אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אחריות ציבורית? הצחקתם אותם צילם: אוראל כהן

אחריות ציבורית? הצחקתם אותם

המחדלים בהנהלת חברת החשמל, הפילוג בדירקטוריון מזרחי טפחות, העדות של צבי זיו בחקירת המשטרה והשכר של מנכ"ל כלל ביטוח החדש מצביעים כולם על אותה בעיה

07.11.2012, 07:50 | גלית חמי
הנהלת חברת החשמל ויו"ר הדירקטוריון מנסים להסיט את האש לעבר הרגולטורים ואנשי הכספים של החברה; בייגה שוחט חושף לציבור הרחב שדירקטוריון מזרחי טפחות מורכב משני מחנות; פרוטוקולי החקירה של צביקה זיו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים, מגלים לנו איך נראתה סביבת העבודה שלו; ואיזי כהן נכנס לתפקידו החדש כמנכ"ל כלל ביטוח עם חבילת תגמול מפנקת.

העלאות המחירים: 

לכאורה אין קשר בין כל אחד מהאירועים האלה שנחתו עלינו כולם בשבוע האחרון. בחברת החשמל התגלה מחדל ניהול חמור מאין כמותו, ולפיו להנהלת החברה וליו"ר הדירקטוריון אין מושג קלוש בזמן אמת כמה כסף נכנס, ובעיקר כמה כסף יוצא, לקופה של החברה. בואו נזכור שלא מדובר בחנות מכולת, אלא באחד התאגידים הגדולים והחשובים ביותר במשק.

לבנק מזרחי טפחות אמנם אין בעיות של מזומנים, אבל השבוע התברר שדירקטוריון הבנק מתנהל כמו במגרש כדורסל - יש שני מחנות, האחד של מוזי ורטהיים והשני של משפחת עופר, ואבוי לטרגדיה הגדולה - מתברר שחילוקי הדעות שפרצו בחודשים האחרונים בין ההנהלה לדירקטוריון נבעו מכך שנציגים ממחנה אחד חשדו בבייגה שערק למחנה השני. רגע, שוחט לא אמור לשרת את כלל בעלי המניות, ולא לשרת אינטרסים של פלג אחד על חשבון האחר?

בבנק הפועלים מתגלה שבמשך שנים התנהלו העניינים בצורה לא תקינה, לפחות לפי עדותו של צביקה זיו, המנכ"ל לשעבר. אם זיו היה קם בוקר אחד, דופק על השולחן, אומר "לא עוד, אני לא מוכן" וחושף את מה שהתרחש לטענתו בבנק למורת רוחו - אז מילא. אבל זיו עזב את תפקידו רגע לפני שהודח, ואת הביקורת שהיתה לו על התנהלות היו"ר דאז דני דנקנר הוא חשף רק כאשר נקרא לחדר החקירות במשטרה.

ואיך קשור לכל זה איזי כהן, המנכ"ל החדש של כלל ביטוח? הוא לא מעל ולא התרשל, ואפילו לא ערק למחנה השני. הוא בסך הכל סיים קדנציה יפה כמנכ"ל אפריקה ישראל וחזר לחיקו החם והמוכר לו כל כך של ענף הביטוח. כמקובל בענף, ו"לאחר שנעשתה השוואה לשכרם של מנכ"לים בחברות מקבילות", כפי שניסח זאת הדירקטוריון, הוחלט להעניק לו שכר ומענקים שעשויים להגיע לעלות של 9.5 מיליון שקל בשנה.

איזי כהן. חבילת תגמול מפנקת, צילום: אוראל כהן איזי כהן. חבילת תגמול מפנקת | צילום: אוראל כהן איזי כהן. חבילת תגמול מפנקת, צילום: אוראל כהן

האם כהן היה מוכן לקבל על עצמו את התפקיד אם היו מציעים לו 30% פחות? סביר להניח שכן. האם ראוי שחברה שרשמה הפסד כולל של 127 מיליון שקל ב־2011 ואת המחצית הראשונה של השנה סיימה ברווח זעום של 10.9 מיליון שקל תהיה נדיבה כל כך עם המנכ"ל? יהיו מי שיסבירו לכם שדווקא בתקופות קשות כדאי לאתר מנהלים טובים, ואלה עולים כסף, אבל אז נשאלת השאלה: איפה מנגנון העונש?

מה שיפה זה שאיזי כהן יסיים קדנציה של חמש שנים או יותר, אולי פחות, יזכה למענק פרישה ויעבור ל"אתגר הבא", בייגה

ימשיך לכהן בדירקטוריונים, בעלי השליטה במזרחי טפחות ימשיכו לצבוע כל דירקטור לפי המחנה שאליו הוא שייך, חברי הדירקטוריון והמנהלים בבנקים הגדולים לא ישאלו שאלות קשות עד שלא יגיעו לחדרי חקירות, ומנכ"ל חברת החשמל יצהיר באומץ רב לתקשורת שלא יהסס "לקבל החלטות קשות". הוא לא יתכוון לכיסאו, אלא במקרה הטוב לזה של אחרים.

אחריות אישית? אחריות ציבורית? ממשל תאגידי? הצחקתם אותם. למרות שהם מגלגלים תחת ידיהם כספי ציבור, כל האנשים האלה קמים בבוקר לעבודה וחוזרים הביתה בלי שטובת כלל בעלי המניות תעמוד לנגד עיניהם. השבוע קיבלנו שיעור טוב על כמה האינטרסים שמניעים את המנהלים והדירקטורים של החברות המובילות במשק לא תמיד נמצאים בכפיפה אחת עם כללי ממשל תאגידי תקין, אלא אם משהו משתבש בדרך ולפתע מתגלה האמת. את ההתנהלות הזו אפשר לכנות במילה אחת עלובה - "שכונה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
להתנהלות הזאת קוראים הפרת אמונים.
ראשית רציתי להזכיר לגברת שלהתנהלות כזו לא קוראים שכונה אלא הפרת אמונים. שאלת הוכחת הכוונה עדיין עומדת אולם אין ספק שאמון ציבור המשקיעים מופר שוב ושוב. שתי נקודות שתורמות לבעיה הן מבנה פירמידה בבעלות (חברה בתוך חברה בכל פעם עם משקיעים שונים שבכל אחת יש לבעל ההון 51%, באופן זה הוא שולט בחברה הנכדה עם כ- 26% בעלות ובחברה נינה עם כ- 13% בעלות וכן הלאה, השותף המועדף הוא משקיע מוסדי כיוון ששם ההחלטות מתקבלות ע"י אדם שאין לו שום תמריץ כלכלי להרוויח כלומר זול מאוד "לשכנע אותו") ומבנה משק ריכוזי מאוד כלומר קבוצה קטנה של בעלי הון שיש להם בעלות בחברות תעשייה, תחבורה, אנרגיה, בנקים וכדומה, כאשר יש להם שליטה בחברה מסוימת עם בעלות חלקית הם משתמשים במשאביה על מנת להגדיל רווחים בחברות שבהם יש להם שיעור בעלות גבוה יותר ובכך מקטינים את רווחיה ופוגעים בשאר מחזיקי המניות. ללא רגולציה האמון בשוק ההון ייפגע מאוד (כבר יש פגיעה משמעותית באמון בשוק האג"ח עקב התספורות התכופות) והציבור ידיר רגליו משוק המניות...
יובי  |  13.01.13
4.
בישראל אף אחד לא לוקח אחריות- זה מושג שנבחרים לא מכירים!
מתי ראינו בפעם האחרונה לקיחת אחריות ע"י בכיר? פעם אחת, מזמן... רבין עם חשבון החו"ל של לאה וזהו. תרבות לקיחת האחריות אינה מוכרת בישראל. בסוגיה הזו היא בטח לא אור לגויים אלא בדיוק ההפך, וחבל. אלו הם תרבות וחינוך שכ"כ חסרים. זוהי הבריונות, שנאת האחר והתנהגות של אני ואפסיי - כך נראית ישראל. עוד דוגמא לכך: היא עליות המחירים המטורפות במשק - רק הרווחים חשובים. עוד דוגמה: חוק הרווחים הכלואים שמאשש את הנורמה - ככל שהחוב גדול יותר כך משלמים פחות.
כמה צודק!  |  07.11.12
לכל התגובות