אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רואי החשבון בדרך לפיקוח רשות ניירות ערך צילום: גיא אסיאג

רואי החשבון בדרך לפיקוח רשות ניירות ערך

יוקם גוף פיקוח על משרדי רו"ח המבקרים תאגידים ציבוריים שיהיה כפוף לרשות בדומה למודל הקיים בארה"ב

31.10.2012, 11:55 | אסף גילעם

רשות ניירות ערך פרסמה הבוקר (ד') טיוטת חוק בנושא הקמתו של גוף פיקוח על משרדי רואי חשבון המבקרים תאגידים ציבוריים. טיוטת החוק פתוחה להערות הציבור עד לסוף השנה. רשות ניירות ערך מציעה להקים גוף סטטוטורי, אשר במהותו יהיה דומה ל-PCAOB האמריקאי (Public Company Accounting Oversight Board). גוף זה יהיה כפוף לרשות ניירות ערך, בלתי תלוי וללא כוונת רווח, ותכליתו לפקח באופן שוטף על רואי החשבון המבקרים תאגידים ציבוריים, ולהיות אמון על תהליך הביקורת שהם מבצעים תוך התקנת תקני ביקורת ובהם כללים בתחום בקרת איכות ואי תלות, ושיפור מתמיד של תהליך הביקורת המבוצע.

קראו עוד בכלכליסט

צעד זה הינו חלק מ"מפת הדרכים" שהציגה הרשות לפני כחודשים, ואמורה להתוות את כיווני הפעולה שלה לשנים הקרובות. בטיוטת החוק מוסבר כי הדו"חות הכספיים מהווים מקור מידע עיקרי לגבי מצבה העסקי של החברה ותוצאות פיעלותה וככאלה מרכזיים לקבלת החלטות השקעה, ולכן החשיבות לה מייחסת הרשות למקצוע רו"ח שתפקידם לבקר את המידע הניתן בדו"חות.

ברשות מזכירים כי במהלך העשור התעצמה החשיבות המיוחסת לרואי החשבון המבקרים כ"שומרי סף מרכזיים" בשוק ההון. הרשות מזכירה פרשיות כגון אנרון ו-Worldcom שהוכיחו כי תפקוד לקוי של המבקרים מהווה סיכון אשר מאיים לערער את יציבות המערכת הפיננסית כולה. על רקע זה, מציינת הרשות בעיה שטרם נפתרה, כי אל אף כללי האי-תלות החלים על המבקרים, טרם נמצא פתרון הולם לעובדה כי רו"ח מקבלים את שכרם מהחברה המבוקרת.

כדי למנוע הישנות של השערוריות החשבונאיות שהוזכרו קודם ואחרות, בתחילת שנות ה-2000 הוקם בארה"ב גוף פיקוח בלתי תלוי על רואי החשבון המבקרים תאגידים ציבוריים (ה-PCAOB). ה-PCAOB החליף את לשכת רואי חשבון בארה"ב אשר פעלה כגוף המפקח על עצמו (SRO) בדרך של סקר עמיתים (Peer Review).

בישראל בסוף 2004 אימצה לשכת רו"ח בישראל את עיקרון סקר העמיתים אשר בארה"ב, אשר פעל כאמור בחוסר הצלחה עד להקמת PCAOB. הרשות מציית בטיוטה כי היא הביע את "אי שביעות רצונה" מאופן הפיקוח הקיים, בין היתר בשל העדר הסמכות לאכיפה וענישה, העדר שיתוף הפעולה מצד לשכת רואי החשבון, העדר שקיפות מספקת ועוד.

בהצעת החוק מפורט כי יוקם תאגיד פיקוח שבראשו יעמדו שלושה מפקחים במשרה מלאה, שתמנה הרשות, לפי הצעת ועדת רשות בהיוועצות עם נגיד בנק ישראל. תקופת כהונתו של כל מפקח תהיה חמש שנים. גוף הפיקוח עצמו יפוקח על ידי רשות ני"ע. הצעת החוק כוללת שורה של מגבלות שיחולו על המפקחים עם פרישתם, שלא יאפשרו לזכות בהטבות משרדים מפוקחים לשעבר. היקף העיצומים המוצע שיוכל גוף הפיקוח החדש להטיל על משרדי רו"ח יעמוד על עד כ-5% מסך ההכנסה השנתית של המפר בשנה הקודמת. על השותפים במשרדים העיצומים יכולים להגיע עד ל-250 אלף שקל, ועד ל-50 אלף שקל לעובד רגיל.

יבקרו את הערכות השווי

אחת מהסיבות המרכזיות של הרשות להגביר את הפיקוח על משרדי רו"ח המבקרים חברות ציבוריות, הינה סוגיית הערכות השווי, הנדרשות לפי כללי ה-IFRS ובעסקות בעלי עניין שונות. כתוצאה מזאת חלקים לא מבוטלים מהדוחות הכספיים מושפעים כיום מעבודתם של מעריכי שווי ושמאים מקומיים וזרים. במסגרת זו נדרשים רואי החשבון המבקרים גם לבקר את נאותות הערכים מבוססי הערכות השווי. אחת ממשימותיו של הגוף תהיה להשביח את עבודת רואי החשבון המבקרים בתחום זה ודרך כך את תחום הערכות השווי.

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
הגיע הזמן- הצעה שהעלאתי
טוב, עוד כשהייתי סטודנט לישבונאות הוזמנתי לריאיון עבודה ברשות לניירות ערך. הצעתי למר ברקת, מנהל מחלקת התאגידים אז. להקים גוף כזה שבסופו של יום יביא לשיפור מעמד רואי החשבון בארץ. הרשות צריכה לשתף פעלוה עם משרד המשפטים, האגרה המשולמת לרשם החברות, שהחברות משלמות מידי שנה יתווסף סכום נוסף לצורך כיסוי שכ״ט רואה חשבון מבקר, שייבחר בהליך תקין (מכרז, וייועד לעריכת ביקורת) בהתא לתחומי המומחיות שלו (ענף המבוקר) לתקופה קצובה לאותה חברה בורסאית. שכרו של המבקר ישולם על ידי הגוף שיוקם בשיתוף בין הרשות לניירות ערך לבין ן רשם החברות. בין המבוקרים יש לכלול גם חברות פרטיות, שמשום מה, חוות הדעת שלהן תמיד חלקה!!! בדומה לביקורת בעיריות, המבקרים מקבלים את שכרם ממשרד הפנים ישירות, ובתור מי שעהשה ביקורת לעירייה נוכחתי לדעת שכשהמבוקר לא משלם לך. אין לך ום הגבלה בחשיפת האמת וגילוי הליקויים בגוף המבוקר. לא פלא, שאנחנו כציבור שומעים על ליקויים ברשויות המקומיות. ולא שומעים דבר על החברות הציבוריות!!! על אף שחברות, גם אלה הפרטיות, חשיבותם לציבור עולה על חשיבות פעילות העירייה או הרשות המקומית. כמוכןן, יש לדאוג לצוות עובדים מיומן שיכלול עורכי דין ורואי חשבו כל חברה גם פרטית וגם ציבורית יוקצו לה שעות ביקורת ופיקוח יינתנו סמכויות המצאת מסמכים לגוף המפקח. למנוע מהמבקר המשך התקשרות עסקית או אחרת עם הגוף המבוקר. אבל, לא פלא שכשלומדים חשבונאות באוניברסיטה העברית, וכשאתה נכשל בבחינה ומגיש ערעור ואותו בודק שבדק את הבחינה הוא גם בודק את הערעור ולשיטת המרצה ״אין בזה פסול״ מה בינו לבין ראיית החשבון!!! איך הוא ינחיל את עקרון אי-התלות וחשיבות הביקורת לסטודנטים שלו?! בקיצר; בהתאם לענף וסוג המבוקר יוקצו שעות עבודה והתגמול לשעה ישולם לרואה החשבון על ידי הגוף שיוקם. לא תשמעו מקריסות ולא יגנבו לכם יותר את כספי הפנסיה.
אחד שמוטרד , בכל הארץ  |  01.11.12
5.
המוסד לסקר עמיתים
IPCAOB יכול להיות רעיון טוב במיוחד אחרי שרו"ח של IDB צריך עזרה של רשות ני"ע האם להפנות את תשומת הלב להערת "עסק חי" והאם יש צורך לכלול ביאור כזה בדוחות מקרה זה מראה את היכולת של משרדי רו"ח הגדולים בארץ ואת אי תלותו של רו"ח לא שומרים ולא שומרי סף בסה"כ עלה תאנה לכן צריך גוף שהוא באמת לא תלוי בביקורת על רו"ח מבקרים של חברות ציבוריות הבעיה היא שרשות ני"ע הוא גוף קטן ולכן לא נראה כי יהיה אפקטיבי כולם חברים של כולם
בוקי ביקבוקי  |  31.10.12
לכל התגובות