על שנאה, סמים ותופעה ושמה מסי

האם היכולות הכמעט-לא-אנושיות של מסי (301 שערים בגיל 25) הן תולדה של שימוש בסמים? כך לפחות טענו השבוע באתר שמופעל, כמה מפתיע, על ידי אוהדי ריאל מדריד. באתר, שנקרא DefensaCentral (מגן אמצעי, כלומר בלם), עלה השבוע פוסט שקשר את מעשיו האסורים של לאנס ארמסטרונג לאלה של חלוץ ברצלונה.

הוכחות כמובן לא היו שם, הוכחות זה הרי הכי עיתונות של הניינטיז. מה שכן היה שם זה רמיזות בדבר קשר בין הרופאים של הרוכב האמריקני לבין אלה של המועדון הקטאלוני ותהיות על חוקיות הטיפולים ההורמונליים שמסי קיבל בשנות העשרה שלו בגלל בעיות הגדילה שמהן סבל. כשכל העניין יתפוצץ, הבטיחו בפוסט, פלאטיני והבכירים של אופ"א יעופו הביתה, ואילו מסי, כמו ההוא מהטור דה פראנס, ייאלץ להחזיר את כל נעלי הזהב שבהן זכה.

מסי. כשאתה כובש 301 שערים עד גיל 25 אז תצפה שכל וויכוח יהפוך לריב וכל עייפות לשיכרות | צילום: איי אף פי

כמו כל ידיעה שכוללת את שמו של הפרעוש הכי מפורסם בעולם, גם הידיעה הזו עשתה למשך כמה שעות רעש באתרי הספורט בעולם. התוכן של הפוסט אמנם לא אמין או מוכח, אבל לפחות יש שם מונטאז' משעשע שבו נראהמסי מנשק מזרק בגודל של יד. מי שהיה צריך להיעלב (ברצלונאים, ארגנטינאים) כבר נעלב ואפילו איים בתביעת דיבה. מנהל האתר מצידו מיהר להוריד את הפוסט המדובר, לפרסם התנצלות אישית ולטעון שהטקסט כלל לא נכתב על אנשי האתר. כך חלפה לה עוד סערה בכוס סטרואידים.

אלא שזניח ולא מבוסס ככל שיהיה, הסיפור הזה מלמד כמה דברים על הספורט ועל יחסיו עם התקשורת.

לא פחות מאשר כדורגלן, מסי הוא סלב, ידוען, מפורסתם (זו המילה החביבה עלי), תופעה תרבותית. כשכל ילד שני בעולם תולה פוסטרים שלו בחדר וכשכל צעד שלו מלווה על-ידי אנשי שיווק, פרסומאים, מנהלי מדיה ועיתונאים, העיסוק האובססיבי בו ובחייו נעשה כמעט בלתי נמנע וכל פיפס שיוצא מכיוונו עושה מייד כותרות.

הבעיה עם מסי שהוא קצת מתסכל את התקשורת. בניגוד לנמסיס שלו, כריסטיאנו רונלדו, למסי יש פנים של ילד, זוגיות יציבה וכריזמה של מורה למחשבים. בקיצור חנון.

בזמן שכריסטיאנו מחליף דוגמניות כמו נעליים ומישהו כמו מריו באלוטלי עסוק בלהרוס כל מה שנמצא בסביבה, מסי מעדיף לשחקן פלייסטיישן, וזה רק הופך את האתגר בלמצוא עליו לכלוכים למעניין הרבה יותר. כך הפכה תמונה שבה מסי נראה קצת עייף לחשיפה על זה שהוא שיכור. כך הפכו חילופי דברים שלו באיזה משחק ליגה לריב גדול ומלא קללות עם דויד וייה. מסי שותה אלכוהול ופולט איזו קללה? הנה לנו סיפור.

אין ספק שיש בזה משהו קצת מעצבן. יכול העיתונאי לשבת ולכתוב סיפור חשוב על מערכי קבוצות ועל ליגות במקומות אקזוטיים בידיעה שכל אייטם על מסי ורונלדו, ולא משנה כמה אזוטרי וטיפשי הוא יהיה, (כמעט) תמיד ימשוך יותר כניסות ויותר תגובות. מצד שני, קשה להימנע מלכתוב על שניים מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה, שניים מהאנשים המפורסמים בעולם. בעצם, זה בדיוק מה שאני עושה כאן.

מעבר לעניין במסי עצמו, ישנה גם המלחמה בין שני הצדדים: מדריד מול ברצלונה, טיטו מול מוריניו, מסי מול רונאלדו - רק תבחרו. אין משהו שמסעיר את הדמיון (ומוכר מגזינים) יותר מאשר דו-קרב רווי יצרים. חלק מהקרב הזה אמיתי וקשור ליריבות היסטורית טעונה בין ברצלונה למדריד, וחלקו מתודלק על-ידי עיתונאים חובבי דרמה (כלומר כולנו).

אגב, גם השמועות על הקשר בין בארסה לחומרים אסורים לא חדשות. זה סיפור שמתגלגל מהעונה שעברה, אז נטען באיזו תוכנית רדיו (והוכחש, אבל למי איכפת) שאנשי ריאל דורשים מההתאחדות לחקור את שחקני ברצלונה בחשד לשימוש בסמים. על רקע רוחות הבדלנות החזקות שמנשבות בחבל נותר רק לקוות שקטאלוניה לא תיפרד מספרד. אחרת לא יישאר להם את מי לשנוא ולא יישאר לנו על מה לכתוב.