אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חוק ההסדרים: שינויים קטנים, ומלחמה בחרדים צילום: חיים הורנשטיין

חוק ההסדרים: שינויים קטנים, ומלחמה בחרדים

בחינה של טיוטת חוק ההסדרים מגלה כי המאמץ הגדול מופנה למגזר החרדי, שם המהפכה כוללת כפיית לימודי ליב"ה ושילוב בשוק העבודה. הביקורת, שמגיעה גם מהמגזר החילוני: חוק ההסדרים אינו הדרך הנכונה לקדם מהפכה

25.04.2013, 06:49 | חן פונדק

המגזר החרדי כנראה לא ציפה לזה. שר האוצר יאיר לפיד ושר הכלכלה נפתלי בנט אמנם לא היו חביבי המגזר, אבל במגזר חשבו שהמאבק על הליב"ה והתקציבים יראה אחרת. הרי רק בשנה האחרונה יצאה לדרך תוכנית לאומית לשילוב חרדים באקדמיה, שכולה הותוותה על ידי שיתוף פעולה עם החרדים. הבעיה העיקרית עם המגזר החרדי כיום היא לא כמות הכספים שהם מקבלים. אמנם תקציב הישיבות, לדוגמה, הוא כמעט מיליארד שקל, אך בהשוואה, תקציב משרד החינוך כולו, ללא תקציב ההשכלה הגבוהה, היה ב־2012 36.3 מיליארד שקל.

קראו עוד בכלכליסט

הבעיה האמיתית היא כמה החרדים יכולים לתרום למשק. 9.4 מיליארד שקל מפסיד המשק בשנה בגלל אי שילוב של חרדים במעגל התעסוקה, כך לפי בדיקת "כלכליסט" לפני חצי שנה. רוב הסכום מגיע מעצם אי שילוב החרדים ולא מהתמיכות שהם מקבלים: לפי מחקר שהכין גלעד מלאך, דוקטורנט מהאוניברסיטה העברית, לוועדת פלסנר שנועד לטפל בנושא השוויון בנטל, אם שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים היה דומה למגזר הכללי, כלומר 81% שיעור תעסוקה במקום 45%, התוצר הגולמי של מדינת ישראל היה גדל ב־8.51 מיליארד שקל.

חוק ההסדרים יוצא לדרך

חוק ההסדרים מטפל בקמעונאים, ביצרנים וביבואנים, אך מדלג על ספקי המזון

איחוד מערכות הגבייה עם מס הכנסה עלול לסכן את עצמאותו של ביטוח לאומי

השינויים במערכת המשפט יוסיפו עוד אגרות ובירוקרטיה

המדינה תדחוף את עובדי המגזר הציבורי לאוטובוס

שלושה מסעיפי טיוטת חוק ההסדרים מהווים כביכול צעד משמעותי לעידוד החרדים בשוק התעסוקה. ישנם סעיפים שהופיעו במצע יש עתיד ונשארו בחוץ ואחרים שנכנסו באופן חלקי. אלא שהבעיה העיקרית היא שהצעדים אינם נתפסים כתוכנית אסטרטגית לעידוד חרדים להיכנס למעגל התעסוקה, גם בקרב מומחים בתחום.

מחויבים אבל אין פיקוח

הרפורמות האמיתיות עדיין לא ידועות החוק הסופי יוגש ביוני במשרד האוצר התאכזבו אמש מחשיפתו המוקדמת של חוק ההסדרים, אף שלא נראה שישולבו בו רפורמות מהפכניות שלא נודע עליהן קודם תומר אביטללכתבה המלאה

המהפכה המשמעותית שמסמן חוק ההסדרים היא לימודי הליב"ה. כבר ב־1999 הוגש בג"ץ על ידי מפלגת שינוי לחייב את בתי הספר המקבלים תקצוב בלימודי ליב"ה. בג"ץ קיבל עמדה זו, ולכאורה כבר עשור שבבתי הספר החרדים היו אמורים ללמוד ליב"ה. אלא שהמציאות מעט שונה.

את מוסדות החינוך בישראל ניתן לחלק לשלושה סוגים: מוסדות החינוך הרשמי, מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי ומוסדות הפטור. כל סוג הוא בעל מאפיינים שונים מבחינת מידת מעורבות המדינה בתכנים ובאופי המוסד וכן בגובה התקצוב. בתי הספר החרדים "מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים: 59% לומדים בבתי הספר בחינוך המוכר שאינו רשמי, השייכים לרשתות מעין התורה והחינוך העצמאי. אלו מחויבים ללמד 100% ליב"ה ומאז 2008 מקבלים תקצוב מלא כבתי הספר הרשמיים; 16% לומדים מחוץ לרשתות בתי הספר, בחינוך המוכר שאינו רשמי, המחויבים ללמד 75% מלימודי הליב"ה ומקבלים תקצוב של 75% מבית ספר רשמי; 25% לומדים בתלמודי תורה שהם מוסדות פטור המקבלים תקציב של 55% מבית ספר רשמי ואמורים ללמד 55% ליבה. אלא שלפי מרכז המידע והמחקר של הכנסת רק 57% מתלמידי החינוך החרדי למדו בשנת הלימודים החולפת במוסדות הנדרשים לתוכנית ליב"ה מלאה.

המחקר גם הציג עדויות של חוקרים ואנשי מקצוע בחינוך החרדי לפיהן אין מדיניות וסטנדרטים אחידים בתוכני מקצועות הליב"ה - מורשת, רוח וחברה, שפות וספרות, מתמטיקה, טבע ומדע. בעוד שאצל תלמידות הציבור החרדי לימודי הליב"ה נלמדים ברמה גבוהה, אצל הבנים היקף הלימודים, רמתם וטיבם תלויים בהנהלת המוסד החינוכי ואף במורה הספציפי המלמד. ברבים מהמוסדות לבנים מקצועות הליב"ה נלמדים ללא תוכניות לימודים מסודרות ועל ידי מורים שאין להם תעודות הוראה או הכשרה ללמד את המקצוע.

מה אומרים בארגוני ההשתלבות ובציבור החרדי? "מי שחושב לכפות לימודי חול לא מכיר את הקהילה החרדית" פעילים בארגונים לשילוב חרדים מביעים התנגדות לממשלה החדשה ועמדותיה, אך יש גם קולות מצדו השני של המתרס שקוראים לעשות יותר חן פונדק, 71 תגובותלכתבה המלאה

ברשתות החינוך החרדי המחויבות בלימודי ליב"ה מלאים דווקא מקדישים ללימודים אלה, כביכול, יותר שעות מהממוצע: בחינוך הממלכתי מוקדשים ללימודי ליב"ה בין 52% ל־63% משעות הלימודים השבועיות, ואילו במוסדות חינוך חרדיים המחויבים ל־100% מתוכנית הליב"ה מקדישים כ־69% עד 85% משעות ההוראה השבועיות ללימודי ליב"ה. אולם עיקר היקף לימודי הליב"ה נובע מלימודי תנ"ך, תושב"ע ועברית, בעוד מתמטיקה ואנגלית נלמדים במקרה הטוב ברמה בסיסית. הפער בין הרצוי למצוי נובע מכך שאין פיקוח. לפי עתירה שהוגשה לפני חודשיים, קיימים תקנים מועטים מדי לפיקוח בחינוך המוכר שאינו רשמי ובמיוחד במוסדות הפטור.

הפיקוח הרופף על החינוך החרדי ניכר גם בתחום מבחני המיצ"ב. מוסדות מוכרים שאינם רשמיים מחויבים להשתתף בשלושה מתוך ארבעה מבחני המיצ"ב השנתיים, הנערכים מאז 2002 לבדיקת הישגים ארציים בכיתות ב', ה' ו־ח'. עם זאת, בשנה החולפת השתתפו רק 260 מתוך 500 מוסדות החינוך החרדיים המוכרים שאינם רשמיים במבחנים אלה.

משרד החינוך יישם

במשרד האוצר החליטו לא להשאיר את משרד החינוך לפתור את הבעיה לבד ולהילחם בנושא הליב"ה דרך חוק ההסדרים. הפיקוח במוסדות לימוד חרדיים במקצועות מתמטיקה, אנגלית ועברית יוגבר כך שיהיה דיווח של שעות הלימוד בפועל. בנוסף, תנאי להכרה במוסד מוכר שאינו רשמי - כלומר לקבלת תקציב - יהיה לימודי ליב"ה בהיקף של 55% לפחות, כאשר גודל התקצוב יתאם למידת לימודי הליב"ה. כתנאי לקבלת תקצוב, המוסדות יהיו מחויבים להשתתף במיצ"ב ובמבחנים הבינלאומיים שעד היום המגזר החרדי לא השתתף בהם. ההגדרות האלו יחולו גם על רשתות מעיין החינוך התורני בישראל ומרכז החינוך העצמאי, שמקבלים כיום תקציב של 100%, ובכך יחזרו לקבל תקציב נמוך יותר וידרשו להציג הוכחות לכך שהם מלמדים ליבה.

שר החינוך שי פירון שר החינוך שי פירון שר החינוך שי פירון

אלא שפה בדיוק נמצאת הבעיה: אין תוכנית מפורטת של איך יישמו את לימודי הליב"ה בפועל, כיצד יעבוד מנגנון הפיקוח, מה הם לימודי ליב"ה ואיך מוסיפים שעות לימוד לילדים שלומדים גמרא עד שמונה בערב. את כל זאת יצטרך משרד החינוך לפרט ולתכנן.

בעיה נוספת תהיה להכשיר את המורות בסמינרים החרדים ללמד אנגלית ומתמטיקה. חוק ההסדרים כולל סעיף לגבי מורות במגזר החרדי: סמינרים להכשרת מורים יקבלו תקציב רק עבור לימודים הכוללים קבלת תואר אקדמי מוכר. אולם ניראה כי הסיבה האמיתית להכנסת הסעיף היא ניסיון למנוע הכשרה של מספר רב מדי של מורות, כפי שקורה היום. בסמינרים חרדיים להכשרת מורות לומדות כיום כ־18 אלף תלמידות. לעומת זאת, הביקוש למורים חדשים במגזר החרדי מוערך כיום בכ־2000–2500 בשנה בלבד. יש עודף היצע של מורות במגזר החרדי, ולכן הן מתקשות להשתלב בעבודה בהוראה לאחר סיום הסמינר. אולם התופעה הזו מאפיינת לא רק את המגזר החרדי, וגם לשאר המגזרים אין לה מענה.

בנוסף, חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים של ממשלת אולמרט ישונה כך ש־30% ממימון המדינה פר תלמיד תהיה מותנת ב־30% לימודי ליב"ה. המוסדות אליהן מתייחס החוק הן הישיבות בהם לומדים רוב תלמידי המגזר החרדי בגילאים 14–18, שמתוקצבים כיום בשיעור של 60% ממימון המדינה לתלמידי תיכון רגיל, ללא כל מחויבות לתכנית הלימודים של משרד החינוך וללא חובת הגשה לבגרות. כאן לא צריך רק להתגבר על בעיות טכניות, צריך למצוא דרך לשכנע את החרדים לשלב לימודי קודש ולימודי חול, דבר לא פשוט בכלל. על פניו משרד האוצר מסייע בכך שפניו לשינוי חקיקה, אולם הציבור החרדי הוכיח בעבר כי הוא אינו מפחד מאיומי הממשלה ומהחוק. זאת כמו במקרה של בג"ץ בית הספר בית יעקב עמנואל, בו סירבו ההורים לקיים את הוראת בג"ץ ונשלחו למאסר.

כמו כן חשוב לזכור שהמגזר הציבורי מאוד מגוון ומפולג. במשרד החינוך יצטרכו להכין לא תוכנית לימודים אחת לחרדים, אלא תוכנית אחת לליטאים, אחת לזרם החסידי ואחרת לספרדים, ולהתאים אותה לאזורים גיאוגרפים שכן בבני ברק ובירושלים ההתנגדות לכניסת הליב"ה צפויה להיות עזה יותר.

חרדים. אין תוכנית מפורטת כיצד יישמו את לימודי הליב"ה בפועל, צילום:  שאול גולן חרדים. אין תוכנית מפורטת כיצד יישמו את לימודי הליב"ה בפועל | צילום: שאול גולן חרדים. אין תוכנית מפורטת כיצד יישמו את לימודי הליב"ה בפועל, צילום:  שאול גולן

תנאים חדשים להנחות

אבל לא רק לימודי יסוד ותקציבי ישיבות, חוק ההסדרים נוגע גם בעוד שתי נקודות כואבות, במטרה לעודד גברים חרדים לצאת לעבוד ושנשים חרדיות יגדילו את אחוז המשרה שלהן. לפי הטיוטא, בשביל להיות זכאים להשתתפות המדינה במימון מעונות היום, החל מעוד שנתיים יתחשבו בכושר השתכרות של שני ההורים ולא רק של האם, כפי שהיום. כמו כן ההכרה בלימודים בישיבה תוגבל בזמן, בניגוד להיום, ותלמיד ישיבה יהיה זכאי להנחה רק עד גיל 22.

סעיף נוסף נוגע להנחה בארנונה: כיום ההנחה בארנונה נעה בין 40%־90% ללא ביצוע מבחן של מיצוי כושר השתכרות, וניתנת גם לתושבים אשר אינם עובדים, שלא בגלל היעדר יכולת לעשות כן. החוק מציע כי על מנת להיות זכאי להנחה, צריך להיות או מפרנס יחיד המועסק לכל הפחות ב־75% משרה, סטודנט המועסק לכל הפחות ב־50% משרה למשך 5 שנים או משק בית בעל שני מפרנסים או יותר המועסקים יחדיו לכל הפחות ב־125% משרה. לפי משרד האוצר, התיקון לא רק יגביר את הרצון לצאת לעבוד, אלא גם יגדיל את ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות בסכום של כ־200 מיליון ש"ח מדי שנה.

השורה התחתונה

ההשתתפות במימון מעונות יום וההנחה בארנונה יהיו תלויות במיצוי כושר ההשתכרות. אלא שעיקר הבשורה בכפיית לימודי הליב"ה, כאשר אופן יישום התוכנית, פרטיה והפיקוח עליה טרם ידועים ועלולים להיות בעייתיים ביותר

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
הגיע הזמן להפסיק לתקצב את הדת, ולהפריד את מוסדות הדת מהמדינה
היעד: יצירת מערכת חינוך מאוחדת לכלל תלמידי ישראל, אשר תעודד חשיבה עצמאית, ביקורתית, מדעית וחופשית; תחשוף את התלמידים לכלל הידע העולמי; תחשוף אותם לערכי הדמוקרטיה, הליברליות וההומניזם; ותתן להם את הכלים הדרושים שיאפשרו להם להשתלב בחברה, בצבא, באקדמיה, בשוק העבודה, ובחיים האזרחיים באופן כללי.
עצומה  |  28.04.13
6.
אני קורא את התכנית הזו ומה אני רואה לנגד עיני מתרחש בפועל?
פשוט. החרדים יאמצו טקטיקות של ערבים. למה אני מתכוון? לכך שלו היו רוצים להרוויח באמת, אז לא היו נרשמים כבני ישיבות (אני מדבר על אלו שאחרי גיל גיוס) ומקבלים 900-800 ש"ח (והטבות אחרות), אלא היו עושים מה שכל החברה (היהודים) מלוד או החברה (הערבים) מהדרום ומהכפרים עושים ומקבלים 3000-4000 ש"ח (לא כולל קיצבאות ילדים והטבות אחרות) וחיים באמת כמו שמציירים אותם. בחישוב פשוט, אם חרדי לא מתחתן באופן רישמי (מה שחשוב כאן זה ההלכה ולא הביורוקרטיה) ויש לנו אם חד הורית עם 10 ילדים אז זה 2500 ש"ח הבטחת הכנסה+1100-1200 ש"ח קצבת ילדים +מזונות מביטוח לאומי(הסעיף הזה חת סימן שאלה- זה תלוי איך אירגנת את הסידור)+ פטור מתשלומי ביטוח לאומי ובריאות (כל החרדים שאני מכיר משלמים זאת)+עזרה בדיור+פטור מארנונה+הנחות במעונות, שכר לימוד, קייטנות +עוד דברים שאני לא מכיר. בנוסף, הגבר שאין לו שום קשר לאם החד הורית הנ"ל יכול לגשת ללשכת אבטלה ולקבל הבטחת הכנסה ועוד זכויות בנפרד מהאם. הוא ישלח לעבודות שונות מהיכן שהוא יעוף כל פעם ויחזור לשבת בבית כל היום כמו השכנים שלי.( במקרה של החרדי לפחות מדובר באדם עם ערכים שלא יושב למטה ומשחק שש בש תוך שהוא מוציא סכין אם זרקת לו מבט לא יפה, את רוב זמנו הוא יבלה בלימוד תורה. למרות לי אישית דווקא כן נראה שהוא ידרדר כי נשבר הגטו שלו והם באמת יאבדו חלק מהזהות שלהם, אבל אני מקווה לטוב). אם אותו הגבר גם יהיה אב חד הורי אז אנחנו מדברים על עוד יותר כסף ואפילו יותר קצבאות ילדים (חד הוריים עם 5 ילדים מקבלים יותר פר ילד). סה"כ מדובר ברמת חיים גבוהה פי כמה מזו שהם חיים בה היום. וזה תרחיש אפשרי שאני רואה לנגד עיני. מי שלא רוצה לעבוד- לא יעבוד! אין כאן תרופת פלא, אלא אם כן אתה מבטל *לחלוטין* עזרה לחלשים, אבל גם אז תשלם, פשוט בצורה אחרת. הנה רק לפני חודש קראתי מאמר על התוכנית המהפכנית של קלינטון להוציא אנשים לעבודה ולהוריד אותם מהWELLFARE. התוכנית שיושמה בשנת 96' (או 94'?) הוכתרה ונחשבה כהצלחה מסחררת שהורידה את נתוני האבטלה בארה"ב בצורה משמעותית. ואכן על הנייר היא באמת עבדה. רק ש"נייר" זה בסה"כ התוצאה של איך אנשים מחליטים להגדיר את המציאות. מי שקיבל כסף מהממשלה בגלל שהוא מובטל- נהיו פחות כאלו. מי שקיבל כסף מהממשל בגלל שהוא נכה- נהייתה התפוצצות. אז מה קרה? שבפועל האזרחים שילמו יותר (נדמה לי. כי נכים זקוקים ליותר הטבות) אבל כולם היו מרוצים. את הדבר הזה זה גילו רק לפני כמה חודשים. אמריבלוף.
25.04.13
לכל התגובות