המכונית החשמלית פוגעת בסביבה
אזרחי ישראל אינם צריכים לממן פרוייקט תחבורתי שעשוי לאיים על יציבות משק החשמל שלהם, ושמצד שני אין לו ערך סביבתי ותחבורתי ממשי עבורם
לפני מספר שנים, כשהמיזם של בטר-פלייס עוד היה בחיתוליו, נפגש שי אגסי עם מספר אנשי אקדמיה וחוקרים העוסקים בקידום אנרגיות ירוקות בישראל. בין השאר, העלו החוקרים בפני אגסי את בעיית רזרבות החשמל הנמוכות בישראל, ואת המחסור בחשמל שעשוי להיווצר אם המכונית החשמלית תגיע לנתח משמעותי בשוק הרכב.
ואכן, משק החשמל בישראל עומד היום בפני משבר, ויש סכנה אמיתית שכושר הייצור של חברת החשמל לא יוכל לענות על שיאי הביקוש הצפויים בקיץ. כדי להתמודד עם הבעיה הכריז שר האנרגיה והמים על צעדי חירום. בין השאר, אושר לחברת החשמל לחזור ולהשתמש בתמהיל דלקים יקר ומזהם, כך שתוכל להתמודד עם המחסור בגז טבעי. את המחיר הכלכלי וההסביבתי נשלם כולנו. עתה, שוו בנפשכם את מצב משק החשמל לו המוני מכוניות חשמליות כבר היו נוסעות על הכבישים במלוא המרץ, ומעלות את הצריכה בצורה משמעותית. עד כמה משמעותית? אין הסכמה על מספר מדויק, אך גם אנשי הרכב החשמלי אינם טוענים שצריכת החשמל שלו לא תהיה משמעותית, אלא שמערכות ניהול הטעינה יאזנו את העומס ויסיטו אותו לשעות השפל. זהו התסריט האופטימי, שמתבסס בין השאר על הערכות של התנהגות הצרכנים, על טכנולוגיות שחלקן עדיין בפיתוח ועוד. ניתן היה לצפות מחברת החשמל לערוך בדיקה מעמיקה מצידה. אולם, הבדיקה שערכה החברה התבססה באופן בלעדי על נתונים שהעבירה חברת בטר-פלייס, ועל הפגנת 'רצינות' זאת זכתה החברה לביקורת חריפה מצד מרכז המחקר של הכנסת. ניהול סיכונים שקול ואחראי חייב להתכונן לתסריטים אחרים, ולא רק לתסריט האופטימי שמשווקת חברה שיש לה אינטרס עסקי ברור.עוד חשמל באמצעים יקרים ומזהמים
תסריט אופטימי פחות הוא צריכה מוגברת גם בשעות השיא, ומשמעותו ייצור עוד חשמל באמצעים יקרים ומזהמים, ו/או עוד הפסקות חשמל. בטווח הרחוק יותר, על חברת החשמל יהיה להגדיל את כושר הייצור ע"י רכישת עוד טורבינות יקרות ומזהמות, שנטל מימונן יושת על חשבון החשמל שלנו. מכך יוצא שאזרחי ישראל מסתכנים בתשלום מחיר כלכלי וסביבתי לטובת הפעלתו של מיזם פרטי, שמחזיקת המניות העיקרית בו היא החברה לישראל שבשליטת עידן עופר. ומה כל זה נותן לאזרחי ישראל? מה הערך של המכונית החשמלית עבורנו? כנראה שלא הרבה, אם בכלל.לפי תחשיב שהציג פרופ' דני רבינוביץ מאוניברסיטת תל אביב, הזיהום הכרוך בייצור החשמל להנעתה של רנו פלואנס חשמלית אינו נמוך בהרבה מהזיהום שמייצר הדגם המקביל המונע בבנזין, וגבוה יותר משל רכבים היברידיים קיימים. בתמהיל הדלקים החדש והמזהם, נתוני המכונית החשמלית אף יורעו. כך שערך סביבתי ממשי אין לנו פה.
מבחינה תחבורתית, ההשקעה במכונית החשמלית תעמיק את התלות ברכב פרטי, תלות שהיא כיום הבעיה התחבורתית הקשה ביותר של מדינת ישראל. לבטר-פלייס אף אינטרס מובנה בהעלאת הנסועה, מכיוון שהמודל העסקי שלה מבוסס על מכירת ק"מ. כך שגם ערך תחבורתי אין.המסקנה ברורה – המכונית החשמלית אינה פתרון סביבתי המתאים לישראל. הצגה שלה ככזה היא במקרה הטוב טעות, ובמקרה הרע תרגיל יחצנ"י, Green-wash. הפתרון האמיתי נמצא רק בפיתוח מערכות להסעת המונים. באחרונה קיבל אביחי שלי, שנעזר בארגון מגמה ירוקה, את פרס הגלובוס הירוק על קידום תחבורה ציבורית בדרום.
זו דוגמה להשקעה נכונה מבחינה חברתית, סביבתית ותחבורתית, במקום לבזבז כספי ציבור על הקלות מס למכונית החשמלית ועל התאמת משק החשמל עבורה. אז למזלנו את הקיץ הזה נעבור בלי המכונית החשמלית. ובקיץ הבא? ובכן, אזרחי ישראל אינם צריכים לממן פרוייקט תחבורתי שעשוי לאיים על יציבות משק החשמל שלהם, ושמצד שני אין לו ערך סביבתי ותחבורתי ממשי עבורם.
הכותב הוא דוקטורנט, ורכז פעילות בארגון 'מגמה ירוקה'
17 תגובות לכתיבת תגובה