אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לשלב את הכלים

לשלב את הכלים

על שוק האשראי בישראל להגדיל את שיתוף הפעולה בין הבנקים המקומיים, הבנקים הזרים והגופים המוסדיים

10.03.2013, 10:17 | אלירן פורמן

הרבה נאמר ונכתב על הריכוזיות וחוסר התחרותיות המאפיינות את המערכת הבנקאית בארץ. הצוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאות אשר בראשו עומד המפקח על הבנקים, דודו זקן, גיבש המלצות הכוללות הגדלת פעילותם של ספקי אשראי חוץ-בנקאיים (הגופים המוסדיים) ואף אמר במפורש שבנק ישראל מעודד את כניסתם של בנקים זרים לפעילות בישראל. אולם לטענתי, על שוק האשראי בישראל להגדיל את שיתוף הפעולה בין שלושת הגורמים המעניקים בארץ אשראי והם: הבנקים המקומיים, הבנקים הזרים והגופים המוסדיים על מנת ששוק האשראי לגופים עסקיים יגדל. אחרת התחרות לא תשגשג והריכוזיות תיוותר כפי שהייתה.  

קראו עוד בכלכליסט

אכן, בשנים האחרונות, מתחילים גורמי אשראי חוץ-בנקאי ובנקים זרים להיכנס לתחומי אשראי אשר בעבר היו נחלתם הבלעדית של הבנקים. עם זאת, לפי דו"ח בנק ישראל, הריכוזיות נותרה ברמתה הגבוהה. כמו-כן, ניכר כי הנהנים העיקריים מהגדלת נתח האשראי החוץ-בנקאי הן החברות הגדולות אשר בכוחן לנהל מו"מ של ממש עם בנק זר או גוף חוץ-בנקאי אחר. לפיכך, לא מספיק גידול בתחרותיות על ידי הכנסת שחקנים חדשים או הגדלת חלקם, משום שהדבר לא יתן מענה לשכבות האחרות של הסקטור העסקי אשר להן פחות כוח מיקוח ונגישות לשוק ההון.

האם הפיתרון לריכוזיות טמון בזמינות גדולה יותר של אשראי חוץ-בנקאי לרבות השתתפות גדולה יותר של בנקים זרים בשוק האשראי המקומי?

התשובה היא שהגדלת התחרותיות יכולה לבוא כתוצאה משיתוף פעולה בין גורמי האשראי הבנקאי המקומי וגורמי האשראי החוץ-בנקאי, דבר שיסייע לשכלול שוק האשראי ולגידול בזמינות האשראי לסקטור העסקי.

מה מעכב כניסת בנקים זרים המעוניינים להיכנס לשוק האשראי הישראלי?
ישנם כיום שני חסמים עיקריים המקשים על כניסתם של בנקים זרים לשוק האשראי המקומי. האחד הוא חסמים רגולטורים שנועדו לפקח על פעילות בנקאית שמתבצעת בישראל. השני הוא מיסוי במקור של רווחי הבנקים הזרים בישראל.

מה בדבר המלווים המוסדיים? מהו הגורם לעיכוב בהגדלת חלקו של השוק החוץ-בנקאי המקומי בשוק האשראי?

לבנקים הישראלים יש קשר ישיר ובלתי אמצעי עם כלל העסקים בישראל מעצם היותם לקוחות של הבנקים אשר נמצאים איתם בקשר הדוק ואשר מידע לגביהם זורם לכיוון הבנקים באופן שוטף. קשה למוסדיים להתחרות בידע של הבנקים לגבי לקוחותיהם וצרכיהם. לבנקים הישראלים גם יש כלים מובנים למתן אשראי מסוגים שונים ולכן קל להם יותר למצוא את הפתרון המתאים לכל עסק. כך למשל יכול בנק להעניק לעסקים שהוא מלווה הלוואות קצרות טווח באופן שוטף בלי שיצטרך ללמוד את העסק מחדש. באותו אופן, הלוואת המשך להלוואה להקמת פרויקט תהיה הרבה יותר קלה לבנק המלווה של הפרויקט מאשר למממן חיצוני אשר אינו מכיר את הפרויקט. מעבר לכך, לבנקים הישראלים יש ידע רב בתחומי הפעילות האשראית העסקית שלהם (בין אם מדובר במימון פרויקטים או במימון חברות ועסקים). בנוסף, לרוב, האשראי הבנקאי הוא זול יותר מאשראי שמגוייס בשוק ההון או מהקרנות משום שמדובר בדרך כלל באשראי מגובה בבטוחות ולכן הוא בעל סיכון נמוך יותר.

אשראי חוץ בנקאי - אילוסטרציה, צילום: shutterstock אשראי חוץ בנקאי - אילוסטרציה | צילום: shutterstock אשראי חוץ בנקאי - אילוסטרציה, צילום: shutterstock

בכדי שנותני האשראי יהיו בקו אחד צריך, כמאמר השיר, ל"שלב את הכלים". כלומר, רק שיתוף פעולה בין בנקאי מקומי יחד עם בנקים זרים או אשראי חוץ-בנקאי מקומי יפתח וישכלל את שוק האשראי בישראל. שיתוף הפעולה יכול ללבוש מספר צורות: קונסורציום של בנקים מקומיים ובנקים זרים למימון פרויקטים - מבנה שקיים במידה מסוימת כבר היום וראוי לקדמו ולהגדיל את הזמינות שלו. ייזום וניהול אשראי ע"י בנק מקומי ומכירת חלק מהחוב לאחר מכן לגופים חוץ-בנקאיים – מבנה זה מתאים יותר להכנסת שחקנים של אשראי חוץ-בנקאי מקומי אשר מחפשים דרך להשקיע כספים באשראי ארוך טווח ובעל מאפייני סיכון נמוכים; או ייזום אשראי על ידי בנק ישראלי ולאחר מכן חלוקתו לשכבה בכירה (SENIOR) שתישאר בידי הבנק ושכבה משנית (JUNIOR) שיכולה להימכר לקרנות או גופים מוסדיים המתמחים באשראי "מזנין".

מבחינת שחקני האשראי החוץ-בנקאי, שיתופי פעולה מסוג זה יקלו עליהם להשקיע באפיק האשראי, יקטינו עלויות של למידת השוק וניתוח סיכונים ויגדילו את זמינות האפשרויות למימון בשוק המקומי. מבחינת הבנקים הזרים, שיתוף הפעולה יאפשר להימנע מכפיפות לרגולציה בנקאית בישראל ככל שיגבילו עצמם לפעילות של העמדת אשראי בלבד בישראל. תכנון נכון של שיתוף הפעולה יחד עם בנקים מקומיים ייתר את הצורך בגיוס פיקדונות מלקוחות ובכך יוכל להקל על כניסת בנקים זרים לפעילות בארץ.


מה לגבי הבנקים המקומיים? האם יפתחו זרועותיהם לשילוב שווקים נוספים של אשראי? כיצד תירתם המדינה לעידוד כניסת אשראי חוץ בנקאי?
זוהי שאלה שכדאי להפנות לשר האוצר הבא עלינו לטובה, כמו גם לנגיד בנק ישראל הנכנס. אין ספק שנושא זה חייב להיות על סדר יומם.

הכותב הוא שותף המתמחה בדיני בנקאות במשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות'

תגיות