העליות החדות בבורסה: מלכודת דובים או אביב בשווקים?

בתי הקפה הסמוכים לבורסה באחד העם שוקקים יותר בימים אלה. לא רק מזג האוויר האביבי מוציא את פעילי שוק ההון מתרדמת החורף, אלא גם העובדה שמאז דצמבר רגילים המשקיעים לחתום את יום המסחר על רקע מסכים ירוקים.

המצב בשווקים: "יש עדיין אי־ודאות וסיכונים" היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים מאמין שלמרות העליות, המצב בשוק הריאלי הרבה פחות מעודד ליאו ליידרמןלכתבה המלאה

בשלושת החודשים האחרונים נסק מדד ת"א־100 ב־35%, ומדד ת"א־25 הוסיף 30% לערכו. בעוד בדרך כלל המשקיע הישראלי הולך בעקבות המשקיע האמריקאי, הפעם הוא דווקא הקדים אותו. בשאר העולם החל גל העליות רק בחודש האחרון: מדד 500 P&S זינק ב־25%, ובעקבותיו שוקי העולם. הבורסה בהונג קונג עלתה בתקופה זו ב־28%, הבורסה היפנית ב־23%, ואילו מדד פוטסי הבריטי הסתפק בעלייה של כ־15%.

האם לפנינו שינוי מגמה אמיתי, כזה שבסופו יוכלו המשקיעים להכריז כי המשבר הגדול מאחורינו? לא בטוח. כמו בפעמים אחרות בעבר שבהן זינק השוק בפראות, מתחיל שוב להישמע צמד המילים "מלכודת דובים" - כלומר עליות שמקדימות ירידות חדות עוד יותר. האם עליות שערים הן מלכודת דובים או שינוי אמיתי של מגמה אפשר לבחון רק בדיעבד. גם הבאז של התקופה האחרונה בישראל ובעולם לא יכול לקבוע האם מדובר באפיזודה חולפת או שמא ישנו שינוי מהותי פסיכולוגי אצל המשקיעים, שמאמינים כי החדשות הטובות ממערכת הבנקאות והזרמות הכספים של ממשל אובמה יצרו שינוי אמיתי.

"הבעיות האמיתיות עדיין לא הגיעו ארצה", מצנן את ההתלהבות שלמה אליהו, מייסד ויו"ר חברת הביטוח הנושאת את שמו. "העליות האחרונות לא מבשרות דבר. הן מגיעות אחרי שפל ונובעות ממצב רוח. אני פסימי. עד כה שום דבר לא מהותי קרה על מנת שנוכל לבשר על שינוי מגמה".

"היכולת של בן אנוש לדעת כיצד יתנהגו שווקים היא מוגבלת", מסביר אלדד תמיר, מנכ"ל תמיר פישמן. "עם זאת, כשיש עליות חשוב לראות מה המקור שלהן. האם אנחנו נמצאים במצב בו יש נתונים ריאליים המסתתרים מאחורי עליות המניות, והאם הן ארוכות או שמדובר בתיקון של יום או יומיים. בשנה האחרונה היו עליות, אולם הן לא נמשכו הרבה זמן. לא ראית כיוון של חשיבה חיובית, כמו שאנחנו רואים שיש עכשיו מצד הממשל האמריקאי. המשקיעים אוהבים לראות תכנון לטווח ארוך. בנוסף, ברמת המיקרו אתה רואה דו"חות טובים והצהרות אופטימיות של בנקים. כל אלה מביאים לשינוי פאזה, כשהשוק בישראל מגיב למה שקורה בארצות הברית".

הבורסה בתל אביב | צילום: בלומברג

פרופ' דן גלאי, יו"ר בית ההשקעות סיגמא, מסכים עם תמיר: "בתקופה האחרונה הופיעו הרבה מאד אינדקטורים כלכליים חיוביים, כגון מכירות בתים והתחלות בנייה. אני מאמין שלשפל שראינו אחרי המשבר של קריסת ליהמן ברדרס, שהיה רב עוצמה, כבר לא נרד. עם זאת, זה לא אומר שלא נראה עוד ירידות".

מלכודות דובים: העליות שגרמו למשקיעים לבכות

מלכודת הדובים הזכורה ביותר מהזמן האחרון חלה בתחילת שנות האלפיים. הבועה שאפיינה את השווקים בשנת 2000 החלה להיסדק בשנת 2001, אז החלו המשקיעים להיזכר במושג ירידות שערים. באפריל 2001, לאחר שמדד ה־S&P איבד רבע מערכו, החלו להירשם עליות שערים, ובתוך חודש זינק המדד בכ־15%. המשקיעים, שהיו בטוחים שהנה מתנפחת לה בועה חדשה, גדולה יותר, התאכזבו לגלות כי בסך הכל היו אלו עליות זמניות. בארבעת החודשים שלאחר מכן שוב איבד המדד רבע מערכו. באופן מפתיע, הסיפור חזר על עצמו גם בחודשים שלאחר מכן: העליות היו ארוכות יותר, והביאו את חלק מהמשקיעים להאמין כי הפעם באמת יש שינוי מגמה, עד שבמרץ 2002 החלה אותה מגמה להתהפך, ובאביב־קיץ 2002 צנח המדד ב־30%.

ניר גלעד על העליות בשוק: "הלב מתחיל לפעום מחדש" מנכ"ל חברה לישראל "עוד לא אופטימי", אבל בשיחה עם "כלכליסט" הוא כבר "רואה את השינוי באווירה" עמיר קורץ, תגובה אחתלכתבה המלאה

גם בישראל התופעה של מלכודת דובים אינה חדשה. היא קרתה פה כבר בשנת 1994, בזמן ההתפרצות האינפלציונית שהובילה להעלאת שיעורי הרבית לרמה של 17%. במהלך שלוש השנים שלאחר ההתפרצות היו הבלחות של עליות, אשר ניתן להדביק לכל אחת מהן את השם "מלכודת דובים", עד שלקראת סוף 1996 החל שינוי אמיתי של מגמה.

כשמנסים להתחקות אחר הסיבות לפערי התזמון בין ישראל, בה עולים המדדים כבר שלושה חודשים, לבין העולם, צצים שלל הסברים. החל מכך שבישראל, להבדיל מארצות הברית, קרנות הפנסיה מנזילות את השוק, וכלה בכך שהשוק הקטן והלא מפותח בישראל חשוף לאירועים נקודתיים, דוגמת תגלית הגז או עליות של חברות ענק דוגמת טבע. אם לא די בכך, מאז דצמבר התחזק הדולר לעומת השקל בכ־10%, עובדה אשר מעניקה לערכי המניות הישראליות ערך אפקטיבי נמוך יותר מערכן כמה חודשים לפני.

לכל המרואיינים חשוב להדגיש כי שוק ההון אינו מטריצה מתמטית בה כל מרכיב משלים את המרכיב הנמצא באלכסון לו. הקשר בין ארה"ב לישראל אמנם חזק, לדבריהם, אולם אין משמעות הדבר ששיעור העליות ותזמונם זהה.

בסך הכל, אומר תמיר, חשובה המגמה הכוללת, ומאז תחילת המשבר ירדו המדדים בארה"ב והמדדים אצלנו בשיעורים די דומים.

תיאוריית הקשר: הספקולנטים מקפיצים את השוק

לפי תאוריית הקונספירציה, הספקולנטים, אשר מאמינים כי השוק עתיד להמשיך ולרדת, מבקשים להיפטר מהסחורה. הדרך לעשות זאת, כך הם מאמינים, היא לגרום לציבור להאמין שהבורסה משנה מגמה - ובכך למשוך אותו פנימה. ברגע שהמשקיע התמים ייכנס וירכוש את המניות, אחרי שהן כבר עלו, הוא יישאר חשוף לירידות שעתידות לבוא. הקונספירציה הזו, שהאמריקאים כל כך אוהבים, מתקבלת בביטול אצל כמה מוותיקי שוק ההון הישראלי.

"מנסיון של 35 שנה אני אומר שאין חיה כזאת", אומר אחד הפיננסיירים הבולטים. "יש משקיעים שרוצים לעשות קופה, ואחרי ראלי של ירידות חדות, מבצעים רכישות ומקפיצים את השוק. זה גם קרה בעבר".

גם פרופ' גלאי מתקשה להאמין בתיאורית הקונספירציה. "כל שפל מתאפיין בהרבה שקערוריות. מדובר במשחק, בו כל אחד מנסה לאמוד את נקודת התפנית, אבל לאף אחד אין כדור בדולח", הוא אומר.