשפט, וכל בעל דין יוכל להאזין לו בכל עת ויהיה זכאי לקבל "בתוך זמן סביר", לשון ההצעה, תיעוד בכתב של תוכן ההקלטה. זו היתה אמורה לעבור לתמלול במערכת בינה מלאכותית אוטומטית כדי לזרז את התהליך. 

מטרת המהלך היתה להתאים את תיעוד הדיונים בבתי המשפט להתפתחויות הטכנולוגיות, לייעל את התנהלות הדיונים ולחסוך זמן שיפוטי יקר. פיילוט לתיעוד מוקלט של דיונים נערך זה כמה שנים במחוז חיפה בדיונים אזרחיים, ונמשך גם בימים אלה. 

בדברי ההסבר בטיוטה הקודמת נכתב כי השיטה הנפוצה בעולם לתיעוד דיונים אזרחיים כיום היא באמצעות מערכת דיגיטלית להקלטת דיונים, כאשר מרביתם כלל אינם מתומללים, והקלטות האודיו לבדן משמשות כתיעוד הרשמי של הדיונים בבתי המשפט. במקרים נדרשים מתבצע תמלול לאחר הדיון על בסיס הקלטות האודיו. 

בשיטה זו של מעבר מקלדנות להקלטות, נכתב, "אורך הדיונים המשפטיים בישראל צפוי להתקצר ויתפנו תשומות רבות ומשמעותיות במערכת המשפט להפחתת משך חיי התיק". זאת משום שניהול הדיון לא ייעשה בקצב הכתבה, יהיה שיפור ברצף הדיון ומיקוד הצדדים, כולל הקשב של השופט, בדיון עצמו ולא בפרוטוקול. 

אולם במהלך הדיונים בין אנשי האוצר לאנשי היועמ"ש בנוגע לטיוטה, האחרונים התנגדו למהלך. לדבריהם, הפיילוט שביצעה הנהלת בתי המשפט בכמה בתי משפט במחוז חיפה לא היה מוצלח דיו, ומערכת התמלול האוטומטית על בסיס בינה מלאכותית עדיין לא בשלה. "אחת הטענות שהיו לגבי הפיילוט היא שהמערכת יודעת לתמלל בצורה מוצלחת רק כ-60% מהמקרים. צריך עוד לשפר אותה", היתה אחת הטענות שעלו במהלך הדיון מצדי אנשי משרד המשפטים. 

בעקבות זאת אמר היועמ"ש לאנשי האוצר בדיון כי במצב הנוכחי של בשלות המערכת יש חשש שזכויות האזרחים בעלי הדין ייפגעו, ובעיקר כאלה שאינם מיוצגים, ועשויים להיתקל בקשיי גישה לפרוטוקולים המוקלטים דרך מערכת נט המשפט – שאינם פתוחים בפניהם בשלב זה. 

היועמ"ש אביחי מנדלבליט. חשש שזכויות ייפגעו | יאיר שגיא

בנוסף נטען בדיון כי ישנה בעייתיות בקבלת פרוטוקול בכתב רק כמה שבועות אחרי הדיון – אז יועלה למערכת הפרוטוקול המתומלל - ולא באופן מיידי, בין השאר משום שזה יקשה לתקן טעויות בפרוטוקול אם יש כאלה. "הרי מדובר בזמן רב לאחר הדיון עצמו, ומי יזכור מה בדיוק נאמר? אם העד אמר 'אינו' או 'הנו'", היתה אחת ההערות שנשמעו במהלך הדיון בסעיף. 

כאמור, בטיוטה העדכנית שפרסם הלילה משרד האוצר החליטו אנשי אגף התקציבים, לאור הביקורת של היועמ"ש, לגנוז את הסעיף הזה מחוק ההסדרים. עם זאת, בהנהלת בתי המשפט מדגישים כי הפיילוט של מעבר מפרוטוקולים מוקלדים למוקלטים יימשך, כולל שיפור מתמיד של המערכת, וכי ישנה כוונה לקדם את הנושא גם אם לא באמצעות חוק ההסדרים, וזאת לאור הצורך בייעול המערכת והתאמתה לנעשה במערכות משפט מתקדמות בעולם.