צל"ש או טר"ש

1. לא בכל יום מבטלת המדינה פרויקט בהיקף של 2.4 מיליארד שקל, כמו במקרה של כביש 531. מבלי להיכנס לחילופי ההאשמות בין הצדדים, צעד חריג שכזה יכול להיגמר מבחינתה של המדינה רק בצל"ש או בטר"ש - או שהיזמים הפרטיים יבינו שכדאי להם לעמוד בלוחות הזמנים שהמדינה קבעה, או שהם יברחו וישאירו את קברניטי המדינה לטפל לבד בפיתוח מערכת התחבורתית. לא בטוח מה עדיף: במידה והיזמים יברחו, המדינה תאלץ לממן מכיסה פרויקטים שעלותם עשרות מיליארדי שקלים, שיבואו על חשבון דברים אחרים ו"שוליים" כמו חינוך, בריאות או רווחה.

2. הרעיון המקורי היה טוב - במקום להעמיס על קופת האוצר פרויקטים במיליארדי שקלים אפשר לתת ליזם פרטי להרים פרויקטים לאומיים תחת פיקוח. בינתיים לא מוציאים גרוש על הקמה מיידית ומשלמים ליזם על פני תקופה (אגרת צל - כמו ב-531) או נותנים לו ליהנות מתשלומי הנוסעים (כביש המנהרות בחיפה). אחר כך בא המשבר הכלכלי, והנה הרכבת הקלה בתל אביב והנתיב המהיר נתקעו. מה הלאה? לאוצר הפתרונים. המשקיעים המוסדיים, שעבורם מדובר בהשקעה סולידית עם תמיכת ממשלתית ארוכת טווח, לא רצים לממן עסקאות דומות.

3 . באוצר לעומת זאת, משדרים "עסקים כרגיל" ומסבירים שאולי הפעם יגיעו משקיעים אחרים. עובדה שמתקני ההתפלה מוקמים ועובדים בלי בעיות מיוחדות, מסבירים שם. עם זאת, המאבק רחוק מלהסתיים והוא עובר למעשה למגרשם של עורכי הדין. אחד הגורמים שמקורבים לפרויקט סיפר שהצדדים כבר הגיעו בימים האחרונים להבנה שקטה שתוביל להפרדת כוחות, מה שהיה אמור להשאיר בידי שפיר את הערבויות שחולטו - כ-35 מיליון שקל. אז מה קרה? לטענתו המדינה סירבה להחזיר את הסכום שחולט משפיר לפני כחודש וחצי - כמיליון שקל - מה שהוביל להפסקת המגעים בין הצדדים. יכול להיות שפרויקט בשווי 2.4 מיליארד שקל "נפל" על מחלוקת של מיליון שקל?