ניתן להתגבר על הכאוס התחבורתי בארץ

בזמן שהכאוס התחבורתי הולך ומחריף משנה לשנה, לציבור יש ציפייה שממשלת השינוי תצליח להקל על העומס בכבישים. עד עתה בתחום התחבורה הממשלה הנוכחית הציעה כרפורמה אגרת גודש, ולייקר את החניה. אבל למה הדבר דומה? כמו לטפל בפרעושים ולא "בפיל" המצוי במציאות התחבורתית במדינה. למעשה, קיים כשל שוק מוחלט בתחבורה הציבורית וכשל בניהול המשבר. ללא שינוי מהותי במנהל הציבורי האחראי למצב, לא נצליח להביא מוצר בסיסי וחיוני - תחבורה ראויה. 

בעולם הרחב יש מדינות עם בעיות משילות, מינויים פוליטיים, מנהיגות עם אינטרסים אישיים וקבוצות לחץ חזקות ויחד עם זאת הוקמו בהן מערכות תחבורה ציבוריות מתפקדות ויעילות, הכיצד?              

פקק תנועה באיילון | צילום: טל שחר

חוקרים רבים בתחום המדיניות הציבורית, ובהם גם שני חוקרי תחבורה, ג'רי דרו ויוהן לודוויג פרסמו ספר בשם Reforming Railways learning from experience, בו הם מנתחים שינויים שנעשו לאורך שנים ב-20 מדינות בהן הצליחו לשפר בצורה משמעותית את התחבורה. החוקרים הצביעו בצורה ברורה שההצלחות נבעו ממיקוד בנקודות הבאות: 

 א. הפרטה - רוב המדינות ששיפרו, עברו בהדרגה מניהול בלעדי ע"י חברות ממשלתיות למכרזי זכיינות BOT, PPP, וע"י כך השיגו תוצאה של סיום פרויקטים בזמן ובמסגרת התקציב. ממשלת ישראל קיבלה החלטות לבצע פרויקטים בתשתיות על בסיס מכרזי זכיינות, אבל נת"ע מבצעת את הקו האדום ללא זכיין מנוסה בתחום. 

ב. ביזור סמכויות - המשמעות בתחבורה הייתה העברת סמכויות מניהול במשרדי הממשלה למנהלות עירוניות. הכוונה היא שראשי ערים מחויבים יותר מול ציבור בוחריהם, המשילות שלהם חזקה יותר, ולכן המוטיבציה הובילה לשליטה והצלחות בתחבורה. בישראל ראשי הערים חולדאי בת"א ראש עיר כבר 22 שנה, דנילוביץ 13 שנה בתפקיד, ברקת בירושלים היה 10 שנים בתפקיד. זאת לעומת 33 שרי תחבורה שהיו עד היום, 12 מהם פחות משנה בתפקיד ו-6 פחות משנתיים. יציבות עירונית יכולה לקדם תשתיות טוב יותר. למרות החלטות ממשלה להקמת מנהלות עירוניות, אף לא שר אחד היה מוכן לוותר על סמכויות וריכוזיות. 

ג. צמצום בירוקרטיה - הספר מעלה כערך את ריכוז עבודות תשתיות התחבורה ותכנון וביצוע תחת קורת גג אחד. בגוש דן למשל על תחבורת רכבות פועלים רכבת ישראל, נתיבי ישראל, נתיבי אילון, נת"ע ועוד. זאת מבלי להזכיר את שפע גורמי התכנון.                                                                                         ד. בקרה והערכת ביצועים - מדינות רבות הפריטו את הרגולציה, ובכך הרחיקו את הבקרה משיקולים פוליטיים, עם בקרה נכונה וערכת ביצועים מקצועית לא היה צומח תקציב הקו האדום בת"א מ-7 מיליארד שקל לכמעט 20 מיליארד שקל וזמן הביצוע, שכל החברות בינלאומיות במכרז העריכו שיימשך 5 שנים, נמשך כבר 25 שנה וטרם הופעל הקו. 

לסיכום: טוב יעשה משרד התחבורה אם יאמץ את האמרה, "איזה הוא חכם הלומד מניסיונם של אחרים". בנושא ההפרטה והקמת המנהלות העירוניות נותר רק לעגן החלטות הממשלות הקודמות לחוקים, ולממש ביצוע. אין ספק שיחול שיפור מיידי כפי שקרה במדינות רבות. צמצום הבירוקרטיה אפשרי ביצירת מסגרת גג אחת לתחבורה ציבורית, וביטול מנגנונים וחברות ממשלתיות מיותרות. בקרת ביצועים קיימים בעולם חברות בינלאומיות מנוסות רבות שמסוגלות להקרין על פרויקטים ולשפר תוך כדי ביצוע הפרויקט, שימוש בהם יצמצם בצורה משמעותית את הוצאות הממשלה. אימוץ הניסיון העולמי, יאפשר בטווח הזמן הקצר לשפר את כאוס התחבורה ולייצר תחבורה ציבורית מתפקדת.

יוסי דסקל הוא לשעבר מנכ"ל בומברדייה ישראל